| היכולת לקבל מידע ממקורות חיצוניים ועלומים לנו תפסה תאוצה בשנים האחרונות. אפשר גם להגיד כי מי שאינו מתקשר אינו נמצא ב"עניינים". כמובן שאין מאמר זה בא להמעיט בערכה של התופעה, אולם התופעה יש בה כדי להמעיט בערכו של האדם.
המסרים מתקבלים דרך מערכת יחסים הנוצרת בין בני-האדם לישויות שחלקן בעלות שם כגון "אורין" או "סת", יש המתקשרים קבוצות כגון "קבוצת החמש", או "קבוצת השבע", ויש המתקשרים מלאכים, ויש המתקשרים את ישו, בודהה משה ואת אלוהים.
המסרים התבוניים המתקבלים מפרשים את המציאות בדרכים לא שגרתיות, ומכוונות את בני האדם לנהוג ביתר חמלה, אהבה, וסובלנות לעצמם לזולתם ולסביבתם. מול המסרים התבוניים המתקבלים, המציאות אותה אנו חווים נראית שונה לגמרי, במילים אחרות אהבה חמלה וסובלנות אינם תכונות וערכים שכיחים.
קשה לנו מאוד להתמודד עם האידיאלים, כאשר המציאות מכה בנו ללא רחם ואין היא מרפה ולו לרגע מחוויות ההישרדות הקיומית המשחררת מאתנו אנחה כבדה בכל פעם שאנו שומעים על מסר כי כל מה שהחיים רוצים הוא שנהייה מאושרים. הקושי הוא שהמסרים התבוניים מדברים על עולם אידיאלי שאינו נתפס כי הוא נמצא בהישג-יד, אבל הי, הם אומרים את זה לא אני, אז כדאי שתקשיבו!
אך רבים מאתנו המקבלים את המסרים התבוניים אכן מפרשים את המציאות לפיהן, ומבטלים את דעתם, ופה לדעתי נמצאת הסכנה במסרים המתקבלים. כי האדם המקבל את המסרים ממעיט מערכו בכול פעם שהוא חושב כי הוא מקבל את המסרים מישות או מקבוצה הנמצאת חיצונית לו, או מישות שאינה נמצאת בגוף, חושב שהיא יותר חכמה ממנו, דבר המעניק לה סמכות, שאין כביכול לאדם ללא הקשר לישות.
הרי ברור מאליו שאם אפרסם מסר תבוני בשמו של אלוהים או של משה רבנו או הרמב"ם הוא יתקבל אחרת מאינפורמציה המגיעה רק ממני. משמעותו של הניתוח הפשוט הזה, הוא שכאשר אנו תלויים במקור חיצוני לנו, כדי להצדיק את סמכותנו ולתת לה תוקף, הרי שאנו מראש מקטינים את עצמנו. נכון, שהמסרים יכולים וחייבים להימדד בתרומתם לשיפור חיי האדם, אך אינני רואה את התועלת אם קודם לכן, ביטלו את סמכותו.
האם הישויות הללו באמת חיצוניות לנו? שאלה טובה, אך לפני זה בואו ונבחן מה מאפיין את המציאות הזו, מרחב, זמן, שינוי, עכשיו אם אנו מקבלים מסר תבוני מישות שנניח נמצאת בממד אחר, אם היא נמצאת שם, ואנחנו פה יש ממד של מרחב, המסר אינו מתקבל בבת אחת הוא מועבר למשל במשך חמש דקות- יש ממד של זמן, הוא עובר דרך המודעות שלנו ומשתנה-שינוי. הרי שהמסר מגיע מאותו ממד כמו המציאות אותה אנו מכירים.
הייתכן שהמסר מתקבל מעצמנו? (אותו מרחב אותו זמן), ומכוון אותנו לכך שאנו מקור הסמכות לחיינו? ושיש לנו גישה לרבדים באישיותנו שאינם חיצוניים לנו (נגישים אם נהיה מוכנים להיות קצת בשקט) רבדים חכמים מחוברים, הייתכן שאנו המסרים?, וכל מה שאנו מנסים ללמד את עצמנו הוא, שלכל אחד יש גישה למקור הידע, וכדאי שניקח אחריות על זה?
אני חושב שכן מה דעתכם/ן?.
|