
רומנטיקנית חסרת תקנה. מלכת הקרח נמסה, ולא הספיקה להינות מהנזילות וכבר היא רוצה להתאדות.
לא בוכה. חזקה. שורדת. עברה למרכז העיר ומשוחחת עם נעליים בשינקין. זו בריחה. בכל מקום שבו לב של בחורה נשבר, יש מוכרת נעליים שחוזרת עם עמלת מכירה מכובדת הביתה. רק שבוע בעיר וכבר הפכתי לברדשו.
וקניתי מעיל דמוי עור ואני ניראית כמו כולם.מנסה להשתלב.
ויש לי המון משימות.
ואני אמורה לשחרר. ואני אמורה לכעוס ואני אמורה להגיד דברים שהשתיקה יפה להן. אולי ככה יהיה קל יותר. להתנהג כאילו דבר לא קרה?
אבל קרה.
ואני מתקררת גם. באמת, אני כבר לגמרי צרודה.
|
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לבעוט בעצמך? חבל על האנרגיה
תשתמשי בה לצמיחה ולא להלקאה עצמית
אני כבר בשלבי חיבה
אמן אמן אמן
ממתי שמה שאני רוצה הוביל אותי לעצבות ואילו להתנהג באצילות כפי שהייתי אמורה הובילה אותי אחרת
אישה יקרה זו אחת התגובות הכי מרגשות שקרו לי
אני מקווה שאכן ארצה לשיר שוב.
למזלך אתה קורא את המילה ולא שומע אותה
דברתי המון ושתקתי בעיקר כי הייתי צרודה,
לא מנסה להשתלב כי אני אכן לא רוצה לאבד אותי.
ובכל זאת אני זה רק אני ואני מוכנה לבעוט בעצמי כרגע
אם זה לדבר תדברי
אם זה לשתוק תשתקי
אם זה לצרוח תצרחי
רק אל תנסי להשתלב - תשארי את
100% את
באמת צריך פעם לחקור לעומק את הזיקה בין לבבות שבורים לאחוז רכישת נעליים...
לפי מה שזכור לי, לקרי ברדשאו מרובת הג'ימי צ'ו, היו בנוסף לנעליים ולשברונות הלב, גם 3 חברות נאמנות שהיו שם לצידה באש ובמים. אם יש לך את אלו (ולא חובה 3) גם בתפוח הציוני הגדול, הריי שההתקררות והצרידות הם עניין חולף בלבד. סוג של ייסורי קליטה בעיר שלכאורה יש בה הכל, ובאותה נשימה אין בה דבר.
בעוד זמן מה אני בטוחה שתשירי שוב.
עיר אוכלת יושביה זותי. וגם מקררת, כפי שהסיפור שלך מעיד..
תהיי חזקה, בסוף תתאהבו זו בזו :)
}}{{