ובינינו:סתיו

3 תגובות   יום חמישי, 1/11/07, 11:20
את מתגרשת ממני,
כדממה רווקה
מסורבת גט,
מהרעש.
מתרוצצת בתוך הנימים,
מזיעה בדמי.
כיהנת על חמשת חושי,
ולא האזנתי
לתבליט בשרים זר
מגופך.
זינקתי אל תוך כאבייך,
אותתו בעווית נשימה,
מקולקלת.
את נושרת כעת
מכפות ידיי,
הן ששדדו
את כל כתמי הלידה
שלך.
דרג את התוכן: