זה סיפור על עץ ענקי, עם מאווית לב ענקית. השתוקקות לנתק נשתרשויותיו ולצאת למסע על פני האדמה ואולי אף מעבר. לעיתים היה אותו רצון חזק ולעיתים חלש, אולם תמיד היה ברקע. עת באה רוח ונתנה זיזה בזמורות של עץ נדמה היה כי נמצא הוא כפסע ממימושו של חלום. אולם רוחות באו והלכו,מותמדים יותר ומותמדים פחות באותה עשייה מותירים עץ בננטעותו. נטעמויות אשר נתנה בו רוח חוללו בו רצון בלתי מתפשר וחפץ היה בכל מעודו לאבד את תוקפו כעץ ולהפוך ההיות כלומיות של רוח, רוח רפאים נטולת גוף החופשיה לבוא לאן שתחפוץ. פעמים רבות פורק היה באין מרוסנותה של אותה תאווה פנימית,חלקי גוף, מכחיד חלקים בדמות ההיות מפקיד אותם בכפות ידיה ההיוליות של רוח ומפציר בה " קחי גם אותי, אפילו חלקים חלקים". אולם חרף אמירות ידע כי אין ביכולתה של זאת לשאת מוחשיות ענקית כשלו אפילו אם תפרוט אותה לחלקי חלקים. היה זה עץ שחי שנים רבות, בא ידי היוודעות למיני סערות אשר חלפו בדרך ועת צעיר היה לימים אפילו כמעט ונעקר בידי אחת מאלו אולם, עם נחלפויות השנים חרף אין נרצויותיו הלכו והעמיקו שורשיו בתוך מחשכי אדמה, אולי ניסו לממש מאווית לב של שלם,בנעמקות אין סוף ובמסע באותו שחור אדמה שהרי נדברויות היו לעץ גם עם טיפות מיים אשר חלפו על נכללותו של גוף, חלקם באו נעצרות בתחנת דרך של עץ ואחרים המשיכו הלאה אל מחוזות נעלמים של אדמה. בכל אופן שורשיו קיימו אחיזה קפוצה בפיסת ארץ , אחיזה אשר לא ניתן לבתק מן הסתם היו מעורבים בה נרבויות דבר.מערכת יחסים מפותלת ומסובכת של נקשרויות אהבה ותלות הדדית של שורשים ,אדמה,סלעים אבנים ועוד מיני נמצאויות מחשכים. שנים חלפו ונדמה היה כי מהווית לב של עץ לא תמומש לעולם, דומה כי ידיעה חילחלה אל כל ישותו, מן הסתם שוחחו מיים ושורשים על אותו עניין ,מביאים בשורה לכללותו של עץ ,עץ לבש איזושהיא שחות קומה וקדרות,אפלוליות גוף  מאותה ידיעה. ענפים נראו עתה דרך קבע חפויי ראש משהו ודומה כי זה איבד כל תקווה לממש נרצויותיו של לב. אולם יום אחד קרה דבר אשר הפך קערה על פיה, ענן ענקי שחור משחור אשר אין יודע מאין הגיע השתרבב אל מקום,זה נתן נחלפות של רקע שמיים ואופק ,רקע של עץ ,קדורנות של עץ מצאה נטמעות מוחלטת בשחור ענן ודומה כי זה אבד לחלוטין בתוך ענן,ענן פרוש היה בין שמיים וארץ נראה כמשיכת מכחול ענקים של נפיל ציירים. שלושה ימים ושלושה לילות נותר ענן על מקומו ,נותן נגוזותו של עץ כמיים אשר באו אל מיים ,שחור טבל בשחור במבטל תוקפם של גבולות של מקום ,של פה ושם, של כאן ועכשיו. ואחר שלושה ימים התפוגג  ענן משיב עץ אל נמצאות מקום, חזר זה ממסע מארץ אין גבולות.הלוואי ויכולתי אף אני לחולל מסע שכזה, למצוא אחדות דבר בין מה נדמה כאני בין מה נדמה כמוקפויות סביב.