אתמול היה יום מסחר חשוב בבורסה האמריקנית. אבל חשיבותו האמיתית תיוודע רק למפרע, בהתאם למה שיקרה היום ומחר.

אתמול היה יום חשוב מפני שכל מדדי המניות המובילים – להוציא רק את המדד המפורסם ביותר, אבל הצר ביותר ולכן הכי פחות חשוב, של ה-DJIA (דאו ג'ונס מניות תעשייתיות) – רשמו ירידות משמעותיות. בעצם, כפי שהגרף המצ"ב מבהיר, מדובר בירידה החד-יומית החדה ביותר מזה כחודשיים.

מדד ה-500S&P לשלושת החודשים האחרונים

המקור: אתר ה-WSJ 

בעצם, התופעה של העדר ירידה של ממש (ולו רק חולפת) שאפיינה את מדדי המניות בחודשיים האחרונים, היא נדירה ביותר. חברת מחקר בשם Bespoke Investment Group

פרסמה  לאחר הירידה של כשליש האחוז (0.32%) שנרשמה ביום שני השבוע במדד ה-DJIA, שזו  היתה הירידה הגדולה ביותר במדד הזה מאז לפני חג ההודיה (בסוף נובמבר). החברה בדקה ומצאה רק שלוש מקרים במהלך 50 השנים האחרונות שהירידה הגדולה ביותר במהלך 30 ימי מסחר לא עברה שליש האחוז.

במהלך התקופה בה השוק לא רשם ירידה של ממש, הוא לא דרך במקום אלא עלה, בעקביות ולכן, באופן מצטבר, בהיקף משמעותי. כפי שניתן לראות בגרף המצורף, מדד ה-500S&P טיפס בכ-10% מתחילת דצמבר עד שלשום, עת התקרב לרמת ה-1300. אבל הטיפוס האיטי הזה מחץ את רמת הוולטיליות בשוק, תופעה שמצאה ביטוי בירידה הממושכת במדד ה-VIX עד לרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל אשתקד.

אולם תקופות של רמת תנודתיות נמוכה תמיד מתחלפות בתקופות של תנודתיות מוגברת. דעיכת ה-VIX (שהתהפכה אתמול) היתה אחת מבין רשימה ארוכה של אינדיקטורים טכניים ששכנעו את המנתחים הטכניים שמגמת העליות בשוק אינה מבשרת על שוק שוורים, אלא מכינה את הקרקע לקראת תפנית. ככל שהעליות נמשכו, מבחינת מספר ימי המסחר ומבחינת גודל העליה המצטברת, כך גדלה רמת הוודאות אצל הטכנאים שפני השוק לקראת שבר, לא פרץ לכיוון מעלה. מסתבר גם שמספר המנתחים הטכניים שאימצו תפיסה זו גם גדלה ככל שמגמת העליה התארכה.

על רקע זה יש לראות את הירידה שהתרחשה אתמול – שהתאפיינה בכך שהיא נמשכה ואף התעצמה לכל אורך יום המסחר, וגם שהיא התמקדה במניות הקטנות והקלילות יותר (מדד הראסל 2000 ירד יותר מ-2.5%, בעוד ה-500S&P ירד רק באחוז אחד).

ירידה חד-יומית כשלעצמה אינה אומרת הרבה. היא התבקשה מאוד, לאור רצף העליות. לכן הדבר החשוב ביותר הוא מה יקרה הלאה. בגלל מצבו של השוק, שנמצא ברמה מוגזמת של "קניית יתר" ואף של "אימון יתר" לפי כל סקרי הסנטימנט, כל התנאים נראים בשלים למהפך של ממש במגמה, ולירידה שתימשך לפחות כמה שבועות ותוריד את השוק בלפחות 5-10%.

אולם רבים מבין הטכנאים צופים למגמת ירידות ארוכה יותר ואלימה יותר בהרבה – בעצם לחזרת שוק הדובים של 2007-2009, ביתר שאת וביתר עוז, שבמהלכו יתדרדרו המדדים אל מתחת לרמות השפל אותם הם כרו במארס 2009.

התנאי ההכרחי להתממשות כל התחזיות הדוביות הוא שהשוק יתחיל סוף-סוף לרדת. כל עוד הוא עולה, הדובים מתייבשים בשמש ונשמעים יותר ויותר מנותקים ומתוסכלים. עכשיו מגיע שעת המבחן שלהם. לכן מה שקורה היום ובימים הבאים כל-כך חשוב.

בינתיים, כל האפשרויות פתוחות, לפחות לכאורה. אבל יש סממן אחד שלילי ומאיים באופן מובהק, והוא מצבו של השוק הסיני. היום, חרף פרסום נתונים טובים-מן-הצפוי על אודות צמיחת התמ"ג בסין, נפלה הבורסה בשנחאי לרמת שפל חדשה, יומיים לאחר ירידה חדה במיוחד. הרקע לירידות שם הוא הצפי (ואף התממשותו) לצעדי בלימה נגד האינפלציה המתגברת ולצינון הצמיחה המשקית בכללותה.

מדד בורסת שנחאי, שלושת החודשים האחרונים

המקור: אתר ה-WSJ

לבורסה הסינית, כמו לכלכלה הסינית, יש תוואי משלה, אבל עובדה היא שהיא הובילה את בורסות המערב לכל אורך המחזור של מפולת והתאוששות של השנים האחרונות. זו סיבה מספיקה לעקוב מקרוב גם אחרי ההתפתחויות במזרח, בנוסף לאלה במערב.

סוף