בכל שנה בט"ו בשבט אני נידרשת לו, לפרדוכס האימתני הזה. . לטעת לזכר המת. . להיפוך הפעולות הזה באותם האמצעים ממש; את חפירה אדמה. . אתה חופר בור, מכניס את הגופה עמוק ואז מכסה את הכל. . אתת חופר בור מכניס רק את השורשים ומכסה רק מסביב. ------------------------------------------------ . וזה מה שכתבתי אז, כשחזרנו מנטיעת יער לזכר חללי היחידה וזה מה שאני מעלה מאז, בכל ט"ו בשבט. . . והפעם כיסינו בחול- רק מסביב17/01/03 16:18מאת: חולות נודדים
שאתכם כיסינו בחול את כולכם, והקפדנו לכסות ------------------------------------ . |
גלי?פטר
בתגובה על - - - - -
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ראוי לברך
שיעמוד על תלו.
------------------
כשאת נוטעת לזכר ונוגעת באדמה הזאת
את לא יכולה שלא לחשוב על זה.
מכל מקום, זה מה שקרה לי ממש.
.
ואני, אני כל כך אוהבת את החג הזה
זוכרת איפה נמצאים-נטועים שניים מהעצים שנטעתי כשהייתי בגן ובביה"ס.
אני אפילו פוקדת אותם לפעמים.
ובכלל משתלות עושות לי את זה...
מי, מי חושב על זה בט"ו בשבט?
פתאום זה כל-כך ברור שנמות.