כותרות TheMarker >
    ';

    Punjabi Hardcore

    כתיבה על מה שעניין, סיקרן, ריגש או עיצבן (אותי לפחות). המוטו הכללי - אנו כאן לא כדי לסגוד למה שקיים אלא בכדי לפקפק בו.

    סיפור מתח רוסי

    1 תגובות   יום חמישי, 20/1/11, 15:48

    "מישקה ! תסגור את האור בבקשה! השכנים ייראו הכל, נו באמת!"

    אירנה פסעה בכבדות לכיוון המטבח והורידה את הסינר המטונף. היא כדררה אותו בזריזות בין ידיה וזרקה אותו לכיוון סל הכביסה. מישקה הצית סיגריה והתיישב בכבדות בספת הלבד הישנה ששכנה בסלון הקטן. הוא התרווח בגסות והרים את רגליו על שולחן הקפה הדקיק. 

    "את זונה ! כמו אמא שלך וכמו סבתא שלך. אין לי כסף לפרנס מישהי שרוצה רק לשבת בבית כל היום!". אירנה עצרה לרגע עם הגב למישקה והסתובבה באיטיות. "מישקה, מתוק שלי" - היא הפטירה במתק שפתיים, "אני אולי לא מביאה כסף, אבל בזכות מי יש לך בגדים נקיים ללבוש לעבודה בבוקר?" הטון שלה הלך והתגבר לאורך רצף המילים. "הרי הטרנינגים המסריחים שלך היו נראים כמו סמרטוטים בלעדיי. ומי דואג לך לאוכל כל יום ולניקיון, זה הזונה הזו נטאשה ? לא - זו אני!". 

    "מה נטאשה, מאיפה הבאת אותה פתאום? סוקה - אישה!" מישקה הרים את ידו והצביע לעבר אירנה בסיגריה בוערת. אירנה ירתה בו ברקים מעיניה הכחולות וירקה לעברו - "אתה יודע מה? לך תזדיין! אתה לא ראוי לי. אני מבטלת את ההסכם שלנו. מבחינתי אין לי שום סיבה להיות כאן, אם זה מה שאני מקבלת." 

    מישקה קם בפראות והוריד את נעל הבית שלו, הוא זרק אותה בחוזקה על אירנה. היא התכופפה, אבל לא הצליחה להתחמק לגמרי והנעל קיפצה על כתפה הימנית וסיימה את מעופה במראה שעמדה מול דלת הכניסה לדירה. היא  התמתחה וזינקה על מישקה באגרופים קפוצים. מישקה שעמד בהיכון עצר אותה בסטירה חזקה לפנים. אירנה צווחה בגרון ניחר. היא קפצה אחורה וברחה לכיוון הדלת. המנעול בקושי עמד במכה שאירנה הנחיתה עליו והדלת נפתחה ברעש גדול. מישקה ניסה לבעוט אך רגלו פגשה רק באויר שאירנה השאירה מתפוגג, היא זינקה לאורך גרם המדרגות ושעטה מטה. רגלו של מישקה הסתבכה בפינת מעקה הברזל וגופו הכבד נמרח על חמשת המדרגות הראשונות. מישקה שיחרר סדרה של קללות עסיסיות ברוסית והתפתל בשביל לחזור לעמוד על רגליו. הוא הסתובב ושנכנס פנימה לדירה בסערה בשביל להביא את האקדח שהחביא מתחת לכריות של הספה. הוא הזדרז לרוץ החוצה והחל לדלוק במרץ אחרי אירנה. למזלה הטוב היא הייתה הרבה יותר מהירה ממנו, היא הגיעה לצומת הרחוב ופנתה לכיוון הגן הציבורי. האורות הצהבהבים של פנסי הרחוב הטילו צללים מוזרים בין המכוניות החונות בצפיפות. מישקה הספיק לראות אותה קופצת בין השיחים וחייך לעצמו במקביל לכך שדרך את האקדח. 

    הוא האיט את צעדיו וניסה לזהות סימן שיעיד על מיקומה בין הצמחייה העבותה. הוא המשיך להתקדם לעבר עץ שחסם לו את הדרך,  אירנה שעמדה מאחורי הגזע ניסתה להימנע מלנשום. מישקה עקף אט-אט את הגזע, אקדחו מונף לפניו. רחש ששמע לפתע גרם לו לקפוא במקומו. כאב חד פילח לפתע את ידו. הוא שמט את האקדח שנפל לאדמה בעננת אבק וחול קלה. אירנה השתטחה, תפסה את האקדח ובגלגול קדימה דחקה עצמה לעמידה והסתובבה מול מישקה ההמום וההלום מכאב. היא חייכה אליו ונופפה בסכין המטבח המגואלת בדמו, טיפות אדומות נחתו על לחיה. מישקה פער פיו בשביל לומר משהו - אירנה סובבה את ראשה לשלילה ובבת אחת הרימה את האקדח וירתה. מישקה הספיק לראות את הכדור מסתובב על צירו לעברו בסלואו מושן.

    אירנה חזרה לדירה והחליפה בגדים, היא תחבה את האקדח לתיקה וסידרה את שערה הסתור. בשלווה קרה היא ירדה לרחבת החנייה והתניעה את אוטו לכיוון הדירה של נטאשה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/5/11 12:54:
      נקרא בנשימה עצורה.

      ארכיון

      פרופיל

      rajokahn
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין