כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    ( )

    2 תגובות   יום חמישי, 20/1/11, 08:49

     

    יש מצב שדעתי משתבשת עליי. אני נותנת לה (רק תעשי את זה בשקט. בלי מהומה) ------------- אינסטינקטים בריאים- נהוג בציבור לומר. אולי מתכוונים שהאיד עובד נהדר. זה עניין של הישרדות, זה מה שרציתי לומר

    -------------

    כלובים פרוצים (מחזה נהדר)

    חיות רצות רוצות

    הביתה

    כזה שלא היה להן

    מעולם

     -----------

    ספרציה-אינדיבידואציה. עם הקלינית ביום השני דיברתי על ההיא (עם האמא הציפורנית החודרנית שסיפרה לה שנולדה לא מאבא. ילדה רוחנית. ואבא זה פיקציה) ההיא ששואבת אותי, מוצצת ממני כל טיפת אנרגיה, כל טיפת אני (היא ואני התחלנו בסערה. ישר במשטרה אחרי איומים. סכינאות של אוהב-עד-דם שלא הניח לה שנים) הקלינית ואני דיברנו על שני קצוות הפחד שלה הפחד להיבלע והפחד להינטש. או שני קצוות הצורך, להתאחד, לעומת בנפרד להתממש. מה שפחדים גורמים לאנשים גבוליים לעשות (היא אמרה לי: את צריכה לשמור על עצמך יותר. לזכור מה שלה, מה שלך. רציתי להגיד לה בואי תהיי עם הבור שהיא ובמקביל בואי תגורי אצלי בפצע, נראה אותך) ואני. שמזהה את היכולת להיבלע באחר ולבלוע אליי. להיטמע באחר ולהטמיע בי. אפשר לומר על זה הכלה שהיא גם מכלה (ולא בזרע עסקינן הפעם, למרות שגם זה, דוגמא לא רעה) ומכירה גם את הפחד להינטש אבל על זה יותר קשה לי

     

    לדבר

    -----------

    היפה והחיה, האביר והדרקון, הנסיכה והעדשה. כל זוג כזה הוא בעצם אחד (והכלאה שכזו יש בה גם כליה. אבל הכליה זה לא באמת מוות. זה רק הקצה השני של אותה חיות. של אותה חדוות האיחוד. כמו להתאבד ביחד. אם אתה לא חי אז גם אני מתה. והפוך. וכנ"ל)

    ----------

    אין תירוצים לעירום שבפנים

    אין מילים לתאר את חוסר האונים

    את הפשלת התחתונים

     

     

    בטמפרטורות כאלה

    נוזלים במהירות

    תלקק שאריות

     

    (ר. טל)

    -----------

    אתה בוכה וצורח אליי אני שומעת. ובוכה וצוחקת ביחד. צריך וזקוק ונואש; דברים שמשמחים אותי בדרך כלל. זה מחזיק איזה רגע. ואז אני מבוהלת (ממני, ממך) כי הנה הגענו לאיזה שורש, איזה עצב חשוף ואיזה חשיפה של עצב גדול שטמון בכל מיזוג שכזה (שתי חברות ענק)

     

    -------------

    לצרוח שיגעון

    לרצות עוד ועוד

    לפחד מזה

    להניח להכל

    לחיות רק את זה

    לרקוד על הטירוף

    לטרוף את הדם

    לאכול את הבשר

    נא וחי

    ללקק שאריות של פצע ישן

    לפעור אחד חדש

    לרעוד עם כל הכתפיים

    לבכות כשגומרים

    לעטוף את הגוף

    הנלוז

    המעוקם

    המשובר

    בהבטחה על-זמנית וזמנית (בו-זמנית )

     

     

    של ביחד

     

     

    ורציתי לבקש שתשמור עליי

    -------------

    post coitum omne animal triste est

    ------------

    מחייכת מעומק הפה (אם אפשר לומר דבר כזה) אל מול סרטים דוקו-טראגי-קומיים שהיא רואה. בייחוד אלה עם החיות בערוץ שמונה. שזה מרגיש יותר אמיתי מאמיתי. ומרוב שהתרגלנו לשאול: זה אמיתי? זה אמיתי? אז מתחילים לחפש את הזיוף. ותוהים על האם אפשר לביים אריות ונמרים? כאילו: טוב אריה, עכשיו תחשוף שיניים כאלה, בתנוחה הזו בדיוק. וכבשה או נאקה או איילה, אתן תעשו מבט מפוחד, יש מצב לכמה דמעות? מה קורה עם מחלקת פרופס?

    --------------

    ואני יודעת. ודאי שאני יודעת

    כל מילה

    כל טיפה

    בסלע.

     

    ויצאו ממנו מים

    מים

    שאפשר לטבוע

     

    זה רק משה שהיה מגמגם

    אנחנו זה גם וגם

     

    עם הגב אליך

    עם הגב לים

    והראש איננו

    עם הראש

    לאן

    --------------

     

    מין זה קל

    זה כל השאר שמפחיד אותי

    שעושה לי חורים

    במה שאני יודעת

    עליי

    --------------

    וזה היה סדר חזיון ההתגלות של אלוהים לאליהו עת הוא הסתתר במערה בהר חורב: רוח, רעש, אש

    וקול דממה דקה.

     

    ויש שדממה מרעישה

    -------------

     

     

    ''

     

     

    -----------------

    תילי תילים

    מילים

    שירי שירים

    שברים

    כמו להחזיק ביד פרפר

    היה פעם שיר: האם הוא חי או מת

    אני שואל אותך

    את יודעת

    זה תלוי גם בך

     

     

    http://www.youtube.com/watch?v=xs2D1eXS4mU

    דרג את התוכן:

    תגובות (1)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      20/1/11 10:45:
    ועכשיו
    אוהבת אותך בעצב
    אוהבת בעדנה
    ומשתוקקת אליך
    בגעגועים רכים
    של תום ואמונה


    (ג.בלחסן)

    תגובות אחרונות

    ארכיון

    פרופיל

    כנרתשלי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין