מתיחה קטנה לאצבעות,

קפה, סיגריה

וראש % 20 נקי משאריות היום.

לכתוב, למחוק, להוסיף, לגרוע, להתייעץ, להתאכזב, לזרוק הכל לפח ולהתחיל מחדש.

כך פחות או יותר מתאפיינת עבודתו של הכותב.

הרבה סיעורי מוחות, לרוב עם מוח אחד

המתנה בלתי פוסקת למוזה שתציל את המצב

ואחרי חריקת שיניים ומאמץ רב

(שיער מקורזל מהאדים שהעלה המוח)

עם או בלי המוזה , אבל עם הרבה כשרון לחבר בין מילים

יוצא לו טקסט טרי וחם מדיף ריח רעננות וכשרון גם יחד

ועל הכל מנצחת תחושת הסיפוק, כי כבשת שוב את האוורסט הפרטי שלך!!

ואחרי כל זה לגלות שיש אחר וגם אחרת

המוכנים להשליך את כשרונם ולבטל את זיעת אפם במחיר אפסי ובהכרת תודה מינימלית. למה??

הבעיה הגדולה ביותר בתחום הפרסום והשיווק (כך אני מתרשמת מהממצאים)

היא שאנשים אינם מוכנים לשלם על תוכן איכותי

כולם מחפשים את קיצורי הדרך ואינם מבינים את משמעותם והשלכותיהם ההפוכות עליהם

וגרוע מכך תמיד יש מי שימכור את עצמו בשני שקלים פחות

למה?

באופן הזה מילים יאבדו את ערכם והטקסטים יאבדו את הקריאטיביות

כי העולם מחפש להגיע למטרה (כביכול) מבלי לשלם על הנסיעה.

צריך לעשות לזה סוף

אחרת לעולם לא נוכל להתפרנס בכבוד ממקצוע הכתיבה,

שהוא לחלוטין מתנת אל, כי הרי ברור וידוע לכולם גודלן וחוזקן של המילים,

כמו שאומר הפתגם:

"חיים ומוות בידי הלשון" או הצלחה וכשלון או שמחה ועצבות ודוגמאות רבות מהן אלו.

כל אחד צריל להעריך את עצמו יותר

ולא להתפשר, אנחנו מעניקים שירות מקצועי לכל דבר

ואין סיבה שנתמחר את זה פחות.

אם הייתי מוכרת אותיות לפי משקל (נניח כמו עגבנייה בשנת בצורת)

סביר להניח שהייתי מליונרית היום : )