מי מאיתנו לא התנסה בחיפוש עבודה ?!

החיפוש אחר המשרה המיוחלת, שליחת קו"ח ,תהליך הראיון וההמתנה לטלפון המיוחל בו יספרו לך שהתקבלת למשרת חלומותייך.

את האמת, הלוואי שזה היה כל כך פשוט . לרובנו החיפוש הינו ארוך ומייגע .

וכך מתחיל סיפורנו...

החלטתי שאני רוצה עבודה חדשה, כזאת שתצליח להוציא ממני את המיטב, כזאת שתגרום לי  לחשוב עליה לפני שאני נרדמת, כזאת שתגרום לי לקום עם חיוך על הפנים, כזאת שתגרום לי להתלבש בבגדים הכי יפים שלי ולצאת לעבודה עם רצון לשנות .

אז התחלתי לחפש...דמיינו לכם בחורה בת 26 חדורת מוטיבציה יושבת מול מסך 17 האינץ בסלון ומחליטה החלטה ! היום אני מוצאת עבודה חדשה  .

 התחלתי בשיפצור קורות החיים שלי , החלטתי להוריד חלקים שקצת פחות מחמיאים . כל מיני עבודות קטנות וזמניות שלא תרמו לי רבות . למרות שאני בטוחה שכל מסלול בו אנו עוברים בחיים תורם לנו להמשך.

לאחר מספר דקות וכמה מחמאות שהוספתי על עצמי בקו"ח . נולד לו הבייבי הקטן שיוביל אותי לעבודה המיוחלת .

בחלק השני , התחלתי לברור את העבודות שמעניינות אותי , שמתאימות לכישוריי ושבאזור מגוריי הנוכחי .

חיפשתי חיפשתי , שלחתי שלחתי . וכמו אחרי אימון ארוך בחדר הכושר סיימתי את חיפושי הארוכים , שאני עייפה אך מרוצה .

והמתנתי...

ליום למחרת , התעוררתי בבוקר עם חיוך על הפנים, ממש כמו בחורה צעירה שמחכה לטלפון מהבחור שהכירה אמש.

אומנם לא הייתי פיזית ליד הטלפון אך אני לא אשקר ואומר שלא בדקתי כל מספר דקות האם הייתה לי שיחה שלא נענתה.

לאחר המתנה ממושכת, יומיים לאחר מכן קיבלתי את שיחת הטלפון הראשונה . בחורה נחמדה מצידה השני של האפרכסת החלה לשאול אותי שאלות על עצמי . מדוע אני מחפשת עבודה, מה אני מחפשת, ועוד מספר שאלות על עצמי . מעין ראיון עבודה קטן דרך הטלפון. היא כנראה השתכנעה מפני שהזמינה אותי לראיון פנים מול פנים.

הגעתי ליום למחרת . לבושה בצורה אלגנטית . בבוקר עוד הספקתי לשנן את כל התכונות החיוביות שלי . מספר מילים על עצמי באנגלית . ואפילו התאמנתי על החיוך שלי ממול למראה.

הגעתי למשרד יפה , ישבתי בשקט ובמבט שבולע את כל מה שמסביבו . בדקות שחיכתי לראיון העבודה הצלחתי לדמיין עצמי עוברת במסדרונות המשרד כאילו אני אחת מהעובדות . כזאת אני, מסתגלת מהר, אפילו שלא ההתקבלתי עדין:)

לאחר מספר רגעים הגיעה בחורה צעירה, והכניסה אותי לחדר ישיבות גדול ומפואר. בתחילה סיפרתי על עצמי מעט, לאחר מכן החלו שלב השאלות . למה עברתי כל כך הרבה עבודות ( ואני בליבי מנסה לשכנע את עצמי שאני עוד צעירה שזה רגיל וטבעי ) איפה אני רואה את עצמי בעוד מספר שנים ( ואני מנסה רק לעבור את הראיון הזה בצורה חיובית) מה אני חושבת שהתכונות החיוביות והשליליות שלי ( לשבח את עצמך זה קל , אבל למה אני צריכה לספר על המגרעות ומה יהיה הכי נכון להגיד )

לאחר כ- 20 דקות והרבה לחץ וחרדה , יצאתי מחדר הישיבות . חייכתי לעברה של הבחורה הצעירה . ופיללתי שתתקשר אלי בקרוב .

אך היא לא התקשרה.

וכך התחיל המסע בעקבות העבודה האבודה ...