כותרות TheMarker >
    ';

    אמנות ישראלית במבט שני

    אהרון גלעדי

    3 תגובות   יום שלישי, 18/1/11, 16:10

    ''

    אהרון גלעדי הוא אחד מטובי הציירים שחיו ויצרו בארצנו,

    נפטר בשנת 1993, מעולם לא זכה לתערוכה מכובדת

    במוזיאון ישראלי חשוב.

    החלטתי להקדיש כאן כמה מילים לאמן זה על מנת להזכיר  

    את פועלו.

     

     

    ''
    דמויות. אקוורל

     

    אהרון גלעדי נולד בעיר הומל, רוסיה בשנת 1907, למד ציור

    באקדמיה לאמנות בעיר לנינגרד. בשנת 1929 עלה לארץ

    ישראל, והיה בין מייסדי קיבוץ אפיקים.

    שמונה-עשר שנה ישב גלעדי בקיבוץ אפיקים, עבד בתחנת-הכוח

    ארם נהריים והיה טייח. בתחילה היה מצייר בערבים ובשבתות.

    אחרי שתיים-עשר שנה קיבל יום וחצי בשבוע לציור, חיבר אותם

    עם יום שישי ושבת וכך היה מצייר שלושה ימים רצופים.

    בקיץ 1948 עזב את הקיבוץ לכפר-סבא שם היה טייח ומדריך של

    עולים חדשים בעבודות בניין. אחר-כך עבד במרכז לתרבות של

    ההסתדרות כמרכז הציירים והפסלים בהתיישבות העובדת.

    משנפתחו גלריות רבות והתפתח מסחר בתמונות, הקדיש את

    חייו לציור בלבד. מכפר-סבא נדדה משפחתו לתל-אביב.

    בשנת 1955 עבר לגור בחולון, שם חי בפשטות ובצניעות. 

     

     

    ''
    בית אהרון גלעדי בחולון

     

    גלעדי אהב את שכונתו בחולון, שכונת פועלים, שחלק מתושביה היו

    עולים שהגיעו ארצה לאחר קום המדינה.

    כל יום בשבע בבוקר היה יוצא לסמטה י"ד בשיכון הוותיקים

    בחולון, לא הרחק מביתו התיישב תחת עץ, מול חנות המכולת של

    אליהו, וחיכה לנשים שהיו באות לחנות. כאשר היו אלה עומדות

    ומשוחחות בחוץ רגעים ארוכים, היה גלעדי מצייר אותן.

    כך נהג גם בצפת. בצפת הייתה מכולת, גלעדי היה ניצב לידה

    ורושם בפנקס הרישומים שלו את הדמויות הפוקדות אותה.

    גלעדי מעמיד את האדם במרכז, מצייר את עקרת הבית ואת הפועל,

    את הילד והאיש ברחוב. בחלק מציוריו לדמויות אין פנים, האנשים

    הם רק כתמי צבע.

    גלעדי הסביר מדוע צייר כך: 'דמויותי המסורבלות, המגושמות,

     אינן בנות זמננו. הן מימי קדם, אולי מימי בראשית, ניצבות במרדן

    החרישי על עוול הדורות, על שלא זכו להד באמנות כפי שזכו לו

    מלכים ונביאים, פניהן חסרי הקלסתר אומרים מתח פנימי עצור, 

    חרדים לגורל אנוש, מלחשים תפילה לאמת נצחית כאהבת האם

    לבנה'.

      

    ''
    משפחה. שמן על בד, גודל: 100x65ס"מ.

     

    באפריל שנת 1983 הוצגה בביתן האמנות בתל-אביב תערוכה

    רטרוספקטיבית מעבודותיו. בין מאות ציורים קטני מידות ורישומים

     ואקוורלים ותחריטים היו גם ציורים מרשימים גדולי מידות.

    גלעדי היה במרכזם של הדיונים הסוערים על חיפוש דרך באמנות,

    נכח בויכוחים בין הלוקאלי לגלובלי, בין הפיגורטיבי לאבסטרקט,

    בין שינוי סגנון להתמדה ודבקות בשפה אמנותית אישית. הוא בחר

    בדרכו והיה נאמן לה מתוך הבנה של מקורות יצירתו הייחודית

    ותוך שמירה על יושרה פנימית.

    יצירתו שאבה השראה מחיי היום יום ומזיכרונות העבר, מהכאב

    האישי ומכאבם של אנשים שהפכו לדמויות ציוריו, וכפי שאמר:  

    'הנוף, וכל נושא ציורי, הם רק פיתוי ואמתלה לגילוי הנוף הפנימי

    שבאמן'.

      

    ''

    תבליט קיר (סקרפיטו). רחוב פרישמן, ת"א 

     

     

    ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

    גלעדי נמנה עם מייסדי קבוצת "אופקים חדשים", השתתף בשלוש התערוכות 

    הראשונות שערכה הקבוצה.

    זכה פעמיים בפרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, בשנים 1948 ו-1954.

    בשנת 1957 השתתף בביאנלה לאמנות בסאו-פאולו.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/16 17:12:

      צטט: IlanGiladi 2016-11-26 17:09:30

      ראובן שלום ההגדרה גלעדי לא זכה להערכה מתאימה חוזרת בין כל אוהבי האמנות ושמחתי פעם נוספת לשמוע פתחתי אתר על שמו אשמח אם תיכנס ותגיב net.אהרוןגלעדי.www
        2/3/11 20:06:

      לראובן שלום רב,


      התרגשתי ושמחתי לגלות את הבלוג שלך, שמוקדש, לטעמי, לנושא כאוב וחשוב. אכן, ההיסטוריה אינה עושה תמיד צדק עם מי שראוי לתשומת לבנו. בין הציירים הנפלאים שהספקת לכתוב עליהם (אני מאוד מקווה שתמשיך!) מוכר לי ואהוב עלי במיוחד הוא אהרון גלעדי. בקישור הבא תוכל למצוא תמונת שמן נוספת פרי מכחולו העוסקת באותו מוטיב מרכזי שהעסיק אותו לכל אורך דרכו האמנותית - דמויות נשים, ילדים ומשפחות:


      http://www.artpane.com/Paintings/P1004.htm


      התמונה נקראת "נשים וילדים על רקע הכינרת". פלטת הצבעים של ציור זה שונה מעט מאלה של הציורים שבאתרך - מעט יותר צבעונית ושופעת אור אבל אני חושב שהתמונה מדגימה יפה חלק מהמשפטים שאתה מצטט מדבריו של גלעדי על הדמויות המגיעות אל בדיו מזמני קדם ועל הנוף החיצוני כפיתוי ואמתלה לגילוי הנוף הפנימי של נפש האמן.

      בהזדמנות זו, ובחיבור אסוציאטיבי אל מוטיב "האשה והילד" של גלעדי, רציתי להזכיר עוד אמן שעדיין לא זכה להגיע למקומו הנכון, מאסטר אמיתי של אומנות הרישום (אבל לא רק), הלא הוא דוד הנדלר:

       
      http://www.artpane.com/Paintings/P1009.htm

      הביוגרפיה שלו דומה בכמה פרטים לזו של גלעדי - ארץ לידה (רוסיה), תקופת ימי חייו, אורח חיים צנוע שאינו מכוון (ולמרבה הצער גם אינו משיג) הצלחה חומרית - אבל כציירים הם פונים לכיוונים שונים לגמרי. אשמח מאוד אם ביום מן הימים תזכה אותנו ברשימה עליו ועל אמנותו.

       
      ברגשי ידידות,
      דן לוי

      http://www.artpane.com