כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    הבנקאית

    156 תגובות   יום שני, 17/1/11, 22:02

    הבנקאית - סיפור קצר מאת אחאב בקר


    הבוקר כבר חלף. התורים שליד שולחנות הפקידים בסניף הבנק הגדול, התקצרו ורק ליד הקופה הראשית השתרך עדיין תור של לקוחות.

    ציון ניגש אל שולחנה ומצא אותה, שקועה בניירת. הגוונים הצבעוניים נשזרו בשערה הצבוע כעין הדבש ומשכו את עיניו. לחייה מאופרות בנדיבות סמוקה. שפתון סגול עז, צבע את שפתיה המחייכות , ששיוו לה הבעת פנים מבודחת.


    "סיגל, תיכנסי אלי בהפסקת הצהריים. בשתיים וחצי בערך. אמורה להסתיים לי פגישה" .

    "משהו מיוחד?" נעמדה  והזדקפה לגובה של מאה שבעים וחמישה ס"מ. 

    גוץ וקירח, נמתח והרים אליה מבט.

    "כן, משהו". חייך בשפתיים קמוצות.

    "טוב, אני במתח. משה מהשטיחים היה פה וחתם על הערבות, אני מקימה לו את ההלוואה במערכת ובצהריים תחתום כבר".

    "יופי. תראי רק שיש אישור מהמחלקה המשפטית על נוסח הערבות".

    "כן אדוני המנהל". הביטה בו מלמעלה. 

    "עוד פעם את קוראת לי אדוני?  לא הפנמת? אני עשוי להתבלבל".

    "כן אדוני ".

    "את, חסרת תקנה את".

    "אכן חסרת תקנה, אדוני המנהל". צחקה וענתה לטלפון שצלצל על שולחנה.

    "שלום מדברת סיגל, איך אפשר לעזור"?

    "סיגל? איזה מזל שאת עונה. רק את תצילי אותי".

    "רוני ? רוני יבואן האלקטרוניקה? מה שלומך מותק? מה קרה?".

    "קרתה לי תקלה.  מנהל החשבונות שלי פישל. שכח לבקש בזמן מכתב אשראי למשלוח שעכשיו תקוע בנמל התעופה בניו יורק. הטיסה יוצאת עוד מעט והסוכן משתולל ובצדק. כל הפרטים כבר אצלך בפקס".


    קמה במהירות, אספה את הדפים מהפקס וקראה אותם תוך כדי הליכה חזרה לשולחנה.

    "תן לי כמה דקות, זה סכום גדול. בוא נקווה שבמחלקת סחר חוץ יש מנהל זמין" .

    "סיגל, את מבינה הכל?".

    "רוניל'ה מתוק, אתה שם לב שאתה מעכב אותי?".

    "נשיקות".

    "תיזהר, אצלי מתחילים בנשיקות ועוברים למכות".

    "צ'או מותק, סומך עלייך".


    עד הצהריים הספיקה גם לעבור על כל דוחות החריגים של המחלקה, ולהכין את החומר לועדת האשראים שתהיה מחר בהנהלה האזורית.

    דלתות הסניף נסגרו לקהל. ולרגע הפסיק הטלפון לצלצל.

    "כוכי, אני חייבת פיפי. להביא לך תה?"  שאלה את שכנתה לשולחן ולמחלקה העסקית.

    "כן בבקשה. אה, סיגל. אנחנו אוספות כסף ליומולדת של דניאלה ממחלקת הלקוחות הפרטיים. עשרים שקל כל אחת".

    "בסדר, תה צמחים או רגיל?" התרוממה מהשולחן במלוא קומתה.

    "לא חשוב. מה שיוצא אני מרוצה. תגידי מה שלום הבן שלך? מצא עבודה?".

    "עידן? מצא על מי לעבוד. אל תשאלי, קם בצהריים, מסתובב כמו טווס עם שני זנבות. לא יודעת מה לעשות כבר. השתחרר מהצבא כבר לפני ארבעה חדשים. עוד לא עשה כלום עם עצמו. ואתמול בערב , טחן לי את המוח. הוא רוצה אוטו. מה הוא חושב לעצמו ? " .

    "באמת מה הוא חושב?".

    "לא עכשיו, אני מתה לפיפי".


    כשיצאה מהשירותים פנתה למטבחון הסניף המרווח, שבעצם היה מעין חדר אוכל קטן. קולה  המתלהם של ציפי ממחלקת ההשקעות, גרם לה לעצור ולצותת לדבריה.

    "מה היא חושבת לעצמה? זאת. איך היא מתנהגת ? מתעסקת עם כל גבר אם צריך או לא. ראית איך היא מדברת לציון המנהל? ואיך הוא מסתכל עליה ?  וכל הדיבורים עם הלקוחות? היא מוציאה שם רע לכולנו".


    "נו באמת, מה את רוצה ממנה ? כולם צריכים להיות כמוך?" נשמע קולה של תמרה הקופאית במבטא רוסי כבד.


    "ואיך היא באה היום לעבודה? חצי תחת שלה בחוץ. שמלת מיני כזאת בעבודה?.  והמחשוף?  לא צריך לדמיין כלום. מעניין מאיזה באסטה הביאה את השפתון הסגול המזעזע הזה.  ואת יודעת? יש גם לקוחות דתיים.  צריך להתחשב בהם."  נאמה ציפי.


    "אני עוד לא ראיתי אף דתי שעזב בגללה. דווקא הם, הכי אוהבים אותה". ענתה תמרה.

    "שתלמד להתנהג. אז מה אם היא חד הורית. הכל מותר לה?" התערבה דניאלה שיום הולדתה החמישים התקרב.


    "אם לך היו רגליים וציצי כמו שלה, לא היית מדברת ככה". צחקה תמרה.

    "מישהו צריך לעשות משהו, זה כבר באמת בלתי נסבל ". אנפפה רינת.

    "באמת, צריך לעשות משהו".  הפתיעה סיגל, ונכנסה למטבח ולשיחה.


    בתוך השקט שהשתרר פילסה דרכה והכינה לעצמה קפה ולכוכי תה. דניאלה ורינת קמו כדי לחמוק החוצה עיניהן מושפלות.

    "יודעות למה אני אוהבת שמדברים עליי מאחורי הגב?". עצר אותן קולה של סיגל.

    "לא, למה".  תמרה כבשה את צחוקה.

    "כי מי שמדבר עלי מאחורי הגב, נמצא בעמדה נפלאה לנשק לי את התחת".

    עקבי מגפיה השחורים והמבריקים, נשמעו היטב בכל הסניף כשפסעה חזרה לשולחנה.

    "עוד הפעם?" שאלה שכנתה כוכי.

    "איזה משועממות. רק עלי יש להן לדבר?" הפטירה ושקעה לתוך מסך המחשב.

    ==


    בשתים וחצי צלצל הטלפון על שולחנה.

    "את באה?" נשמע קולו של ציון מנהל הסניף.

    "אני רואה שאתה עדיין עם אנשים בחדר".

    "זה בסדר. בואי".

    סיגל נכנסה וסגרה את הדלת מאחוריה.

    ציון הקטן ישב על כסאו הגבוה, מאחורי שולחנו הרחב ועמוס הניירות.

    בצידו השני של השולחן. על כסאות  העור המהודרים ישבו גבר ואישה לא צעירים.

    "שבי" החווה בידו על הכיסא השלישי.

    "סיגל תכירי, אלו מוטי ורונית  מאגף הביקורת הפנימית של הבנק. אני משאיר אותך פה איתם. הם כבר יסבירו לך במה מדובר.".

    קם ויצא מהחדר בצעדים קטנים וזריזים.

    לאחר חצי דקה של שקט, פנה אליה הגבר.

    "תראי, זה נושא רגיש ולא פשוט. אנחנו בודקים תלונה שהגיעה אלינו".

    "התלונה אנונימית ונראה כי מישהו שעובד בסניף כתב אותה ושלח לנו בעילום שם" המשיכה האישה.

    "מהמכתב עולות הרבה מאד טענות להתנהלות האישית שלך בסניף. רובן, לא באמת מעניינות אותנו. אבל יש דברים שאנחנו חייבים לבדוק". הוסיף הגבר.

    "אפילו בשביל הפרוטוקול" השלימה האישה.

    "טוב, הבנתי, הסניף הזה מלא בנשמות טובות. אתם רוצים לחדש לי משהו? מוטי קוראים לך, נכון?". התערבה סיגל בדברים.

    "במכתב עולות טענות כי את מנהלת קשרים רומנטיים עם עובדים בסניף וגם עם לקוחות.".

    "סליחה?" רשפה סיגל.

    " אני רונית, להזכירך. ואני שואלת בפשטות, יכול להיות שהטענות שבמכתב נכונות?".

    "אני לא מאמינה, מה זה פה גן ילדים?  או סניף בנק? השתגעתם לגמרי". סיגל נרתעה לאחור ונעמדה מאחורי הכיסא אוחזת בשתי ידיה במשענתו.

    מוטי המבקר הפנימי הוציא ממחטה וניגב את קרחתו המבהיקה מאגלי הזיעה שבצבצו עליה.


    "תראי, אף אחד לא מאשים אותך בשום פשע. את מכירה את נהלי הבנק. במידה ונוצר קשר רומנטי עם עובד אחר או עם לקוח, יש לדווח על כך להנהלה ולבקש שאחד מהצדדים יעבור לסניף או למחלקה אחרת בבנק. אלו הנהלים, ותסכימי שיש בהם הגיון".

    "זה מגוחך. מה אתם חושבים שאני? מה אני נראית לכם?" .

    "אנחנו לא באמת יודעים. לכן באנו לשאול בלי להאשים ובלי לחפש אף אחד באופן אישי.שבי בבקשה את רוצה כוס מים?". הציעה רונית.

    עוד סיגל חוככת בדעתה אם לשבת ונקישה נשמעה בדלת חדר המנהל.


    בדלת נראה שליח. בידו האחת קסדה, ובידו השנייה בלוק כתיבה עם תעודת משלוח מוכנה לחתימה.

    "סיגל נמצאת פה?". שאל.

    "כן אני סיגל. משהו דחוף? אני קצת עסוקה כמו שאתה רואה".

    "רק תחתמי פה, הגיע משלוח בשבילך".

    "מה זה?" שרבטה חתימה במקום המיועד לכך.

    "הנה זה בשבילך" התכופף לאחור והושיט לה זר פרחים ססגוני וענקי.

    "מה זה? ממי זה?".

    "יש לך כרטיס ברכה מצורף, אני רק השליח". שיהיה לך המשך יום טוב.

    "לסיגל, הפקידה הכי מיוחדת בבנק – באהבה ובהוקרה – רוני". הקריאה מהכרטיס.

    "מי זה רוני? את רוצה להסביר משהו?" שאל מוטי המבקר הפנימי.

    "אני לא רוצה ולא צריכה להסביר כלום. תעשו את העבודה שלכם ואני את שלי. עוד שאלות? זהו ? אז שיהיה לכם המשך יום טוב וחקירה נעימה".


    בצעד נמרץ יצאה מחדר המנהל אל מטבח הסניף. שלפה אגרטל מאחד הארונות, מילאה אותו מים עד לחצי הגובה והניחה בתוכו את הזר. לאחר מכן משכה שולחן קטן למבואת  הסניף והעמידה עליו את האגרטל כשכרטיס הברכה פתוח וגלוי לעיני הנכנסים והיוצאים.

    ==


    "הי אימא, מי זה רוני?".

    "עידן מותק, איזו הפתעה. מה אתה עושה פה?"

    "עברתי בסביבה ונכנסתי להגיד שלום לאימא המתוקה שלי. לא יכולתי לפספס את הזר עם הברכה, שבכניסה".

    "ראית? איך אוהבים פה את אימא שלך? אל תאמין לאף מילה. כולם חנפנים ושקרנים".

    "אני מקווה שיש להם סיבות טובות להתחנף לאימא החתיכה שלי".

    "חמוד, עוד שעה אני מסיימת. תחכה לי וניסע הביתה ביחד?"

    "כן בטח, תגידי ביררת על ההלוואה?"

    "ביררתי. אף אחד לא ייתן לך הלוואה אם אתה לא עובד ואם אין לך מאיפה להחזיר".

    "אבל את עובדת בבנק, לך יתנו".

    "אני בקושי גומרת את החודש. אני לא מחזיקה אוטו בעצמי. אוטו זה לא רק לקנות. יש עוד המון הוצאות שוטפות. לא מוצא חן בעיני הסיפור הזה".

    "את לא צריכה אוטו. את נוסעת כל יום לעבודה ובחזרה לבית. בקושי יוצאת מהעיר. אבל אני צריך. בלי אוטו אני לא יכול".

    "חמוד, אני מצטערת. אין לי. תמצא עבודה, תחזיק בה מעמד ויהיה על מה לדבר. אני כבר מסיימת אתה מחכה לי ?".

    "לא, קבעתי בעיר עם חברים" .

    =


    האורות כבר התעמעמו. הסניף התרוקן ורק בחדר המנהל דלק האור.

    "כן, אדוני המנהל". חייכה סיגל.

    "מה בדיוק אמרת לקרציות מהביקורת? איך נפנפת אותם? אחרי שיצאת מהחדר הם דיברו איתי ואמרו לי שמבחינתם הם מיצו, ואין להם מה להמשיך".

    "אתה יודע שאפשר לסמוך עלי. היה לי גם קצת מזל, הפרחים של רוני, הגיעו בול  בזמן להצגה השנייה".

    "רוני מהאלקטרוניקה? דיברתי איתו על הבן שלך. הוא יכול להתחיל בשבוע הבא לעבוד בתור נהג. אם יהיה מפולפל כמוך, מהר מאד יתקדם ויהפוך לאיש מכירות עם רכב צמוד".

    "אמרו לך מי התלונן?"

    "לא, אבל לפי השפה והניסוח אני משער שזו כוכי, שכנתך לעבודה ולמחלקה".

    "דווקא היא?  ממזרתא שקטה. לא נורא אני כבר אטפל בה. מחר אתה בחופש?"

    "כן".

    "והאישה"?

    "נוסעת עם חברה לתל אביב. אין לנו מה לדאוג . אותו מקום?".

    "אותה שעה". חייכה וצבעה את קרחתו בנשיקה סגולה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (156)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/2/14 14:39:
      היום הבנק מלא פחדנים. יש את החוק להטרדה מינית. יש יתרונות גדולות לחוק הזה. אבל החסרונות הקטנים...שאין סיכוי גם לאהבות גדולות.
        31/1/13 01:31:
      סיגל משתמשת במיניות שלה כדי להשיג כסף ומעמד בעבודה. יש לזה שם אני חושבת והשם הוא לא "משתמשת בכלים שיש לה." והתגובה של ואלי לתגובה שלך מצוינת!!
        30/1/13 20:51:
      כל אחד נאבקת בכלים שיש לה. זה לא סיפור על אישיות כובשת, כישרונית, חברה טובה משהו ... סתם ניצול בכל מחיר, קומבינות. טוב. כל אחד וכלים שלו... :)
        30/1/13 12:27:

      צטט: ואלי ♥ 2013-01-30 11:48:43

      סיפור מעניין. אני מתקשה להגיד משהו. גם סיגל לא נראת אישיות סימפטית ומעניינת. רק מנצלת את חזות שלה... גם "חברות" שלה בעבודה... מכתבים רכילות...
      גם אני חושב שהחיים של סיגל ,לא דבש. אבל היא לפחות נאבקת בכלים שיש לה.
        30/1/13 11:48:
      סיפור מעניין. אני מתקשה להגיד משהו. גם סיגל לא נראת אישיות סימפטית ומעניינת. רק מנצלת את חזות שלה... גם "חברות" שלה בעבודה... מכתבים רכילות...
        30/1/13 09:16:
      כל כך נהנתי מקריאת הסיפור ... מדהים
        30/1/13 00:27:

      טוב! !

        29/1/13 21:49:
      זר סיגליות לסיגל עם הליפסטיק הסגול.. ( :
        29/1/13 19:51:
      יפה לה, שמה פס על כולם. סיפור מעניין.
        29/1/13 18:38:

      *  חיוך

        29/1/13 17:04:

      אחאב,

      גדול!!! סיפור מצוין. מאוד נהניתי לקרוא!!!

      כתוב בצורה מרתקת שמושכת להמשיך ולקרוא.

      הסוף - אוהו. . . חחח....  צוחק

      חתיכת ממזרתה חמודה זו הסיגל שלך

      ואגב, לפי כל המונחים הלקוחים משגרת הסניף?

      אני מוכנה להמר שעבדת בבנק בשלב כלשהו . . .חיוך

        10/11/11 21:22:
      יפה מאד. מפתח את הסיפור ומושך לכיוון אחד . מפתיע בסיום.
        24/4/11 18:37:
      סגול אולא היא מספקת את הסחורה ויש לה אז שימותו הקנאים.
        5/4/11 00:30:

      צטט: אלכסנדר הגדול 2011-02-09 22:28:05

      למה לכל פקידות הבנק יש שפתון סגול?
      למהה לכל מנהלי הבנק יש קרחת?
      למה הם לא עונים לטלפון כשצריך אותם?

      עכשיו הכל ברור :)

       

      סגול זה באופנה. בבנק הקטן אליו אני הולכת, מנהל הסניף דווקא נראה צעיר יחסית ונאה בהחלט. כנראה מסלול לימודים שהוביל לעמדת ניהול בלי להכיר את השטח של האיש הקטן.

      ולענייני מענה טלפוני אז ממה שאני נתקלתי לא עונים לטלפון בהרבה מקורות. רציתי פעם לשלוח פקס לבנק, ממספר של הוט, אמרו לי שאי אפשר, רק ממספר של בזק. אז עברתי לבזק... (ולא בגלל הבנק...)...

      עכשיו הכל ברור... חה...

       

        5/4/11 00:24:
      יופי של סיפור, סיפור מהחיים, אבל לא ברור לי לטובת מי אתה, האדומים או הצהובים?
        7/3/11 01:24:

       

      (קטגוריית פיננסים)

       

      מנהל מח' מזומן
      היה מאוד חרמן

      רצה השקעה

      עם החזר נוח

       

       

      קיבל הלוואה

      עם הפנים ללקוח

       

      לא צמודה

      וקצת בודדה


      לתקופה בינונית

      ושתהיה חרמנית

       

       

      ימי ערך

      יצאו לדרך

        

      בתנודות במעו"ף

      חשב שזה הסוף

       

       

      העקרבית

      החרמנית

      החזירה עם ריבית

      בהתאם לתוכנית.

       

       

      השקעות

      הפתעות

        6/3/11 10:15:

      כוכב* השבוע.

      -

      ''
        1/3/11 16:46:
      הצחקת אותי ביום לא פשוט. תודה.
      ואוו !!!!!!!!!! אהבתי!!!!!!!! במיוחד את הקטע שבו היא מפתיעה אותן חזקה האישה הזו- להחלץ מכל המעמד המביך מה שמעיד על אישיות חזקה והחלטית תודה לך איש יקר
        26/2/11 22:17:
      קראתי עד הסוף.
        20/2/11 19:36:
      מקסים*******
        20/2/11 18:54:

      יופי של סיפור...

      שהולך ומתפתח...

      צובר עוצמה וכח...

      והסיום... ממש חמוד,

      אהבתי...

        13/2/11 10:01:
      חחחח
      למה לא? אחלה זאת! מלאת חיים, שימותו הקנאים!
      אחאב אתה מ ד ה י ם!

      "מה היא חושבת לעצמה? זאת, איך היא מתנהגת ? מתעסקת עם כל גבר, מוציאה שם רע לכולנו, באה  לעבודה חצי תחת שלה בחוץ. שמלת מיני כזאת בעבודה? והמחשוף? לא צריך לדמיין, מעניין מאיזה באסטה הביאה את השפתון הסגול המזעזע הזה. יש גם לקוחות דתיים. צריך להתחשב, אני עוד לא ראיתי אף דתי שעזב בגללה. דווקא הם, הכי אוהבים אותה... אם לך היו רגליים וציצי כמו שלה, לא היית מדברת ככה..."

       

       

      למה זה נשמע לי מוכר מאיזשהו מקום?

      ולמה אני בטוחה שכל הדוברות הן נשים חילוניות, "משוחררות",

      שרק נשמעות כמו מורות מרשת החינוך החרדי בית-יעקב בפתח תקוה?

      ולמה אני חושבת שסיגל חיה בסרט?

      והיא ממש לא אישה-אישה שעושה מה בראש שלה, לא דופקת חשבון ולא סופרת אף אחד ממטר?

       

        9/2/11 22:28:
      למה לכל פקידות הבנק יש שפתון סגול?
      למהה לכל מנהלי הבנק יש קרחת?
      למה הם לא עונים לטלפון כשצריך אותם?

      עכשיו הכל ברור :)
        9/2/11 13:22:
      מעניין מאוד.
        8/2/11 22:21:
      יפה מאד, אהבתי, הדברים הטובים תמיד קורים לאחרים... אף פעם לא לי...
        5/2/11 17:25:
      אני מסכים עם כול התגובות אני נהניתי מהמתח .
        4/2/11 22:09:
      אין עשן בלי אש...
        3/2/11 22:24:
      יופי של כתיבה סוחפת ונאה
        30/1/11 08:41:
      אייי.....אולי תוסיף עוד סוף לבחירה? :)
        28/1/11 18:47:
      Like
        27/1/11 18:49:
      חח....
      נזכרתי בסניף הבנק שלי......

      מצוין...:-)
        27/1/11 18:49:
      חח....
      נזכרתי בסניף הבנק שלי......

      מצוין...:-)
        27/1/11 16:23:
      ועם מי מכל הדמויות מזדהה הכותב?
      נו? מה התשובה?
        26/1/11 14:53:
      כתוב נהדר ומרתק.
      כדרכך.
      אני דווקא הצטערתי על הסוף
      (אני במיעוט, זה בסדר...)
      משרת יותר מדי סטריאוטיפים.
        26/1/11 01:13:
      אהבתי
      תודה אחאב
        24/1/11 18:29:

      צטט: המספרית 2011-01-22 23:31:23

      נהדר!!! יופי של בניית דמויות!!!

      אשוב....

      אלומה

       

      ואכן שבתי וכוכב בסלי...

        24/1/11 12:42:
      ליק!!!
      ממש אהבתי.
        24/1/11 12:26:
      יפה - נהנתי מאוד
        22/1/11 23:31:

      נהדר!!! יופי של בניית דמויות!!!

      אשוב....

      אלומה

        22/1/11 14:31:
      אני חושבת שהשארת אותי עם טעם של עוד
      הכתיבה הקולחת
      המרתקת
      הכתובה בטעם טוב ובניסוח שגורם לקורא להמשיך לקרוא
      זה המייחד סופר טוב
      סיפור נפלא
      גם מהחיים
      אהבתי חלק מהדברים הכתובים שם
      בכלל כל הסיפור נפלא
      אתה פשוט מוכשר
        22/1/11 11:55:
      זה פאנץ'!!!
        22/1/11 10:40:
      כמו ספר מתח שכתוב קולח
      ובכלל, זה קצר זה?
      ושכולם יגידו שם תודה
      מקדמת מכירות נפלאה יש בבנק
      בעצם
      תהיה שם או לא
      בכל בנק יש לקוחות
      ואני
      הורסת שמחות
      ולא מפרגנת לכוסיות!
      כזו אני.
        21/1/11 17:25:
      חחח...

      איזה יופי של סיפור והסוף אכן הפתיע :)

      אחאב כתיבתך שוטפת ומרתקת !
      סופ"ש חמים ונעים, יעל.
        21/1/11 16:39:
      כתיבה נפלאה!
        21/1/11 15:14:
      שובבה...
      שרי
        21/1/11 15:07:
      קראתי בשקיקה את סיפורך היפה והמרתק.
      *
        21/1/11 12:55:
      כמו תמיד בלעתי את הסיפור שלך...הכל כתוב בצורה קולחת ומושכת. תודה
      מירי
        21/1/11 09:34:
      בחיים לא ההיתי מנחש שזה הולך בסוף ככה להיגמר.
      אצלנו באשקלון היו דיבורים על אחת כזאתי... בסוף התברר שהיא חד הורית מהבוס שלה והוא שם ים כסף כל חודש
        20/1/11 21:37:
      ט ו ב !!!
      *
        20/1/11 17:07:
      ממזרי משהו (: *
        20/1/11 16:29:
      הבנק הוא גם חלק מהעולם הריאליסטי של הרומן של קפקא "המשפט" ומסתבר שהוא יותר מעניין ממה שנוטים לחשוב.רוברט פרוסט אמר עליו:
      בנק הוא מקום בו נותנים לך מטריה ביום של שמש ולוקחים אוה ממך ביום של גשם. תודה על הסיפור
        20/1/11 10:43:
      עולם הבנק נראה בעיניי מרובע, יבש ולא מעניין במיוחד והנה יש שם חיים מעבר.....
      אמנם , לא חיים שהייתי גאה להציג לעיני כל...
      הסטריאוטיפ של הגרושה החתיכה, שיוצאת עם הבוס ואלי גם עם הלקוחות, הקלישאה בסוף, כל זה ידוע מראש !
      אז, מה החידוש כאן?
      התולעים חודרות לכל התחומים ,הרמות והדרגים.... מכרסות ומעכלות כל חלקה טובה.
        20/1/11 01:27:
      נחמד לגלות שגם לפקידים ולפקידות המיובשים בבנק יש עולם... :-)
      מותק של סיפור, שיכול בעצם לקרות בכל מקום עבודה.
      תודה!
        19/1/11 22:53:
      מצוין, כתוב היטב, הפואנטה מעט קלישאתית לטעמי. והשיחה עם הבן מעט מבלבלת. אין באמת היגיון בלשלוח לאימו פרחים אם הוא רוצה מכונית. אם לעומת זאת זה היה יום הולדתה, זה היה הגיוני. בכל מקרה, מאד נהניתי. תודה לך על כתיבה רהוטה ויצירת עולם שלם ומעניין
        19/1/11 22:49:
      כמו תמי ,נהנתי
        19/1/11 22:40:
      סיפור חמוד
        19/1/11 22:25:
      ספור מתח עם סיום מחויך...
      יפה:-)
        19/1/11 21:49:

      האישה, סניף הבנק והסיפור כלבבי.

      יופי של כתיבה.

      דוד

        19/1/11 21:48:
      יופי של סיפור!
      הבנק, הוא לא מה שהיה פעם,
      פעם היה הרבה יותר גרוע.
      .. ואני שואלת את עצמי.. מתי תוציא ספר עם ספורים קצרים?..
      תודה על השתוף
      *
      הבנקאית אה ..נשארת בנקאית. גם קרובה לצלחת. גם משיגה את מבוקשה. גם יודעת את עבודתה. "קנאת נשים תרבה חוכמה" יופי של סיפור. *שובב אחד, ראיתי לפניי את סניף בנק הפועלים בצפון ת"א.
        19/1/11 14:41:
      מקסים!! מקסים!!! מקסים!!!! כתיבה מעולה, סוף מפתיע.
        19/1/11 14:16:
      יפתי סיגל סיגל
      חמדתי סיגל סיגל
      אדונך אני סיגל
      עבד לך אני סיגל...
      (במבטא יווני: "יאסו, כולם להיסרף עם הכפיים !!!")
        19/1/11 12:01:

      מרתק, מהנה, ושובבי...

      קראתי אותך בשקיקה

      חשתי שאבני הדרך המאובקות

      מובלים בשבילי החיים

      שבהם רגעים פקנטים בכל מיני

      טעמים.

      יש בסיפורך הארות וחוכמת חיים

      שלעתים חושבים שאלה דברים

      שקימים רק בסיפורים...

      ואצלך חשתי שזה  מאד מתאים

      למקרים בחיים בכל הענפים ולא

      רק הבנקאות.....וסיגל היא אחת

      מיני רבות.

      תיארת זאת בכתיבה מרהיבה.

      תודה ששיתפת ברגעי השראה.

      היה לי כייפי לבקרך ולקרא אותך...

       

       

       
      ''
        19/1/11 11:26:
      בנק, טנק, פאנק.
      שלושתם רעש ודפיקות.
        19/1/11 11:15:
      עולם כמנהגו נוהג

      מעטים האנשים שמניותיהן עולות כשמתגלה האמת.
      לרוב זה הפוך. כמו פה.
      ובכל אופן יש בכתיבה שלך משהו מקבל ומשלים עם כל מציאות בחיוך. ג'אנר מיוחד לך. התשובה האחאבית לדרמה:)



        19/1/11 10:01:
      יופי של סיפור, כתוב היטב.
        19/1/11 07:46:
      אני עוד לא ראיתי אף דתי שעזב בגללה
        19/1/11 06:39:
      אהבתי את החצופה הזו סיגל.........
      רק ככה שורדים בג'ונגל הזה .
      עובדה שהן מדברות והיא עושה.
      והן רכלניות קנאיות ...
      אהבתי
        19/1/11 03:20:
      :)
        19/1/11 03:09:
      כוכב סגול,,
        19/1/11 00:20:

      יפה מאוד. ככה זה, מנהל צריך לדעת להנות מהנשים הסקסיות הכפופות לו

        19/1/11 00:15:
      ריתקת אותי.
      סיפור יפה מאד.
      ***
        18/1/11 22:53:
      מרתק!
      דווקא קיוויתי שיש עשן בלי אש... מסתבר שלא. (-:
        18/1/11 22:38:
      שובבי..
        18/1/11 22:19:
      מעניין מאד...

      לתחושתי...גם לא מופרך מהמציאות שניתן למצוא (אם מחפשים היטב...)
        18/1/11 22:07:
      כתוב מעניין
      סוף מפתיע
        18/1/11 21:31:
      עצוב
        18/1/11 21:28:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      נהנתי מאוד לקרוא את סיפורך

      הסוף הפתיע אותי מאוד

      ( כל המניות שרכשתי על סיגל לאורך הסיפור... ירד פלאים (-:

      והמנהל שמאי, גוץ וחרמן......וטיפוס בוגדני (-:

      אחאב, אם הדמויות גרמו לי לתחושות שונות קריצה

      משמע שהסיפור היה כל כך טוב עד כי ראיתי את הדמויות לנגד עיניי

      * כוכב אהבה ממני

      חג טו בשבט שמח

      חיה

      http://cafe.themarker.com/image/1870407/

        18/1/11 21:20:
      לך*
        18/1/11 21:12:
      נהניתי מאוד!.
      העבודה בבנק לא כל כך אפורה מסתבר.
      סיגל היא אשת חיל.
      שתחנך את הבן שלה.
      ושתדאג קצת לעצמה.
        18/1/11 20:42:
      נהנה לקרוא אותך חבר.
        18/1/11 20:39:
      קצת התאכזבתי נהסוף...סתם כי זו אני
        18/1/11 20:34:
      כשיש קשרים הכל דופק... יופי של סיפור.*
        18/1/11 20:26:
      קונצרטו אדום בבלומפילד
      _ _
      * *
      |
      ( _______ )
        18/1/11 18:41:
      לא ציפיתי לסוף הזה..
      קשרים רומנטים גם וגם.
      ומשפט הכותרת - "כי מי שמדבר עלי מאחורי הגב, נמצא בעמדה נפלאה לנשק לי את התחת".
        18/1/11 18:21:
      קצר ..

      עוד אשוב !
      (:
        18/1/11 18:20:
      :)

      יופי של כתיבה.
        18/1/11 18:15:
      אחאב,
      מרתת הבנקאית שלך

      אהבתי
      "כי מי שמדבר עלי מאחורי הגב,
      נמצא בעמדה נפלאה לנשק לי את התחת".

      סיפור נהדר
      דבי
        18/1/11 17:54:
      וואו מה שקינאה יכולה לעשות זה ממש מפחיד . אני מתארת לעצמי מה היה קורה אם הקינאה הייתה מובילה אותן לעלות משהו לפייס בוק או לכל אתר . היום הטכנולוגיה משוכללת.
      אני בעצמי חויתי קינאה של בנות וזה מאד מפחיד.
      כי לפעמים כמו שאומרים : הקינאה מעבירה אותן על דעתן"
      יופי של סיפור
      אוסי
        18/1/11 17:10:
      תודה על הסיפור
      אני נהניתי
      ********************
        18/1/11 16:41:

      מהנה ואמין.
      תודה,

      רותי.
        18/1/11 16:36:
      עולם כמנהגו נוהג.... :-)
        18/1/11 16:29:
      ידידי אחאחב
      אין עליך ככותב סיפורים קצרים, ממש תענוג לנפש.
      והללויה לסיגל גיבורת הסיפור, אישה כלבבי היא, והלאה הנשמות הטובות השורצות בכל פינה ומתחת לכל שולחן במחוזותינו.
      בהערכה
      סוקראטס
        18/1/11 16:24:
      תודה רבה על הספור. אהבתי לקרא אותו
        18/1/11 15:00:

      עמדת המחבר ברורה מאוד:

      הוא לא מביע עמדה.

      לא  במילים.

      מה שנותר זה לבדוק את האוירה: האם הוא מסמפט את הגיבורה ובאיזה אור (חיובי או שלילי?) הוא מתאר את האינטרקציה בין המנהל לעובדת?

      צטט: גל401 2011-01-18 10:24:42

      סיפור נחמד סוף מפתיע אבל עמדת הכותב לא ברורה
      מה המסר ? אם יש כזה

       

        18/1/11 14:58:
      איזה ספור קצר נפלא וחינני. אתה מגולל עלילות כל כך עסיסיות שאפשר להשתגע. כל הכבוד
        18/1/11 14:55:

      סיפור חמוד
      כתוב יפה: אמין, שוטף, דמויות אנושיות אמיתיות, שאפשר לזהותם בעולמנו, בארצנו, ברחובנו ובבנקנו, לא מיופייפות, שיערם אינו בלונדיני מתנפנף תוך רכיבה על סוס לבן, וכתוצאה הסיפור לא "רומנטיכס", ולזכותו יאמר שגם לא מתימר. זו אל ספרות גבוהה, קלאסית, לא קריאת חובה ולא מיועד לבי"ס.

      הסיום לא היה צריך להפתיע איש, כי יש בו "סימנים מעידים" די מובהקים אופייניים לך.

      וכאן - די בהבדל הגובה ביניהם כדי להבין לאן אתה מוליך (באף) את הקורא. 

      ובנוסף אפשר לקרוא לסיפור: אין עשן בלי אש. 

        18/1/11 14:42:
      אתה בהחלט יודע לספר סיפור!
        18/1/11 14:03:

      ואני חיכיתי לסוף אחר...
      אבל נהניתי מהסיפור
      סיגל (ולא מהבנק)
      צוחק

        18/1/11 13:09:
      גם אני נהנתי!
      כתוב יפה ומעניין
        18/1/11 13:04:
      נהניתי מכל רגע של קריאה!!!
      אחלה סיגל. אהבתי.
      וגם אותך.
      המשך יומקסים
        18/1/11 12:32:
      שוזר מילים...:-)
        18/1/11 12:10:
      ***
        18/1/11 12:09:

      ''

        18/1/11 12:05:
      אהבתי.... :-)
        18/1/11 11:46:
      נהניתי מאוד לקרוא.
      אתה יודע לכתוב.
        18/1/11 11:26:
      סיפור מהחיים
        18/1/11 11:26:
      איזה מבאס שהסוף כזה! אהבתי אותה שלמה עם מיניותה וחפה מפשע...
        18/1/11 11:18:
      סיפור יפה..
      אקטואלי לימים אלה.
        18/1/11 11:16:
      סיפור מארץ הסיפורים

      :)
      שטוטית
        18/1/11 11:15:
      נאלצתי להמתין עד עכשיו בגלל אילוצי המערכת, כדי לשבח את הספור הזה! נהניתי.
        18/1/11 11:11:
      סיפור טוב
        18/1/11 10:55:
      אחלה סיפור!
      כתוב טוב,
      שכל אחת תעשה מה שטוב לה, והשאר סתם קנאיות..
        18/1/11 10:24:
      סיפור נחמד סוף מפתיע אבל עמדת הכותב לא ברורה
      מה המסר ? אם יש כזה
        18/1/11 10:22:
      קודם כל כיכבתי. אקרא בכיף בערב.
        18/1/11 10:15:

      כל אחת רשאית וזכאית לעשות עם הגוף שלה כל מה שמתאים ונכון לה.


      ולרוני מן האלקטרוניקה נגיד כך:
      הלוואה ביוּרוֹ, דוֹלָר או יֵן,
      קח, ומצידנו - לך תזדיין....

        18/1/11 10:03:

      צטט: טומבוי 2011-01-18 09:58:12

      קצת עצוב... העולם מלא בסקס... שקרים ותככים

       

      כן........לא מעט....!

      למרות שהרוב דוקא טוב :)

        18/1/11 09:58:

      קצת עצוב... העולם מלא בסקס... שקרים ותככים

        18/1/11 09:03:
      אחלה סיפור. נהנתי מכל רגע.
        18/1/11 08:57:
      מרתק
        18/1/11 08:53:
      כוס קפה ביד..
      סיפור נחמד מולי..
      מה צריך יותר..
      תודה חבר.
        18/1/11 08:49:
      אחאב יקר
      מספר סיפורים בחסד. מרתק ומהחיים :)
      שיהיה יום טוב
      מחכה לסיפור הבא
        18/1/11 08:38:
      אח.... איזה סיפור על הבוקר.....

      כוכב לבוקר טוב.....
        18/1/11 08:26:

      אחאב.
      אוהבת את הסיפורים שלך,במיוחד את אלה
      עם הסוף המפתיע.
      אתה כותב נפלא..ומרתק !*
        18/1/11 08:22:
      אחאב

      סיפור מהמציאות
      לפעמים קנאה וצרות עין יכולים להוציא אנשים מדעתם .
      סיפור הבנק קרוב עלי
      עבדתי בבנק לפני המון שנים והתחברתי מאוד לדמויות הצבעוניות שתיארת ..
      לנו בסניף היתה סיגל שכזו , צבעונית ומפולפולת , בלונדיניתקטנה וקומפקטית והלשונות הרעות לא הפסיקו לטחון אותה .

      תודה על ההנאה של הבוקר
      שיהיה יום חמים ונעים .
        18/1/11 08:19:
      יפה כתבת, כתמיד,
      תודה ויום נעים!
        18/1/11 08:10:

      סיפור יפה, (בטוח שבמציאות הכל הרבה יותר צבעוני)
      כתמיד אתה כותב בצורה מרתקת !
        18/1/11 08:02:
      אחב, סיפור נחמד. כתבת בצורה מאד מושכת.
      וסוף ממש מפתיע
      מעלה חייוך על השפתיים
        18/1/11 07:58:
      נחמד מאוד.
        18/1/11 06:42:
      סיפור נחמד!
        18/1/11 06:34:
      חיי בנק!!!
        18/1/11 06:01:
      איזה כייף לפתוח תבוקר עם סיפור קצר
      שמעלה בי חיוך הן מבחינת הכתיבה והסוף הלא צפוי חח
      :-)
        18/1/11 05:11:
      **
      יופי של סיפור
        18/1/11 04:50:
      קראתי בהנאה רבה :--)
      אתה בהחלט יודע לכתוב באופן שמושך לרצות לקרא
      יום נפלא אחאב ***
      ודש לסיגל :-)
        18/1/11 03:35:
      נשיקה סגולה :)
        18/1/11 00:28:
      סיפור מצויין אחאב.
        18/1/11 00:16:
      money time :)
        18/1/11 00:05:

      תודה על תשומת ה''

      יונה 

      http://cafe.themarker.com/image/1728878/

        17/1/11 23:58:
      כמו תמיד יש הפתעה בסוף...
      יופי של סיפור.
        17/1/11 23:53:
      אהבתי :)
        17/1/11 23:47:
      סיפור מרתק באוירה של אמינות.
      לפי התאור הייתי משוכנע שזה קרה בסניף הגדול בו אני מבקר לענייני...
      :)
      רמי

        17/1/11 23:46:
      אכן מפולפל והסיום מעולה ! גם אני אהבתי את המשפט שהדמות הראשית אמרה לפקידות במטבחון "מי שמדבר עלי מאחורי הגב נמצא בעמדה נפלאה לנשק לי את התחת" !!
        17/1/11 23:39:
      כהרגלך, סיפור יפה!
      כתבת יפה אחאב
        17/1/11 23:36:
      סיפור מהחיים :)))
      אהבתי ואימצתי את...." מי שמדבר עלי מאחורי הגב, נמצא בעמדה נפלאה לנשק לי את התחת"
      אני מכירה את הגירסה שמי שמרכלים עליו הוא מספיק חשוב
      שישקיעו בו...
      אתה כותב יפה אחאב :))
        17/1/11 23:36:

      :))

        17/1/11 23:26:

      נהדר !
      תודה (:
        17/1/11 23:22:
      "לא ידעתי שיש סיפורים כאלה על בנקים"
      מעניין מאד! אהבתי
        17/1/11 23:20:
      מה ... היא החליפה מאדום לסגול ?
      שובבה הסיגל,עוד תגיע ר..... חוק
      ניפלא.. פשוט ניפלא
        17/1/11 23:11:
      יופי של סיפור.
      קראתי כל מילה ונהניתי עד מאוד
        17/1/11 23:04:
      אהבתי :)
        17/1/11 23:01:
      י ו פ י !
      נהניתי מהסיפור.
      :))

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין