חלמתי הלילה על ההוא שהלך ממני. לא בשנאה חלמתי. לא בכאב. במועקה של התמודדות- חלמתי. במלוא עוצמתה. ובחלום- הטחתי... הכל הטחתי. הטחתי שידעתי. הטחתי שרציתי לתקן, גם כשהיה כבר מאוחר. הטחתי שכאב לי. שלפעמים עדיין כואב. כי בחלומות אני מתקנת. בחלומות אני ממלאת (כנראה בבטון בלתי נראה) את מה שכואב לתקן בעירות. כי בחלומות אני חשופה יותר. עירומה מחומות ההגנה המטופשות הללו. משיריון הברזל הקר בו אני נעטפת. מהעירות. והיום בבוקר קמתי. גוש ענק, אולי של אותו בטון, תקוע לי בגרון. ואני רוצה לצעוק אותו החוצה. להשתעל אותו. אבל מה הטעם? השיריון רק ישאיר את זה כלוא בפנים... |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
האמת היא שעם ההוא שעליו נכתב הקטע, בוצעה רספירציה-לייט יחסית. זה זה שהגיע אחריו שאיתו ממש עברתי סוג של אירובי עד להזעה החוצה מהמערכת.
מסכימה בהחלט עם איה כורם... הבעיה היתה, מאז ומתמיד, בביצוע...
"להשתעל ולירוק,
להזיע אותך החוצה.
כי לא נשאר מקום יותר בתוך הגוף שלי."
מתוך אתה זורם אצלי בדם של איה כורם.
המון תודה.
תמיד כיף לקבל חיבוק...
אם הושקעה עבודה
כלומר לעצות את לא ממש זקוקה
אתן חיבוקון
לעתיד נהדר וחם
{{{{{{{
}}}}}}}}
השלמה? נראה לי שכן. השלמה עם הצלקת, שתמיד תישאר. השלמה עם הכאב שהיה, שאין טעם להתכחש לו...
עבודה קשה הושקעה ב"להמשיך הלאה הזה"... גם באופן מודע, וגם בזה שפחות...
לא בשנאה ולא בכאב, אולי מתוך השלמה?
נפלאות התת-מודע...
דואג שנמשיך הלאה (:
אהבתי את התגובה.
אני בהחלט לא "אני" שהייתי. והספקתי כבר לצעוק, ולכעוס, ולהיסדק, ולהישבר, ולבכות, ולהתפרק, ולהיאסף, ולהתחבר, ושוב ושוב...
הקטע הוא "קטע ישן", ככותרתו...
המון תודה על התמיכה, אנשים יקרים. היא מחממת לב בכנותה ובעוצמתה.
אני זקוקה לתמיכה הזו. זקוקה לחום הזה. כרגע.
הסיבות אחרות. אבל הטמפרטורה דומה...
חלומות...לפעמים מתקנים,
וחלמת כואב
את תחושת ההחמצה...
ונגעת בו בהוא שהיה
ואולי , רק אולי
את כבר לא ההיא שהייתה?
תחשבי על זה שלמרות הכל את עוד מלאה חיים בתוך תוכך.מלאה יצרים.
זה מה שחשוב ולזה יותר מכל אנשים נמשכים.
טיפ טוב
פשוט תחיי את זה תכאבי תצעקי תרביצי תירשמי לו מכתב ותשלחי לו תוציאי את זה החוצה מהמערכת שלך
זה הכי בריא
מנסיון
לא משנאה, לא מכאב
מגעגועים!
just live it
than it will leave you
מרוב שאת מתאמצת לשכוח, את לא מפסיקה לזכור.
זה הכי אנושי. זה הכי יפה. זה הכי כואב.
תשמחי, את יפה.
(*)
מילים ולחן: דנה ברגר
את חולמת
על זה שהולך
זה שהולך ממך
אולי את בעצם הלכת ממנו
עכשיו את יודעת
החיים לא קורים סתם
החיים מכירים את עצמם
איך זה ששבר את הלב שלך
את חושבת על זה ונוסעת
כמה שרצית לחבק אותו
את חושבת על זה ונוסעת
לכל הדברים יש סיבה
את יודעת
אז תסתכלי על עצמך במראה
תשני צורה
ואם זה עוזר לך
תשתי עוד קפה תחלמי
תחשבי גם על מה
אנשים מביאים על עצמם
בלי לדעת
איך זה ששבר את הלב שלך
את חושבת על זה ונוסעת
כמה שרצית לחבק אותו
את חושבת על זה ונוסעת...