כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בין הבדים

    0

    נעים להכיר - נרי בר-און

    86 תגובות   יום חמישי, 20/1/11, 10:19

    ''

    קוסטה, מיוצרי@שלום מראיין את נרי

     

    "ואהבת" היא לא ארגון, ולא תנועה פוליטית.
    "ואהבת" היא לא אידאולוגיה, ולא אמונה דתית.

    "ואהבת" היא פריחה של רעיון השוכן עמוק בלב כולנו, ויש בו חשיבות להנחות את היחסים

    בינינו
    בתוכנו
    ובין אחרים.

    ההזמנה היא קודם כל לבדוק מה הערכים שנובעים מתוך המושג "ואהבת לרעך כמוך" שנוגעים בנו באופן אישי, ובתרבות האנושית כולה.

    ההזמנה היא לחבור לאנשים ולעשות יחד פעולות שיחשפו את הערכים האלה, ויניעו גל-תודעה ופעולה.

    פעולות יכולות להיות מפגשים של קבוצות קטנות, מפגשים של קבוצות גדולות, אירועים עם המון, הרצאות וכל מה שמניע אותנו ליצור במציאות שלנו כדי שהערכים של "ואהבת לרעך כמוך" יהיו נוכחים לנו ולילדנו.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (82)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/1/11 18:57:

      1. לקחתי

      2. אם לא הובן מדברי אז לפני הכל אני מלא הערכה למי שעושה מעשה לשנות את המצב (בטח למי שמתעתד להנביט אהבה)

      3. כנראה שלגבי עניין הקיצוניות נשאר חלוקים.

      4. שמח על ההערה שלך על הרוב.

      5. לגבי האמירה הסופית - תפסת אותי...

      צטט: neri 2011-01-25 15:34:26

      עצבן

      קח אויר, אני יודע שזה יכול לבלבל, אבל אתה טוב ממני, בעיניך אין קיצונים ואין מתונים. אתה אוהב ומקבל את כולם (כולל את ליברמן)

      1. אני לא חושב שצריך לשנוא את רעך, אבל עם האהבה באה אחריות גדולה ואני חושב שאפשר להבחין בין קיצוני למתון. למתונים יש יותר גמישות ובסופו של דבר יותר יכולות לשנות את המציאות אבל עד שהם יעשו את זה הקיצונים ינסו לשכנע את כולנו שהקץ קרב ואחריו תהיה גאולה ... אשרי המאמין.

      הרעיון הוא להחליש את הכח של ההקצנה על ידי הכרה בחיבור של כולנו, כולל החיבור לקיצונים. וזה לא אומר שתריך לקבל את תמונת עולמם או להיבהל מהאיומים שלהם.

      2. לא מעניין אותי מיהו הרוב, הרוב לא בהכרח מסוגל לכוון את המדינה הזאת ואת החברה הפלסטינית למציאות טובה יותר. הרוב נוטה להיות קצר רוח ואינו מסוגל לתוכניות ארוכות טווח. בכל מקרה דמוקרטיה אינה דיקטטורה של הרוב.
      3. אני צודק זה לא כמו אני מתון. צדק הוא דוגמה לקיצוניות מסויימת שיש למתנה בחסד, חוכמה והרבה אהבה. אצל כל הקבוצות מהשמאל והימין יש חוכמה וחסד שכדאי שיכנסו לפעולה משותפת כדי לממש כאן את תפקידנו כבני אדם להעביר הלאה, עולם יותר טוב מזה שאנחנו קיבלנו. (האם משהו חושב שזה רעיון אידיוטי?)

       

        25/1/11 15:34:
      עצבן

      קח אויר, אני יודע שזה יכול לבלבל, אבל אתה טוב ממני, בעיניך אין קיצונים ואין מתונים. אתה אוהב ומקבל את כולם (כולל את ליברמן)

      1. אני לא חושב שצריך לשנוא את רעך, אבל עם האהבה באה אחריות גדולה ואני חושב שאפשר להבחין בין קיצוני למתון. למתונים יש יותר גמישות ובסופו של דבר יותר יכולות לשנות את המציאות אבל עד שהם יעשו את זה הקיצונים ינסו לשכנע את כולנו שהקץ קרב ואחריו תהיה גאולה ... אשרי המאמין.

      הרעיון הוא להחליש את הכח של ההקצנה על ידי הכרה בחיבור של כולנו, כולל החיבור לקיצונים. וזה לא אומר שתריך לקבל את תמונת עולמם או להיבהל מהאיומים שלהם.

      2. לא מעניין אותי מיהו הרוב, הרוב לא בהכרח מסוגל לכוון את המדינה הזאת ואת החברה הפלסטינית למציאות טובה יותר. הרוב נוטה להיות קצר רוח ואינו מסוגל לתוכניות ארוכות טווח. בכל מקרה דמוקרטיה אינה דיקטטורה של הרוב.
      3. אני צודק זה לא כמו אני מתון. צדק הוא דוגמה לקיצוניות מסויימת שיש למתנה בחסד, חוכמה והרבה אהבה. אצל כל הקבוצות מהשמאל והימין יש חוכמה וחסד שכדאי שיכנסו לפעולה משותפת כדי לממש כאן את תפקידנו כבני אדם להעביר הלאה, עולם יותר טוב מזה שאנחנו קיבלנו. (האם משהו חושב שזה רעיון אידיוטי?)
        23/1/11 18:07:

      טוב עם לאחר הסרטון הייתי מבולבל, עכשיו אני מאוד מבולבל.

       

      1. ההגדרה "קיצוני" היא למעשה דרך להוציא מחוץ לגדר את מי שאינך מסכים עימו. בשנות השמונים מי שהעלה על דל שפתיו את המילה "מדינה פלסטינית" נחשב קיצוני (שלא לומר בוגד), היום ראש ממשלה ימני אימץ את הטרמינולוגיה הזאת. בעבר מי שהיה מעלה על דעתו לחייב את המיעוטים להצהיר הצהרת נאמנות (לצורך אישרור אזרחותם) היה נחשב קיצוני. היום קבוצה גדולה (שלא לומר רוב) מחזיקה בדעה הזאת. מעניין שהכללת בקיצונים גם את קבוצות השמאל הנרדפות (תזכורת פעילי זכויות אדם למען פליטים, למען דו קיום ועוד נכללות ברשימת הנרדפים. בעייני הדבקת חותמת לאדם (קיצוני, בוגד, משיחיסט, הזוי וכיו"ב) היא פעולה של "ושנאת לרעך".

      2. יכול להיות שקבוצה גדולה של אנשים רוצים שלום עם הפלסטינים, אבל אפילו עם כל מצביעי קדימה הם תומכי מדינה פלסטינית עדיין מדובר במיעוט (תזכורת גוש ימין ליכוד וצפונה 65 מנדטים), לכן מוזר ההגדרה שמדובר ברוב הציבור. בכלל הנחת העבודה שהדבר נכון משום שזוהי דעת הרוב מעלה שאלות. מכאן יוצא שניתן לשלול דעה של מישהו רק מישום שהוא בעמדת מיעוט. הרעיון הזה אמור לגרום לאי נחת לכל מי שמאמין בשיטת המשטר הדמוקרטי, מה גם עשרות דוגמאות היסטוריות שמפריחות אותו.

      3. ההנחה ש"אני צודק ואחרים טועים" (כמו ההנחה ש"אני מתון ואחרים קיצוניים") יוצא מתפיסת עולם שיש צדק אחד. מי שחי בשנות האלפיים מכיר את הרעיונות של "שדה אמיתות" וצדק שתלוי ברקע חברתי ותרבותי. לכן ניתן למצוא צדק גם אצל המתנחלים האידיאולוגים, וגם אצל השמאל האנטי ציוני. כמובן שאין חובה להסכים עם כל אחת משיטות הצדק, אך אי הסכמה שמקורה בדי-לגיטימציה של האחר (שוב אני חוזר על המילה "קיצוני") בעייני היא בעייתית (וכמובן שהיא אינה משאירה מקום לדיאלוג). נכון החברה הישראלית מאופיינת בשנאה ודה-לגיטמציה של האחר (מתנחלים, חרדים, קיבוצניקים, נהנתנים ועוד ועוד). בהקשר הזה אני בהחלט מעדיף לא להשתייך לרוח של הרוב, ולהמנע מדה-לגיטמציה גם של מי שאינו חושב כמוני.

       

      צטט: neri 2011-01-21 17:55:39

      שבת שלום עצבן תודה על השאלות והקשיים.

       

      מאחר והמלכה מרובה אני ניגש ישר לנקודות שהעלית [אני פונה בזכר, אבל מתכוון גם לנקבה כמובן] אני מניח שלא כל התשובות יהיו נעימות, אני בטוח שיהיו לנו ויכוחים רבים ואני מצפה לזה ומכבד את זה שאתה חושב שונה ממני.

       

      לנקודה 3.

      האם אתה יכול לאהוב את אלה שלא אוהבים אותך?

      - אני יכול לאהוב.

      זה שאתה אוהב את זה שלא אוהב אותך האם זה אומר שאתה לא אוהב את עצמך?

      - וודאי שלא, אני אוהב אותו כאדם אבל לא מסכים עם כל מה שהוא אומר

      אז אתה אוהב אנשים שהם קיצונים?

      - כן, אני אוהב כל אדם .... אפילו אנשים שפגעו בי אני יכול לאהוב. ואנשים שאני מתקשה לאהוב, החולשה היא שלי לא שלהם.

      אבל האדם בעל דעות קיצוניות, הוא טוען שאתה בוגד, רמאי, ומסוכן. איך זה שאתה יכול לאהוב אותו?

      - הוא אדם כמו כולם, טועה כמו כולם. ואני גם יכול לראות את הפגמים שלו.

      - אדם קיצוני יכול להיות מסוכן, הוא יכול לפגוע ביכולת שלי לשתף פעולה עם מתנחלים, ערבים או פלסטינים. מאחר ואני חושב שאלו פעולות חשובות, אני נמנע מלשתף קיצונים בעשייה הזאת. אני שמח לדבר איתם, מוכן לקבל את הלהג, ציניות ואפילו תוקפנות אבל הם לא יכולים לאיים על העשייה המתונה שהיא מחושבת ומכירה את כל האנשים כאהובים במובן החברי והאנושי. אני פתוח להיות בקשר עם קיצונים וגם אמנע מלתקן אותם אבל לא אאבד את הכיוון של העשייה שלי בגלל שיש קיצונים.

      אתה מדבר יפה, אבל גם אם לא בשיחה הזאת, אתה לא פעם אומר שצריך להצר את צעדיהם של קיצוניים, איך זה שאתה אוהב משהו אתה מצר את צעדיו?

      - אם אני אוהב משהו, לפעמים צריך להצר את צעדיו כי טעותו גדולה.

      - אתה חייב להכיר שכל פתרון צריך להתאים לצרכים של כולם, גם של הקיצונים שאינם מוכנים לפתרון הזה. לאחר הסכמי שלום ימשיכו להיות אנשים שיתמכו בהתנחלות בצד הישראלי או בסגירת החשבון ההסטורי מהצד הפלסטיני. הפתרון צריך להיות מכובד ולהמנע ככל האפשר מפגיע באנשים שאינם תומכים בו ובמשפחותיהם.

      הנה תפסתי אותך, אתה מוכן להצר את צעדיהם בדיוק כמו שהם מוכנים להצר את צעדך, איך אתה יכול לעשות את זה מה עושה אותך יותר טוב מקיצונים?

      - יש אנשים שהם חושבים באופן קיצוני שהם לא יכולים להיות טובים יותר מאחרים. האנשים שאלה חושבים שמשהו כמוני הוא רע, כי הוא חושב שהוא טוב יותר מקיצונים. אני מתון, אני מוכן להכיל (מובן של אהבה) כדי להיות טוב. איני טוב יותר מאחרים, אני טוב יותר מאלו שחושבים שבמציאות צריך לממש רעיונות קיצוניים.

      - במסגרת כזו אני יכול לומר כי אני יותר טוב מקיצונים, ואני מחוייב לכן להיות בבדיקה מתמדת שאיני קיצוני. אני עושה זאת בהרבה דרכים אחת מהם זה לאהוב גם את הקיצוני. קיצונים לא יכולים לאהוב אותי באופן כזה. אם הם יוכלו לאהוב אותי כך ... נוכל לעשות דברים יחד והם יוכלו להכיר שהם יכולים לאהוב גם מתנחלים גם ערבים תומכי חמאס בלי להיכנע לדרישות הקיצוניות של אלה.

      התבלבלתי !@#!^%$@#

      - אתה חושב שאתה קיצוני או מתון?  אם אתה חושב שאתה מתון, האם אתה חושב שאתה טוב ממני (לא מקיצונים אלה ממני)? 

      - אם אתה רוצה תשובה פשוטה: אם אתה מאפשר למשהו שאתה אוהב לעשות כל מה שהוא רוצה ואין אתה עושה את שאתה רוצה - אתה קיצוני בעצמך.

       

      לנקודה 4.

      - לעניות דעתי הקבוצה של אנשים שרוצים שלום עם הפלסטינים גדולה והיום אני נפגש עם מתנחלים שהם גם תומכים במדינה פלסטינית (כן אלו לא מתנחלים קיצונים, הם מתנחלים גאים אבל מתונים ופרקטיים ואוהבי אדם). 

       ראה גם את הסיכום הזה מ2009 כאן

      אני חושב שאתה מזהה את השמאלנים הקיצונים כ"שמאל" ואתה לא שם לב שהשמאלנים הצביעו קדימה שעמדה על תנאי הקמת מדינה פלסטינית כדי להכנס לקואליציה. (חברים רבים שהצביעו שלום עכשיו בעבר ספרו לי שהצביעו קדימה)

      אם אתה שמאלני שמרגיש נרדף, חושב שכולם שוטים וטועים אתה צריך להלחם בצבא הישראלי כדי לממש צדק. אני חושב שאתה קיצוני.

      אני כמובן לא יודע את דעותך ומה שהבאתי כאן זאת רק דוגמה אבל אני מאמין שאתה יכול לראות כי אנחנו יכולים לשנות דברים על ידי שיתוף פעולה במקום על ידי מהפכה בה נסלק את ממשלת הימין ונקים ממשלת שמאל. העמדות של שמאל וימין אינן העמדות המהותיות. הסכסוך הזה צריך להסתיים על ידי בנייה של מדינה פלסטינית בה הפלסטינים יתמודדו עם קשיים רבים הנובעים מההסטוריה הקשה והמורכבת שלהם. אנחנו כישראלים צריכים לעמוד על המשמר אבל לאהוב את אחינו הפלסטינים ולאפשר להם לעשות את המסע הזה, בזמן שיפלו כאן קטיושות של הקיצונים שלהם. כי הרוב רוצה שלום והרוב אוהב אדם.

       


      לנקודה 5

      אהבה תנצח במובניה הרבים. המושג הזה נושא בחובו ערכים אנושיים שמלווים את התרבות האנושית כבר אלפי שנים. אנחנו צריכים להיות חכמים וקשובים ופתוחים ולצמצם את הסכסוכים ביננו. לא התכוונתי לפגוע בך בתשובותי, אני בטוח שאני רואה את העולם שונה ממך. ההזמנה היא לחפש דרכים ליצור יחד מציאות חדשה ולהימנע מניסיונות למימוש של אידאולוגיות חד צדדיות ויהירות.

       

       

       

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-01-21 00:43:45

      צטט: עצבן 2011-01-20 17:10:26

      1. תודה על העידכון.
      2. שוב שאפו על היוזמה.
      3. צפיתי בסרטון ומודה שלא הבנתי. הרעיון של "ואהבת לרעך" (ולטעמי - ואהבת לזולתך...) בונה על יכולת האדם לקבל את האחר, גם את השונה ואפילו את מי שאינך מסכים עימו. מצד שני הדובר בסרט מדבר נגד הקיצונים שצריך להגיד להם עד כאן... האם אנו מדברים על אותו קונספט?
      4. ועוד בעיה קטנטנה - בצער רב צריך להודות שחובבי השלום (עם הפלסטינים) הישראלים הפכו עם השנים לקבוצה קטנה, שלא לומר מיעוט נרדף. האם אנו יכולים להרשות לעצמנו את טון הדיבור של לשים גבול לקיצונים? (בזמן שבעבור חלק ניכר מהציבור - אנו הפכנו לקיצונים)
      5. עדיין מאמין שהקונספט של הנבטת אהבה (נו טוב נתפשר על קבלה הדדית) הוא קונספט ראוי ונכון. לא בטוח ששלילת אחרים היא האות הנכון לפתוח מסע כזה.

      -----------------------------

      עצבן

      נראה לי שאקרא לנרי בר-און ("הדובר") להגיב לך בעצמו.

      אני רק אודה לך על התגובה הרצינית

      על העידוד

      ותגובה רצינית לנקודות שהעלית תגיע בקרוב

       

       

       

        23/1/11 15:31:

      צטט: מנכ"ל קליימקס 2011-01-23 13:41:21

      שלום,
      חבל שהרבה אנשים שוכחים את חשיבות "ואהבת לרעך כמוך" ברגע שאנשים יתחילו לאמץ את החשיבות, עולמנו יהיה יותר יפה !

      שבוע נעים
      עמית דואק
      קליימקס הפקות

       ------------------------------

      היי עמית

       

      ברגע שהעלנו את "ואהבת את רעך כמוך" אנשים רבים הצטרפו.

      ההרגשה שלי היא שכל אדם מרגיש שהוא "ואהבת"

      כל שעלינו לעשות הוא להציף את הערך הזה ממקום משכנו הרדום

      ולאפשר לו להניע אותנו לפעולה.

      תודה רבה

      ויום נעים

        23/1/11 13:41:
      שלום,
      חבל שהרבה אנשים שוכחים את חשיבות "ואהבת לרעך כמוך" ברגע שאנשים יתחילו לאמץ את החשיבות, עולמנו יהיה יותר יפה !

      שבוע נעים
      עמית דואק
      קליימקס הפקות
        22/1/11 18:43:

      צטט: neri 2011-01-22 18:39:04

      רון

      אני מחפש קולות כמו שלך יותר משאני מחפש חומר לתגובה, יש כל כך הרבה מה לעשות במקום להגיב אני חושק בחברים ליצירה 

       

      תודה

      נרי

       

      צטט: RonArzi 2011-01-21 22:59:55

      נרי, גלילה וחברים נוספים שאלמד להכיר בקרוב.

       

      לאנשים נמאס ממצב מלחמה, לאנשים נמאס מאין פתרון (הוגן).

       

       

       

      נרי, מצטער :) שלא סיפקתי כאן מי יודע מה חומר לתגובה - היות ומסכים עם דיעותיך.

       

       

       

      (כללי - כתב שחור מודגש - קריא יותר).

       

       

       

      שב"ש לא משובשת

       

       

       

      רון

       

      -----------------------------

      מישהו אמר שהזמן מואץ?

      אני לא הספקתי לדווח לך, נרי, על העשייה המעשית של רון.

      מסתבר שהמרחק פינלנד-ישראל, קצר ומהיר

        22/1/11 18:39:

      רון

      אני מחפש קולות כמו שלך יותר משאני מחפש חומר לתגובה, יש כל כך הרבה מה לעשות במקום להגיב אני חושק בחברים ליצירה 

       

      תודה

      נרי

       

      צטט: RonArzi 2011-01-21 22:59:55

      נרי, גלילה וחברים נוספים שאלמד להכיר בקרוב.

      לאנשים נמאס ממצב מלחמה, לאנשים נמאס מאין פתרון (הוגן).

       

      נרי, מצטער :) שלא סיפקתי כאן מי יודע מה חומר לתגובה - היות ומסכים עם דיעותיך.

       

      (כללי - כתב שחור מודגש - קריא יותר).

       

      שב"ש לא משובשת

       

      רון

       

        22/1/11 17:50:

      צטט: נובה 2011-01-22 11:47:15

      הרעיון יפה, בהצלחה : )

       -----------------------

      תודה נובה

      הברכות מעודדות.

        22/1/11 13:56:

      רון, כל כך חבל לי שאתה לא פה!

       

       

      צטט: RonArzi 2011-01-21 22:59:55

      נרי, גלילה וחברים נוספים שאלמד להכיר בקרוב.
      קבלו כוח מהעובדה שהמתונים הם הרוב. מעצם ההגדרה הקיצוני הוא בקצה. שם בקצה. הוא חש כמיעוט ולכן מרים קול. כמו לגדול מעוצמת הקול שהוא משמיע. הוא גם מוכן לפעול ולהתרוצץ על הבמה שפינה לו המרכז המתון.

       

       

       

      מי הם הרוב? הרוב הם אנשי יום, עבודה, בית משפחה. אשה הולכת לשוק ביפו או לשוק בשכם. לא הרבה שונה בינהן. אדם קם בבוקר ונוסע לעבודתו בתל-אביב או ברמלה. מה שונה בינהם - לא הרבה. להפך, המשותף בינהם רב מהשונה.
      עכשיו, קשה להניח שקיצונים ישנו עמדותיהם. הם מחופרים בדיעותיהם. הרבה יותר קל (אמנם משימה אדירה) לעורר את המתונים. לעורר את אלה שפינו את המגרש להתעמתות בין קיצוניים מכאן ומכאן.

       

       

       

      נכון, לאהוב = לכבד. לכבד כל אחד כל אדם וגם את דיעותיו. במידה, כמובן, אם הוא מוכן גם לשמוע דעה אחרת. אפילו אם לא מקובלת עליו ואפילו אם לא יקבל אותה. 
      אדם שלא מוכן לשיחה הוא, מוקצה מבחינתי.

       

       

       

      אבל את עיקר המאמץ יש להשקיע, לדעתי, בהשכמת המתונים הרדומים. להביא למודעות של אנשים שהדברים בידיהם אם הם רוצים לאחוז בהם. לשכנע את המשוכנעים ולהביא אותם להביע את דעתם.

       


      כן, להביא את הערך המוסף לחיי אלה שאומרים - אבל מה אני יכול לעשות, מי שומע אותי ולמי יש זמן.
      האמת - זה צריך לקרות מכל במה רמה ואף נמוכה. ממפגש עם חבר ועד לחוגי בית ועצרות.

      עבודה עם מתונים מכל הצדדים והפלגים עד שיחושו בכוח האדיר הנמצא בידיהם - ידינו, בכוח שיביא כבר סוף סוף למוצא מהקיבעון.


      לאנשים נמאס ממצב מלחמה, לאנשים נמאס מאין פתרון (הוגן).

       

      נרי, מצטער :) שלא סיפקתי כאן מי יודע מה חומר לתגובה - היות ומסכים עם דיעותיך.

       

      (כללי - כתב שחור מודגש - קריא יותר).

       

      שב"ש לא משובשת

       

      רון

       

        22/1/11 11:47:
      הרעיון יפה, בהצלחה : )
        22/1/11 11:09:

      צטט: ruthy 2011-01-22 10:42:03

      בהצלחה ענקית לכם!

       ------------------------

      תודה ענקית לך, רותי

      העידוד מעודד אותנו

        22/1/11 10:42:
      בהצלחה ענקית לכם!
        22/1/11 09:38:

      צטט: RonArzi 2011-01-21 22:59:55

      נרי, גלילה וחברים נוספים שאלמד להכיר בקרוב.
      קבלו כוח מהעובדה שהמתונים הם הרוב. מעצם ההגדרה הקיצוני הוא בקצה. שם בקצה. הוא חש כמיעוט ולכן מרים קול. כמו לגדול מעוצמת הקול שהוא משמיע. הוא גם מוכן לפעול ולהתרוצץ על הבמה שפינה לו המרכז המתון.

       

       

       

       

       

       

       

      מי הם הרוב? הרוב הם אנשי יום, עבודה, בית משפחה. אשה הולכת לשוק ביפו או לשוק בשכם. לא הרבה שונה בינהן. אדם קם בבוקר ונוסע לעבודתו בתל-אביב או ברמלה. מה שונה בינהם - לא הרבה. להפך, המשותף בינהם רב מהשונה.
      עכשיו, קשה להניח שקיצונים ישנו עמדותיהם. הם מחופרים בדיעותיהם. הרבה יותר קל (אמנם משימה אדירה) לעורר את המתונים. לעורר את אלה שפינו את המגרש להתעמתות בין קיצוניים מכאן ומכאן.

       

       

       

       

       

       

       

      נכון, לאהוב = לכבד. לכבד כל אחד כל אדם וגם את דיעותיו. במידה, כמובן, אם הוא מוכן גם לשמוע דעה אחרת. אפילו אם לא מקובלת עליו ואפילו אם לא יקבל אותה. 
      אדם שלא מוכן לשיחה הוא, מוקצה מבחינתי.

       

       

       

       

       

       

       

      אבל את עיקר המאמץ יש להשקיע, לדעתי, בהשכמת המתונים הרדומים. להביא למודעות של אנשים שהדברים בידיהם אם הם רוצים לאחוז בהם. לשכנע את המשוכנעים ולהביא אותם להביע את דעתם.

       

       

       


      כן, להביא את הערך המוסף לחיי אלה שאומרים - אבל מה אני יכול לעשות, מי שומע אותי ולמי יש זמן.
      האמת - זה צריך לקרות מכל במה רמה ואף נמוכה. ממפגש עם חבר ועד לחוגי בית ועצרות.

      עבודה עם מתונים מכל הצדדים והפלגים עד שיחושו בכוח האדיר הנמצא בידיהם - ידינו, בכוח שיביא כבר סוף סוף למוצא מהקיבעון.

       


       

      לאנשים נמאס ממצב מלחמה, לאנשים נמאס מאין פתרון (הוגן).

       

       

       

      נרי, מצטער :) שלא סיפקתי כאן מי יודע מה חומר לתגובה - היות ומסכים עם דיעותיך.

       

       

       

      (כללי - כתב שחור מודגש - קריא יותר).

       

       

       

      שב"ש לא משובשת

       

       

       

      רון

      --------------------------

      רון יקר.

      אולי זה המרחק שמאפשר לך להביא רוח-רעננה, שופעת אהבה ואיכפתיות.

      מודה לך על התמיכה

      המעורבות

      והנכונות להרתם לעשייה.

      באהבה

      גלילה

       

        21/1/11 22:59:

      נרי, גלילה וחברים נוספים שאלמד להכיר בקרוב.
      קבלו כוח מהעובדה שהמתונים הם הרוב. מעצם ההגדרה הקיצוני הוא בקצה. שם בקצה. הוא חש כמיעוט ולכן מרים קול. כמו לגדול מעוצמת הקול שהוא משמיע. הוא גם מוכן לפעול ולהתרוצץ על הבמה שפינה לו המרכז המתון.

       

       

       

      מי הם הרוב? הרוב הם אנשי יום, עבודה, בית משפחה. אשה הולכת לשוק ביפו או לשוק בשכם. לא הרבה שונה בינהן. אדם קם בבוקר ונוסע לעבודתו בתל-אביב או ברמלה. מה שונה בינהם - לא הרבה. להפך, המשותף בינהם רב מהשונה.
      עכשיו, קשה להניח שקיצונים ישנו עמדותיהם. הם מחופרים בדיעותיהם. הרבה יותר קל (אמנם משימה אדירה) לעורר את המתונים. לעורר את אלה שפינו את המגרש להתעמתות בין קיצוניים מכאן ומכאן.

       

       

       

      נכון, לאהוב = לכבד. לכבד כל אחד כל אדם וגם את דיעותיו. במידה, כמובן, אם הוא מוכן גם לשמוע דעה אחרת. אפילו אם לא מקובלת עליו ואפילו אם לא יקבל אותה. 
      אדם שלא מוכן לשיחה הוא, מוקצה מבחינתי.

       

       

       

      אבל את עיקר המאמץ יש להשקיע, לדעתי, בהשכמת המתונים הרדומים. להביא למודעות של אנשים שהדברים בידיהם אם הם רוצים לאחוז בהם. לשכנע את המשוכנעים ולהביא אותם להביע את דעתם.

       


      כן, להביא את הערך המוסף לחיי אלה שאומרים - אבל מה אני יכול לעשות, מי שומע אותי ולמי יש זמן.
      האמת - זה צריך לקרות מכל במה רמה ואף נמוכה. ממפגש עם חבר ועד לחוגי בית ועצרות.

      עבודה עם מתונים מכל הצדדים והפלגים עד שיחושו בכוח האדיר הנמצא בידיהם - ידינו, בכוח שיביא כבר סוף סוף למוצא מהקיבעון.


      לאנשים נמאס ממצב מלחמה, לאנשים נמאס מאין פתרון (הוגן).

       

      נרי, מצטער :) שלא סיפקתי כאן מי יודע מה חומר לתגובה - היות ומסכים עם דיעותיך.

       

      (כללי - כתב שחור מודגש - קריא יותר).

       

      שב"ש לא משובשת

       

      רון

        21/1/11 18:18:

      רונן ידידי

       

      תודה על השאלות והקשיים :)

       

      אני מסכים איתך ואופטימי לגבי הדברים הבאים:

      האינטרס שלנו להילחם בקיצונים בתוכנו הוא פשוט - אם ניתן לקיצונים להוביל נפסיד במלחמה.
      עד היום ניצחנו כי בעול נשא המרכז. קיצונים הם לוחמים גרועים.

       

      לגבי הנושאים האחרים יש לנו חילוקי דעות ואני אגיב בצימצום ומקווה שנמצא הזדמנות לפרוש את הביסוס של כל אחד לדבריו. אני איני רוצה להשלות עצמי או אחרים, אני חושב שדיבור כזה קצת מקשה על דיון מתון בנושאים שאינם פשוטים ונוגעים בכולנו.

       

      הסכסוך לא נשען רק על הקיצונים ישנם  נרטיבים מקובלים של כל צד היוצרים סכסוך ומתבססים על הסכסוך (מהנרטיב שפלסטינה היתה ריקה והיה לגיטימי לציונים לבא ולבנות אותה עד נרטיב שהיתה איזו מדינה ערבית פלסטינית לפני בואם של הציונים). מה שדוחף את ההסלמה והאלימות של הסכסוך הם הקיצונים כי ניתן לעשות הרבה אם נפעל בדרך מתונה של "תכנון חברתי כלכלי של ישראל ופלסטין". דרך שלא מקובלת על הקיצונים.

      אחרי הכל היהודים והערבים כאן הם אוכלוסיות מובחנות השותפות בטריטוריה ותלויות באותם משאבים. צריך לקחת בחשבון את ההבדלים התרבותיים והכלכליים בין החברות האלה ולתכנן עבודה של בנית תשתיות ומוסדות של הפלסטינים (כפי שעושה סלאם פאייד) ובמקום לכבוש את עזה כדי לחסל את החמאס ולשחרר את גלעד שליט נוכל להציע לתושבי עזה (שלא כולם תומכי חמאס) אופצית חיים חיובית. אבל זאת גישה מתונה.

       

      הגורם הקיצוני מימין ומשמאל מונע מאיתנו לפעול. זה בא לידי ביטוי בחוסר היכולת של הממשלה הישראלית לפעול משיקולים מערכתיים מאחר והמבנה של שלטון קואליציוני מוביל לשיקולים של אידאולוגיים מפלגתית. התרבות הישראלית נגררת למשחקי אשמה של שמאל וימין ותוקפת כל נסיון לפעול מהמרכז.

       

      המצב אצל הפלסטינים עוד חמור מזה, והצלחת החמאס רק מצביע על הצלחת הזרמים הקיצוניים, אולם לפלסטינים היו סיבות נוספות לתמיכה בחמאס כאשר הפאתח הפכה להיות מפלגה מושחתת שגנבה את רווחי הסכמי אוסלו ולא תרמה לבניית המדינה הפלסטינית. היום (ונפגשתי בשנה האחרונה, במסגרת עבודתי, עם כ2500 פלסטינים ממעמד ביניים) מגדה החמאס בשקט לא מעיז לדבר ובעזה הם מתמודדים עם החיים כפי שהם ולא עם האידאולוגיה (לכן מתונים יותר מההנהגה שבסוריה). אחדות פלסטינית הכרחית (כי אחרת אין לנו עם מי לחתום הסכם) ולא נוכל להתקדם כל עוד קיימת ישות חמאסית עצמאית שאינה מוגבלת על ידי מדינה ריבונית.

       

      לטפל בקיצונים הישראלים ללא טיפול בקיצונים הפלסטינים לא יפתור את הקונפליקט. אבל אנחנו צריכים לאפשר ולתמוך בשינוי הפלסטיני ופעולה ישראלית בכיוון של ריסון הקיצונים יכולה לעזור לחברה הפלסטינית לעשות את השינוי. להיות מתון זה לא אומר שאנחנו מוסרים את הבטחון שלנו, להפך אנחנו שומרים את הבטחון אבל חושבים ברצינות על עתיד ראלי ויציב של חיים משותפים כאן עם הערבים שלא יעלמו במסגרת הסכמי שלום כאלו או אחרים.

       

      הרעיונות של ואהבת פועלים במישור אחר, הם מנסים להעלות את הערכים הנגזרים מהמושג המוכר של "ואהבת לרעך כמוך" בחברה הישראלית (ויש כבר היות תמיכה ועניין של ערבים ישראלים ופלסטינים ברעיונות האלה). עלינו למתן את המתחים הפנימיים במעשים, אבל במסגרת של ואהבת אנחנו מכינים את ההכרה שצריך מעשים.

       

       

       

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-01-21 08:01:00

      צטט: רונן מאיר 2011-01-21 00:20:32

      היי גלילה,

      אני מעריך מאוד את העשייה שלך.

      לדעתי התפיסה שמציג נרי כאילו הסכסוך נשען רק על הכוחות הקיצוניים היא שגוייה מיסודה.
      נכון שהכוחות הקיצוניים משתמשים בסכסוך ומלבים אותו, אבל זה בפירוש סכסוך "מיינסטרימי" בשני הצדדים.
      סכסוך מהותי.

      האמנה הפלסטינית לא נכתבה ע"י "הקיצונים".
      החמאס הרצחני זכה בבחירות הפלסטיניות ברוב מוחץ של כמעט 70 אחוזים.
      לצערי האיש, נרי, משלה את עצמו.

      האינטרס שלנו להילחם בקיצונים בתוכנו הוא פשוט - אם ניתן לקיצונים להוביל נפסיד במלחמה.
      עד היום ניצחנו כי בעול נשא המרכז. קיצונים הם לוחמים גרועים.

      רונן

      -----------------------------

      רונן יקר

      אני רואה נקודות משיקות באופן בו אתה מנהל את הבלוג שלך לדרך אותה נרי מציע.

      אבל אבקש מנרי עצמו להגיב לדבריך, ברשותך

      ואני רק אומר

      תודה מעומק לבי על העידוד

      לו אני באמת זקוקה

      שהרי כשאני מוציאה עצמי מהבית

      אני נתקלת בהמון התנגדויות

      והעידוד מקל

       

       

        21/1/11 17:55:

      שבת שלום עצבן תודה על השאלות והקשיים.

       

      מאחר והמלכה מרובה אני ניגש ישר לנקודות שהעלית [אני פונה בזכר, אבל מתכוון גם לנקבה כמובן] אני מניח שלא כל התשובות יהיו נעימות, אני בטוח שיהיו לנו ויכוחים רבים ואני מצפה לזה ומכבד את זה שאתה חושב שונה ממני.

       

      לנקודה 3.

      האם אתה יכול לאהוב את אלה שלא אוהבים אותך?

      - אני יכול לאהוב.

      זה שאתה אוהב את זה שלא אוהב אותך האם זה אומר שאתה לא אוהב את עצמך?

      - וודאי שלא, אני אוהב אותו כאדם אבל לא מסכים עם כל מה שהוא אומר

      אז אתה אוהב אנשים שהם קיצונים?

      - כן, אני אוהב כל אדם .... אפילו אנשים שפגעו בי אני יכול לאהוב. ואנשים שאני מתקשה לאהוב, החולשה היא שלי לא שלהם.

      אבל האדם בעל דעות קיצוניות, הוא טוען שאתה בוגד, רמאי, ומסוכן. איך זה שאתה יכול לאהוב אותו?

      - הוא אדם כמו כולם, טועה כמו כולם. ואני גם יכול לראות את הפגמים שלו.

      - אדם קיצוני יכול להיות מסוכן, הוא יכול לפגוע ביכולת שלי לשתף פעולה עם מתנחלים, ערבים או פלסטינים. מאחר ואני חושב שאלו פעולות חשובות, אני נמנע מלשתף קיצונים בעשייה הזאת. אני שמח לדבר איתם, מוכן לקבל את הלהג, ציניות ואפילו תוקפנות אבל הם לא יכולים לאיים על העשייה המתונה שהיא מחושבת ומכירה את כל האנשים כאהובים במובן החברי והאנושי. אני פתוח להיות בקשר עם קיצונים וגם אמנע מלתקן אותם אבל לא אאבד את הכיוון של העשייה שלי בגלל שיש קיצונים.

      אתה מדבר יפה, אבל גם אם לא בשיחה הזאת, אתה לא פעם אומר שצריך להצר את צעדיהם של קיצוניים, איך זה שאתה אוהב משהו אתה מצר את צעדיו?

      - אם אני אוהב משהו, לפעמים צריך להצר את צעדיו כי טעותו גדולה.

      - אתה חייב להכיר שכל פתרון צריך להתאים לצרכים של כולם, גם של הקיצונים שאינם מוכנים לפתרון הזה. לאחר הסכמי שלום ימשיכו להיות אנשים שיתמכו בהתנחלות בצד הישראלי או בסגירת החשבון ההסטורי מהצד הפלסטיני. הפתרון צריך להיות מכובד ולהמנע ככל האפשר מפגיע באנשים שאינם תומכים בו ובמשפחותיהם.

      הנה תפסתי אותך, אתה מוכן להצר את צעדיהם בדיוק כמו שהם מוכנים להצר את צעדך, איך אתה יכול לעשות את זה מה עושה אותך יותר טוב מקיצונים?

      - יש אנשים שהם חושבים באופן קיצוני שהם לא יכולים להיות טובים יותר מאחרים. האנשים שאלה חושבים שמשהו כמוני הוא רע, כי הוא חושב שהוא טוב יותר מקיצונים. אני מתון, אני מוכן להכיל (מובן של אהבה) כדי להיות טוב. איני טוב יותר מאחרים, אני טוב יותר מאלו שחושבים שבמציאות צריך לממש רעיונות קיצוניים.

      - במסגרת כזו אני יכול לומר כי אני יותר טוב מקיצונים, ואני מחוייב לכן להיות בבדיקה מתמדת שאיני קיצוני. אני עושה זאת בהרבה דרכים אחת מהם זה לאהוב גם את הקיצוני. קיצונים לא יכולים לאהוב אותי באופן כזה. אם הם יוכלו לאהוב אותי כך ... נוכל לעשות דברים יחד והם יוכלו להכיר שהם יכולים לאהוב גם מתנחלים גם ערבים תומכי חמאס בלי להיכנע לדרישות הקיצוניות של אלה.

      התבלבלתי !@#!^%$@#

      - אתה חושב שאתה קיצוני או מתון?  אם אתה חושב שאתה מתון, האם אתה חושב שאתה טוב ממני (לא מקיצונים אלה ממני)? 

      - אם אתה רוצה תשובה פשוטה: אם אתה מאפשר למשהו שאתה אוהב לעשות כל מה שהוא רוצה ואין אתה עושה את שאתה רוצה - אתה קיצוני בעצמך.

       

      לנקודה 4.

      - לעניות דעתי הקבוצה של אנשים שרוצים שלום עם הפלסטינים גדולה והיום אני נפגש עם מתנחלים שהם גם תומכים במדינה פלסטינית (כן אלו לא מתנחלים קיצונים, הם מתנחלים גאים אבל מתונים ופרקטיים ואוהבי אדם). 

       ראה גם את הסיכום הזה מ2009 כאן

      אני חושב שאתה מזהה את השמאלנים הקיצונים כ"שמאל" ואתה לא שם לב שהשמאלנים הצביעו קדימה שעמדה על תנאי הקמת מדינה פלסטינית כדי להכנס לקואליציה. (חברים רבים שהצביעו שלום עכשיו בעבר ספרו לי שהצביעו קדימה)

      אם אתה שמאלני שמרגיש נרדף, חושב שכולם שוטים וטועים אתה צריך להלחם בצבא הישראלי כדי לממש צדק. אני חושב שאתה קיצוני.

      אני כמובן לא יודע את דעותך ומה שהבאתי כאן זאת רק דוגמה אבל אני מאמין שאתה יכול לראות כי אנחנו יכולים לשנות דברים על ידי שיתוף פעולה במקום על ידי מהפכה בה נסלק את ממשלת הימין ונקים ממשלת שמאל. העמדות של שמאל וימין אינן העמדות המהותיות. הסכסוך הזה צריך להסתיים על ידי בנייה של מדינה פלסטינית בה הפלסטינים יתמודדו עם קשיים רבים הנובעים מההסטוריה הקשה והמורכבת שלהם. אנחנו כישראלים צריכים לעמוד על המשמר אבל לאהוב את אחינו הפלסטינים ולאפשר להם לעשות את המסע הזה, בזמן שיפלו כאן קטיושות של הקיצונים שלהם. כי הרוב רוצה שלום והרוב אוהב אדם.

       


      לנקודה 5

      אהבה תנצח במובניה הרבים. המושג הזה נושא בחובו ערכים אנושיים שמלווים את התרבות האנושית כבר אלפי שנים. אנחנו צריכים להיות חכמים וקשובים ופתוחים ולצמצם את הסכסוכים ביננו. לא התכוונתי לפגוע בך בתשובותי, אני בטוח שאני רואה את העולם שונה ממך. ההזמנה היא לחפש דרכים ליצור יחד מציאות חדשה ולהימנע מניסיונות למימוש של אידאולוגיות חד צדדיות ויהירות.

       

       

       

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-01-21 00:43:45

      צטט: עצבן 2011-01-20 17:10:26

      1. תודה על העידכון.
      2. שוב שאפו על היוזמה.
      3. צפיתי בסרטון ומודה שלא הבנתי. הרעיון של "ואהבת לרעך" (ולטעמי - ואהבת לזולתך...) בונה על יכולת האדם לקבל את האחר, גם את השונה ואפילו את מי שאינך מסכים עימו. מצד שני הדובר בסרט מדבר נגד הקיצונים שצריך להגיד להם עד כאן... האם אנו מדברים על אותו קונספט?
      4. ועוד בעיה קטנטנה - בצער רב צריך להודות שחובבי השלום (עם הפלסטינים) הישראלים הפכו עם השנים לקבוצה קטנה, שלא לומר מיעוט נרדף. האם אנו יכולים להרשות לעצמנו את טון הדיבור של לשים גבול לקיצונים? (בזמן שבעבור חלק ניכר מהציבור - אנו הפכנו לקיצונים)
      5. עדיין מאמין שהקונספט של הנבטת אהבה (נו טוב נתפשר על קבלה הדדית) הוא קונספט ראוי ונכון. לא בטוח ששלילת אחרים היא האות הנכון לפתוח מסע כזה.

      -----------------------------

      עצבן

      נראה לי שאקרא לנרי בר-און ("הדובר") להגיב לך בעצמו.

      אני רק אודה לך על התגובה הרצינית

      על העידוד

      ותגובה רצינית לנקודות שהעלית תגיע בקרוב

       

       

        21/1/11 13:26:

      צטט: עינת עופר 2011-01-21 13:03:25

      הרעיון והיוזמה נהדרים. כתבתי כבר שתי תגובות ארוכות ומחקתי. המון מחשבות - על הפחד, ועל כך שאם יש מטרה, יש רצון, מחפשים את הדרך לגרום לזה לקרות ולצערי עבור אותם קיצונים שנרי מזכיר המטרה היא להיות צודקים ולא חכמים וגם על כך שלשכנע את המשוכנעים זה לא האתגר האמיתי ועל איך שהאהבה חייבת לנצח.
      ולסיום - כמובן, שיותר מאשמח לנדב כישורי הקשבה, להנחות מפגש או סדנת הקשבה.

       --------------------------------

      עינת יקירה שלי

      יש לך אינטואיציות מפחידות

      שהרי בדיוק בעניין זה נרי ואני שוקדים בימים אלה:

      קבוצות-חשיבה ועיבוד הרעיון "ואהבת"

      אשמח לקרוא/לשמוע איך את רואה את הדבר

      תודה תודה תודה

        21/1/11 13:03:
      הרעיון והיוזמה נהדרים. כתבתי כבר שתי תגובות ארוכות ומחקתי. המון מחשבות - על הפחד, ועל כך שאם יש מטרה, יש רצון, מחפשים את הדרך לגרום לזה לקרות ולצערי עבור אותם קיצונים שנרי מזכיר המטרה היא להיות צודקים ולא חכמים וגם על כך שלשכנע את המשוכנעים זה לא האתגר האמיתי ועל איך שהאהבה חייבת לנצח.
      ולסיום - כמובן, שיותר מאשמח לנדב כישורי הקשבה, להנחות מפגש או סדנת הקשבה.
        21/1/11 10:08:

      תודה קלונר על התגובה, וכמובן זה לא מספיק להשמע טוב :) 

       

      אני מבקש את סבלנותך כי הנושא לא פשוט וכשמנסים לתאר את המורכבות בה אנחנו שקועים ומעורבים ברכת הפשטות מאויימת על ידי עצלות הפשטנות. עיקרי הדברים הם שהשפעת הקונפליקט הפנימיים אינה מודעת ואינה נחשפת בתקשורת מסיבות שונות (בינהן פשטנות של פעילים במדיה) והיא נוספת על גורמים אחרים ובעלת השפעה הרבה מעבר למה שאנשים מכירים.

       

      הנסיון הוא לנסח מערכת מושגית שתאפשר לנו לפחות לדבר יחד על המציאות המורכבת גם אם אנחנו מזדהים עם מערכות ערכים שונות כולנו שותפים במערכת מציאות אחת ויש מקום ללמוד איש מזוית הראיה של רעהו.

       

      ולגופו של הדיון:

      בישראל יש הרבה קווי מחלוקת, וגם אצל הפלסטינים יש הרבה. ואת צודקת לחלוטין זה לא רק קיצונים ומתונים.

       

      ההבחנה של קיצונים ומתונים (ותבדקי תראי שאני מדבר על קיצונים ומתונים בשתי החברות)  היא כלי כדי להבחין בכוחות חברתיים הפועלים בשדה הפוליטי. המטרה היא לא להאשים את הקיצונים, כי הם מאמינים בטוב שנובע מצדקת דרכם אבל הפעולה של הקיצונים פוגעת בפוטנציאל העשייה של המתונים והפרקטיים, וזאת הבחנה משמעותית לדעתי. כי בסופו של דבר, הקטנת ההשפעה של הקיצונים גוררת תגובה של הקיצונים ותחושה כאילו הקול שלהם הוא היחיד במערכת.

       

      אני אנסה לתאר את זה אחרת ובאריכות:

       

      בכל חברה ובכל שלב התפתחות של תרבות פוליטית יש נטיה מפלגת. אנשים מתפלגים לרעיונות שונים שמוצבים זה מול זה. בתוך הקבוצות המפולגות נוצרים חלוקות נוספות כאשר המאבק הוא על דומיננטיות פוליטית. לצורך הפשטות : ימין שמאל הם הנטיה המפלגת הגבוהה ומתחתן מסתדרות מפלגות שונות ואידאולוגיות שונות. ואחר כך ימין מתון וימיו קיצוני כמו גם שמאל מתון ושמאל קיצוני (התופעה מופיעה בכל החברות המערביות). הקטגוריות האלה חייבות להיות כוללניות (אחרת יהיה קשה לדבר על זה בשפה פשוטה). 

       

      בקונטקסט הישראלי אנחנו מזהים בגדול את ה"ימין והשמאל" כחלוקה ראשונה של שייוך. אחר כך אנחנו מזהים קיצונים כמו נערי הגבעות מימין "אנרכיסטים נגד גדרות" בשמאל. יש כמובן עוד קבוצות קיצוניות. ראינו לאחרונה איך מפלגת העבודה, אחת הפלגים המבוססים ביותר בחברה הישראלית מתפוגג ונחלש, קדם לו התבדרות של גוש השמאל והופעת קדימה ששאבה קולות רבים מהשמאל הזה .

       

      אומנם בקונטקסט הפלסטיני המערכת שונה, החברה שלהם נמצאת בשלב אחר של תרבות פוליטית והם אינם מערביים (לטוב ולרע). אין להם מערכת פוליטית קוהרנטית ואת/ה יכול למצוא קונפליקטים בין משפחות ובין ערים ואיזורים. כרגע הקו חזית של החברה הפלסטינית היא חמאס פאתח גם בגלל המצב הראשוני והמוגבל של "אין מדינה" וגם מתוך הכשלון במלחמה בישראל של החברה הפלסטינית. המושגים של ימין שמאל לא ישרתו אותנו בניתוח של הצד הפלסטיני אבל אנחנו יכולים להשתמש בשיוך פאתח/חמאס כקו הקונפליקט הראשי. גם הפתח וגם החמאס וגם ב"לא מזוהים" יש קיצונים ויש מתונים. (יש מתונים בחמאס, בניגוד לדעה המקובלת ושיתוף פעולה איתם יותר משמעותי משיתוף פעולה עם קיצונים של הפאתח)

       

      מה מזין את הקונפליקט בין ימין ושמאל? הקונפליקט הפנימי של "מי הוא שמאלני"? ו"מי הוא ימני"? הקריאה לאחדות והתקפה על אלו שלא מתישרים עם העמדות של הקיצונים היא אחת הכוחות שמתישים כל אחד מהצדדים - התרופה לזה היא "אוייב משותף" מה שמביא לתוקפנות גדולה יותר נגד הצד שכנגד.  מה שהתקשורת מקרינה היא האוייב המשותף הוא המאבק בין שמאל וימין אבל אינה חושפת אותנו למורכבות הפנימית של כל אחת מהקבוצות האלה.

       

      השנה למשל יצרנו קבוצה של מתישבים יהודים ביהודה ושומרון ושל אנשי שמאל. ראי כאן ההתארגנות זכתה להתקפה מצד שמאלנים רבים, הם לא מעוניינים לשמוע את הצד של מתישבי יהודה ושומרון, כי אם הם יהיו במפגשים כאלה החברים שלהם יגידו להם שהם בוגדים באידאולוגיה. רבים מהשמאל ומהימין כלואים במסגרת הזאת.

       

      הנקודה שאני מעלה היא שהמאבק שאנחנו רואים בין ימין ושמאל, מוזן על ידי מאבק בין קיצונים ומתונים גם בישראל וגם בפלסטין. הקיצונים הם קבוצה שרואה יותר הצדקה לאלימות ודוגלת בפיתרונות יותר אוטופיים מהמתונים. אצל הקיצונים תמצאי את הרעיון של "מדינה אחת" רק כשהקיצונים מימין בישראל והקיצונים אצל הפלסטינים שאינם מאמינים ביכולת של פלסטינים להקים מדינה (ופגשתי רבים כאלה) מעדיפים שהמדינה האחת בטריטוריה הזאת תהיה ישראל. מהצד השני הקיצונים של השמאל הישראלי ואצל הפלסטינים אלו שמאמינים במדינה איסלמית או ערבית גם הם דוגלים ב"מדינה אחת". כך יוצא שכל פתרון מתון של שתי מדינות שהוא סטטסיטית המקובל ביותר בשתי החברות, נחשב בצד הפלסטיני כ"נורמליזציה" (קבלת השוד הציוני) ובצד הישראלי כאי לקיחת אחריות על העוול שעשינו לפלסטינים. וראי כמה הכריזו שאין סיכוי לשתי מדינות.

       

      עכשיו כשדיברנו קצת על הקיצונים בישראל ובפלסטין נוכל להסתכל את התכונות של המתונים

      1) הם רוצים פתרון

      2) יש להם ערכים יהודיים/ערביים שהם רוצים לשמור עליהם

      3) הם מוכנים פתרון שאינו אידאלי, אבל עובד

       

      במילים אחרות הקבוצה המתונה והפרקטית תהיה מותקפת תמיד על ידי הקיצונים כי הם "לא מספיק ישראלים/ציונים" או שהם "לא מספיק אנושיים ורגישים" כי עבור בקיצונים המתונים הם קיצונים במסווה.

      המתונים נמצאים תחת התקפה תמידית ועלינו למצוא דרכים לחזק אותם, אחת הדרכים היא על ידי חיזוק הערכים המתונים שיאפשרו קבלה של האחר והחלשת העמדה בפאטלית של הקיצונים.

       

      יצא ארוך .... סליחה

       

       

       

       

       

       

       

      צטט: קנולר 2011-01-20 14:02:28

      נשמע טוב, אבל אני חולקת על כך שבישראל יש רק שתי קבוצות ושאצל הפלשתינאים יש או מתונים או קיצונים. נראה שההסבר קצת פשטני והאינטראקציה בין הנפשות הפועלות מורכבת יותר.

       

        21/1/11 08:16:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-01-21 02:35:06

      אמן ואמן.

      בהצלחה יקירה.

      ערכתי עבורך תמונה.

      לרגל חגנו הבא עלינו לטובה.

      ליל מנוחה קסום וסופ"ש נפלא.

      משאירה חיבוקי באהבה.נשיקה

       

       

      ''

        רוית יקרה

      רק כרגע הבחנתי בדמות המסתלבטת לה בבתוך הברכה שעיצבת.

      נפלתי מהכסא. האמנם? זו אני שם?

      תודה מותק

      ושבת נעימה לך

       

       

       

        21/1/11 08:05:

      צטט: סגנון אחר 2011-01-21 01:02:23

      מחשבה זה דיבור...

      --------------------------

      לא בטוחה שהבנתי את כוונתך

      מכול מקום

      תודה על הביקור

      ושבת נעימה

       

        21/1/11 08:01:

      צטט: רונן מאיר 2011-01-21 00:20:32

      היי גלילה,

      אני מעריך מאוד את העשייה שלך.

      לדעתי התפיסה שמציג נרי כאילו הסכסוך נשען רק על הכוחות הקיצוניים היא שגוייה מיסודה.
      נכון שהכוחות הקיצוניים משתמשים בסכסוך ומלבים אותו, אבל זה בפירוש סכסוך "מיינסטרימי" בשני הצדדים.
      סכסוך מהותי.

      האמנה הפלסטינית לא נכתבה ע"י "הקיצונים".
      החמאס הרצחני זכה בבחירות הפלסטיניות ברוב מוחץ של כמעט 70 אחוזים.
      לצערי האיש, נרי, משלה את עצמו.

      האינטרס שלנו להילחם בקיצונים בתוכנו הוא פשוט - אם ניתן לקיצונים להוביל נפסיד במלחמה.
      עד היום ניצחנו כי בעול נשא המרכז. קיצונים הם לוחמים גרועים.

      רונן

      -----------------------------

      רונן יקר

      אני רואה נקודות משיקות באופן בו אתה מנהל את הבלוג שלך לדרך אותה נרי מציע.

      אבל אבקש מנרי עצמו להגיב לדבריך, ברשותך

      ואני רק אומר

      תודה מעומק לבי על העידוד

      לו אני באמת זקוקה

      שהרי כשאני מוציאה עצמי מהבית

      אני נתקלת בהמון התנגדויות

      והעידוד מקל

       

        21/1/11 07:50:

      צטט: 3celine 2011-01-20 21:32:43

      שיהיה לכם בהצלחה!

      --------------------------

      תודה רבה, סלין יקרה.

       

        21/1/11 07:48:

      צטט: צxxx 2011-01-20 20:06:44

      הי הי

      תודה על העדכון.
      את יודעת ואם לא אז תדעי שאני מגבה אותך

      -------------------------------------

      הי צבי

      האמת? לא ידעתי

      ואני שמחה מאוד לדעת.

      תודה רבה

      מעומק ליבי

       

        21/1/11 07:46:

      צטט: שירה יגיל 2011-01-20 19:03:48

      פעם נסעתי בכביש (נו...איפה נוסעים כשנוסעים?) וראיתי לפני רכב ועליו סטיקר (זוכרים את תקופת הסטיקרים על הרכב שלפנייך?) "רק אהבה מביאה אהבה".
      אז זאת אותה תנועה? הרי עכשיו הטרנד החדש זה תנועות חדשות ולא סטיקרים..

       ------------------------------------------------

      נדמה לי, שירה, שרבים מהנהגים היום יעדיפו לא לשים סטיקר על רכבם.

      הזמנים השתנו. להט הויכוח גאה

      ואיש לא לימד אותנו ל"לטפל בהתנגדויות".

      וזה עצוב.

      תודה שירה על תגובתך

        21/1/11 07:37:

      צטט: kobi345 2011-01-20 18:44:02

      אהבתי מאד*,
      ואיך זה נרקם למעשים:)

       --------------------------------

      בשלב ראשון מחליטים שרוצים לעשות

      ואז הדרך נחשפת, מטר אחר מטר.

      גם פוסט כזה הוא עשייה

      גם מפגשים עם השונים ממני...

      כשיוצאים לשטח בעינים פקוחות

      כששואלים שאלות ממוקדות

      התשובות מגיעות מאליהן

        21/1/11 07:32:

      צטט: צפונית אחת 2011-01-20 18:18:26

      נשמע רעיון נפלא וגם מתאים לזו התקופה..
      (-:

       ------------------------------

      תודה צפונית מוכשרת

        21/1/11 02:35:

      אמן ואמן.

      בהצלחה יקירה.

      ערכתי עבורך תמונה.

      לרגל חגנו הבא עלינו לטובה.

      ליל מנוחה קסום וסופ"ש נפלא.

      משאירה חיבוקי באהבה.נשיקה

       

       

      ''

       

       

      ''
        21/1/11 01:06:

      צטט: עצמי עצמי 2011-01-20 18:16:42


       

      ואהבת את ה' אלוהיך
      בכל לבבך ובכול נפשך
      ובכול מאודך.

       

      בזה טמון הפתרון לכול.

       

      כל טוב גלילה

      ע

       ---------------------------------------

      תודה עוזי

      על תגובתך היפה

      ונראה לי שדרך האהבה, היא דרכך

        21/1/11 01:02:
      מחשבה זה דיבור...
        21/1/11 00:58:

      צטט: י ו ס ף 2011-01-20 17:50:36

      נרי אהוב

      ----------------

      מקווה שיקרא את תגובתך, יוסף

       

        21/1/11 00:57:

      צטט: קנולר 2011-01-20 17:50:17

      מעניין אבל נראה לי שהדברים מורכבים קצת יותר. אנחנו מפולגים ומפוררים, וגם בצד השני מדברים בהרבה קולות.

      -----------------------------------

      גם אם אנחנו שומעים הרבה קולות

      עלינו לבחון את גודל הקול.

      נדמה לי שהרוב הגדול, אצלנו ואצלם

      מתון.

        21/1/11 00:46:

      צטט: קנולר 2011-01-20 17:50:17

      מעניין אבל נראה לי שהדברים מורכבים קצת יותר. אנחנו מפולגים ומפוררים, וגם בצד השני מדברים בהרבה קולות.

      ---------------------------

      גם אם אנחנו שומעים הרבה קולות

      עלינו לבחון את גודל הקול.

      נדמה לי שהרוב בגדול, אצלנו ואצלם

      מתון.

       

        21/1/11 00:43:

      צטט: עצבן 2011-01-20 17:10:26

      1. תודה על העידכון.
      2. שוב שאפו על היוזמה.
      3. צפיתי בסרטון ומודה שלא הבנתי. הרעיון של "ואהבת לרעך" (ולטעמי - ואהבת לזולתך...) בונה על יכולת האדם לקבל את האחר, גם את השונה ואפילו את מי שאינך מסכים עימו. מצד שני הדובר בסרט מדבר נגד הקיצונים שצריך להגיד להם עד כאן... האם אנו מדברים על אותו קונספט?
      4. ועוד בעיה קטנטנה - בצער רב צריך להודות שחובבי השלום (עם הפלסטינים) הישראלים הפכו עם השנים לקבוצה קטנה, שלא לומר מיעוט נרדף. האם אנו יכולים להרשות לעצמנו את טון הדיבור של לשים גבול לקיצונים? (בזמן שבעבור חלק ניכר מהציבור - אנו הפכנו לקיצונים)
      5. עדיין מאמין שהקונספט של הנבטת אהבה (נו טוב נתפשר על קבלה הדדית) הוא קונספט ראוי ונכון. לא בטוח ששלילת אחרים היא האות הנכון לפתוח מסע כזה.

      -----------------------------

      עצבן

      נראה לי שאקרא לנרי בר-און ("הדובר") להגיב לך בעצמו.

      אני רק אודה לך על התגובה הרצינית

      על העידוד

      ותגובה רצינית לנקודות שהעלית תגיע בקרוב

       

        21/1/11 00:36:

      צטט: דיוטימה 2011-01-20 16:51:56

      הדברים כשלעצמם כה בהירים ופשוטים.
      טבעו הבדלני של האדם מסבך אותם.
      ראוי לכל מצטרף נלהב להיות בעצמו

      את המגמה שהוא חותר להנחילה לרבים.
      כן יירבו !!!

       

      ----------------------------

      רק מגדילה את הגופן בתגובתך

       

       

        21/1/11 00:33:

      צטט: בילבית-גינגית 2011-01-20 16:30:23

      לו יהי!

      ------------

      תודה ג'ינג'ולי

      אמן

       

        21/1/11 00:31:

      צטט: רחלי45 2011-01-20 15:03:57

      תומכת עם כל הלב ברעיון.
      מי יתן ויהיו רבים כמותך.

       -----------------------

      תודה, רחלי, על העידוד.

        21/1/11 00:29:

      צטט: קנולר 2011-01-20 14:02:28

      נשמע טוב, אבל אני חולקת על כך שבישראל יש רק שתי קבוצות ושאצל הפלשתינאים יש או מתונים או קיצונים. נראה שההסבר קצת פשטני והאינטראקציה בין הנפשות הפועלות מורכבת יותר.

      -------------------------------

      קנולרית יקרה

      זה פוסט ראשון בסדרה שתלך ותרחיב את הרעיון והגישה.

      אני מקווה מאוד שאכן, חכמה הדרך ממני, כי אני סומכת עליה.

      תודה יקירתי

       

        21/1/11 00:24:

      מחזק את ידיכן מכל הלב !
        21/1/11 00:20:

      היי גלילה,

      אני מעריך מאוד את העשייה שלך.

      לדעתי התפיסה שמציג נרי כאילו הסכסוך נשען רק על הכוחות הקיצוניים היא שגוייה מיסודה.
      נכון שהכוחות הקיצוניים משתמשים בסכסוך ומלבים אותו, אבל זה בפירוש סכסוך "מיינסטרימי" בשני הצדדים.
      סכסוך מהותי.

      האמנה הפלסטינית לא נכתבה ע"י "הקיצונים".
      החמאס הרצחני זכה בבחירות הפלסטיניות ברוב מוחץ של כמעט 70 אחוזים.
      לצערי האיש, נרי, משלה את עצמו.

      האינטרס שלנו להילחם בקיצונים בתוכנו הוא פשוט - אם ניתן לקיצונים להוביל נפסיד במלחמה.
      עד היום ניצחנו כי בעול נשא המרכז. קיצונים הם לוחמים גרועים.

      רונן

        21/1/11 00:18:

      צטט: א ח א ב 2011-01-20 13:27:23

      :)

      ------

      מופתע

       

        21/1/11 00:17:

      צטט: הלנה היפה 2011-01-20 13:02:45

      ראשית תבורכו שניכם. כבר החשיבה חייבת להזיז משהו. כאשר יתבשל משהו קונקרטי, תני רמז או סימן
      בהצלחה!
      לאה

      --------------------------

      אני מאמינה שהפוסטים כאן יביאו עוד ועוד אנשים

      בעלי יוזמה ורעיונות יצירתיים.

      תודה אלה

      אזכור את הנכונות שלך

       

        21/1/11 00:05:

      צטט: ארזעמירן 2011-01-20 12:45:17

      אני מסתפק ב"אהבת לרעך כמעט כמוך" וגם זה רק בימים שטופי שמש במיוחד.
      כך או כך - הרעיון מבורך.

      -----------------------

      ארז

      נדמה לי שבעדה שלנו יסתפקו ב"לכבד"

      וכשיצאו מפתח הבית

      נשחרר את "אהבתנו" לזר. הא?

      תודה ארז

      על שאתה מצליח להצחיקני. 

        20/1/11 23:58:

      צטט: מגן דהרי 2011-01-20 12:40:51

      רעיון מבורך
      שיחה מעניינת ...
      " רק אהבה תזרח תפציע כאשר נאהב את הזולת
      ונגלה כך שגם את עצמנו פתאום התחלנו לאהוב מעט
      כי מה נלין על כל אוייבנו שאותנו לא סובלים
      אם אנחנו בתוכנו אחד את השני אוכלים"

      ------------------------------------

      היי מגן

      זו הזדמנות להמליץ לחברי כאן

      להכנס לבלוגך

      ולהכיר מה כוחו של איש אחד

      שהחליט להניע את השינוי.

      תודה רבה ידיד חדש

      וכפי שכבר אמרתי

      נתראה על הדרך

       

        20/1/11 23:54:

      צטט: אורי אשכנזי OMG 2011-01-20 12:18:57

      רעיון מבורך!
      אחד הדברים ביסודו של כל ויכוח או מריבה היא שמישהו לא אהב את רעו כמו את עצמו :-)
      מומלץ להציץ בהרצאה הזאת.

      -----------------------------------

      תודה רבה אורי

      לא הספקתי להקשיב עדין

      אקשיב מאוחר יותר

       

        20/1/11 23:53:

      צטט: אילנה ינובסקי 2011-01-20 11:41:37

      נרי מציג את תכונת הסכסוך שמחוללת את כל הבלגן בצורה כל כך פשוטה ובהירה שאפשר בשקט להסתדר סביבו ולגלגל את כדור השלג. מה שהכי נורא להבין שאת הסכסוך בינינו לבין עצמנו צריך לפתור קודם וזה הכי קשה שאפשר

      ----------------------

      אילנושקה יקרה

      כממציאת משחק ה"שווים"

      מי כמוך יודעת שכש"שווה"

      אפשר לחולל מציאות שווה יותר.

      תודה מתוקה

      וחיבוק גדול

       

        20/1/11 23:47:

      צטט: debie30 2011-01-20 11:31:58

      גלילה יקרה,
      תומכת מכל הלב ברעיון
      משהו חייב להשתנות

      דבי

      ---------------------------

      תודה דבי

      אני מרגישה את החיבוק שלך,

      את לא מתארת לעצמך כמה אנשים מעוניינים לפעול,

      אני מופתעת.

      נדמה לי שהדרך לא ברורה

      לכן העליתי כאן את הדרך שנרי בר-און

      מציע

       

        20/1/11 23:44:

      צטט: דני נ נגריה 2011-01-20 11:18:27

      את הוידאו המצורף,אראה אחר כך, בינתיים תבורכו ובהצלחה מכל הלב! ושה "רעך" יכלול את כולם כולם ללא יוצאים מן הכלל.

      -------------------------------------

      בודאי, דני. כווווולם.

      גם אם לא תמיד קל.

      תודה יקירי

      וד"ש לרעינו היפנים

       

        20/1/11 23:40:

      צטט: רונית דורון 2011-01-20 11:11:31

      אמן ואמן!

      ----------------------

      אנחנו יוצרים את המציאות שלנו

      נכון?

       

        20/1/11 23:38:

      צטט: guitarwoman 2011-01-20 11:03:45

      ממטירה עלייך ועל נרי מיליון כוכבים נוצצים.

      ------------------------------

      תודה אן יקרה

      שותפה של ממש לדרך

      ולפעולה

       

        20/1/11 23:37:

      צטט: מירי-ב 2011-01-20 11:01:17

      שיהיה בהצלחה, גלילה ונרי!

      ----------------------------

      תודה מירי'לה

      יקירתי

       

        20/1/11 23:35:

      צטט: סנופה 2011-01-20 10:55:51

      בהצלחה
      נשמע נפלא

      ----------------------

      תודה סנופה

       

        20/1/11 23:34:

      צטט: איציק אביב 2011-01-20 10:54:12

      מבורך.

       ----------

      תודה איציק

      וברכת לילה טוב

        20/1/11 23:33:

      צטט: irisoded 2011-01-20 10:43:52

      אפסס..נמצאת מול מחשב בלי רמקולים-יושלם אח"כ.
      יוצא לי את נרי להכיר קצת דרך פעילות הקבוצה בפייסבוק.
      מקווה שאוכל להגיע לאחד המפגשים ולהכיר גם
      מקרוב - ולפעול.

       -----------------------

      תודה איריס

      הדלת תמיד פתוחה לרעיונות ופעילות

      אני מקבלת ד"שים ממך ב"ואהבת" בפייס.

        20/1/11 21:32:
      שיהיה לכם בהצלחה!
        20/1/11 20:06:
      הי הי

      תודה על העדכון.
      את יודעת ואם לא אז תדעי שאני מגבה אותך
        20/1/11 19:03:
      פעם נסעתי בכביש (נו...איפה נוסעים כשנוסעים?) וראיתי לפני רכב ועליו סטיקר (זוכרים את תקופת הסטיקרים על הרכב שלפנייך?) "רק אהבה מביאה אהבה".
      אז זאת אותה תנועה? הרי עכשיו הטרנד החדש זה תנועות חדשות ולא סטיקרים..
        20/1/11 18:44:
      אהבתי מאד*,
      ואיך זה נרקם למעשים:)
        20/1/11 18:18:
      נשמע רעיון נפלא וגם מתאים לזו התקופה..
      (-:
        20/1/11 18:16:


       

      ואהבת את ה' אלוהיך
      בכל לבבך ובכול נפשך
      ובכול מאודך.

       

      בזה טמון הפתרון לכול.

       

      כל טוב גלילה

      ע

        20/1/11 17:50:
      נרי אהוב
        20/1/11 17:50:
      מעניין אבל נראה לי שהדברים מורכבים קצת יותר. אנחנו מפולגים ומפוררים, וגם בצד השני מדברים בהרבה קולות.
        20/1/11 17:10:
      1. תודה על העידכון.
      2. שוב שאפו על היוזמה.
      3. צפיתי בסרטון ומודה שלא הבנתי. הרעיון של "ואהבת לרעך" (ולטעמי - ואהבת לזולתך...) בונה על יכולת האדם לקבל את האחר, גם את השונה ואפילו את מי שאינך מסכים עימו. מצד שני הדובר בסרט מדבר נגד הקיצונים שצריך להגיד להם עד כאן... האם אנו מדברים על אותו קונספט?
      4. ועוד בעיה קטנטנה - בצער רב צריך להודות שחובבי השלום (עם הפלסטינים) הישראלים הפכו עם השנים לקבוצה קטנה, שלא לומר מיעוט נרדף. האם אנו יכולים להרשות לעצמנו את טון הדיבור של לשים גבול לקיצונים? (בזמן שבעבור חלק ניכר מהציבור - אנו הפכנו לקיצונים)
      5. עדיין מאמין שהקונספט של הנבטת אהבה (נו טוב נתפשר על קבלה הדדית) הוא קונספט ראוי ונכון. לא בטוח ששלילת אחרים היא האות הנכון לפתוח מסע כזה.
        20/1/11 16:51:

      הדברים כשלעצמם כה בהירים ופשוטים.
      טבעו הבדלני של האדם מסבך אותם.
      ראוי לכל מצטרף נלהב להיות בעצמו

      את המגמה שהוא חותר להנחילה לרבים.
      כן יירבו !!!

       

        20/1/11 16:30:
      לו יהי!
        20/1/11 16:07:

      היי רחלי

       

      תודה על התמיכה ברעיון ובאמת הדחיפה של גלילה להציג את הרעיונות האלה באה מתוך הכרה שיש רבים שמזדהים עם הרעיונות האלה אבל על מימושם במציאות שלנו הדרך ארוכה. זה צעד ראשון כי חייבים להתחיל היכן שהוא (וכמובן לא אנחנו התחלנו, אנחנו רק ממשיכים מסורת וותיקה של עשייה ופיתוח רעיונות לגבי עולם טוב יותר)

       

       

      צטט: רחלי45 2011-01-20 15:03:57

      תומכת עם כל הלב ברעיון.
      מי יתן ויהיו רבים כמותך.

       

        20/1/11 15:03:
      תומכת עם כל הלב ברעיון.
      מי יתן ויהיו רבים כמותך.
        20/1/11 14:02:
      נשמע טוב, אבל אני חולקת על כך שבישראל יש רק שתי קבוצות ושאצל הפלשתינאים יש או מתונים או קיצונים. נראה שההסבר קצת פשטני והאינטראקציה בין הנפשות הפועלות מורכבת יותר.
        20/1/11 13:27:
      :)
        20/1/11 13:02:
      ראשית תבורכו שניכם. כבר החשיבה חייבת להזיז משהו. כאשר יתבשל משהו קונקרטי, תני רמז או סימן
      בהצלחה!
      לאה
        20/1/11 12:45:
      אני מסתפק ב"אהבת לרעך כמעט כמוך" וגם זה רק בימים שטופי שמש במיוחד.
      כך או כך - הרעיון מבורך.
        20/1/11 12:40:
      רעיון מבורך
      שיחה מעניינת ...
      " רק אהבה תזרח תפציע כאשר נאהב את הזולת
      ונגלה כך שגם את עצמנו פתאום התחלנו לאהוב מעט
      כי מה נלין על כל אוייבנו שאותנו לא סובלים
      אם אנחנו בתוכנו אחד את השני אוכלים"
        20/1/11 12:18:

      רעיון מבורך!
      אחד הדברים ביסודו של כל ויכוח או מריבה היא שמישהו לא אהב את רעו כמו את עצמו :-)
      מומלץ להציץ בהרצאה הזאת.

        20/1/11 11:41:
      נרי מציג את תכונת הסכסוך שמחוללת את כל הבלגן בצורה כל כך פשוטה ובהירה שאפשר בשקט להסתדר סביבו ולגלגל את כדור השלג. מה שהכי נורא להבין שאת הסכסוך בינינו לבין עצמנו צריך לפתור קודם וזה הכי קשה שאפשר
        20/1/11 11:31:
      גלילה יקרה,
      תומכת מכל הלב ברעיון
      משהו חייב להשתנות

      דבי
        20/1/11 11:18:
      את הוידאו המצורף,אראה אחר כך, בינתיים תבורכו ובהצלחה מכל הלב! ושה "רעך" יכלול את כולם כולם ללא יוצאים מן הכלל.
        20/1/11 11:11:
      אמן ואמן!
        20/1/11 11:03:
      ממטירה עלייך ועל נרי מיליון כוכבים נוצצים.
        20/1/11 11:01:
      שיהיה בהצלחה, גלילה ונרי!
        20/1/11 10:55:
      בהצלחה
      נשמע נפלא
        20/1/11 10:54:
      מבורך.
        20/1/11 10:43:
      אפסס..נמצאת מול מחשב בלי רמקולים-יושלם אח"כ.
      יוצא לי את נרי להכיר קצת דרך פעילות הקבוצה בפייסבוק.
      מקווה שאוכל להגיע לאחד המפגשים ולהכיר גם
      מקרוב - ולפעול.

      ארכיון

      פרופיל

      גלילה ונגרוב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין