לאחר כל האסאמאסים הדפוקים שלנו לאחר שכבר אישרו לי הקופ"ח שזה יהיה עליהם רציתי שתבין ויותר מזה רציתי שיכאב לך לפחות רבע ממה שכואב לי, שזה מוזר מאוד כי אני חשבתי שאני לא נקמנית, אבל כנראה שכן. יצא לי לחשוב על מה שהיה, על כל הsmsים שלנו, אני יודעת שבזמן לחץ אנשים אומרים דברים קשים,ראיתי שדווקא לא הפתעתי את עצמי, ההודעה הראשונה ששלחתי הייתה אמנם תקיפה, אבל למה שלא תהיה? אז אני מהרהרת לעצמי אם כתבתי לך דברים כאלו נוראים בסמס. ואני מסתכלת על זה ורואה- "אני התנצלתי על זה שלך הייתה הרגשה כזאת שזה לא בהסכמה לא כי זה היה כך באמת. בואי נבדוק את עובדות. את ישנת אצל אחותי בבית, שנינו יודעים שמה שהיה זה בסך הכל ערב שלא היה לך מצב רוח קצת אז אני הפסקתי כמובן לבקשתך, היית חברה שלי לכל דבר ויש סמסים ומסרים בפייסבוק, יש לך היסטוריה של תלונות לאנשים שכנראה תלונות שווא, ואת על כדורים ושלחת אלי סמס מאיים עכשיו." אתה יודע שזה מה שקובע? כמו שאני יכולה להגיד לך שאתה סתום- אתה יכול ממש להעלב מזה ואני אחשוב שזה שטויות. כמו שיש בנות שאם יגידו עליהן ברחובות שהן כוסיות הן יקחו את זה למשפט על הטרדה מינית כי בשבילן זה פוגע בטירוף, כמו שאם אני הייתי חצי מעולפת איתך, שבקושי יכולתי לומר לך להפסיק בשבילי זו לא רק הרגשה שזה היה בחוסר הסכמה. ישנתי אצל אחותך כי לא היה לי ברירה, לא היה לי נעים להגיד לה ולך שאני ממש לא רוצה לשמור לה על הכלבים. בסכה"ל ערב שלא היה לי מצב רוח קצת? לא לא- הייתי חצי מעולפת, זה לא נחשב ל-לא מצב רוח, לא מצב רוטח זה עצבנית, זה לא נחמדה, זה לא חצי מעולפת! היסטוריה של תלונות לאנשים שכנראה לשווא? סליחה שמישהו אנס אותי לפני חמש שנים, צודק אני מגזימה, סליחה שבכלל התלוננתי עליו,איך העזתי? גם ככה זה לא הניב פרי, הוא חופשי ומאושר, זה גם לא היה אונס, רק לא רציתי, לא רציתי שהוא יהיה בתוכי, ולא רציתי שהוא יגע בי, לא רציתי כלום, אבל..אולי סתם לא היה לי מצב רוח. כאלו אנחנו הנשים- נוטות למצבי רוח. אה כן...אני על כדורים כי.."לא היה לי מצב רוח" לפני חמש שנים. מישהו קרע אותי פיזית, מישהו גרם לי להיות על הקוקטייל של איידס לשבוע, מישהו רמס אותי בכל דרך אפשרית. אני באמת די פסיכית שרק בגלל זה אני לוקחת כדורים בכדי לעבור את החיים בלי דיכאונות ובשביל לעבור את החיים עם קצת יותר ביטחון ועם אפשרות להרים את הראש למעלה כשאני הולכת ברחוב. צודק...אני באמת לא שפויה, לך תדע עם איזו מין מפלצת יצאת...השם ישמור. לפחות יצאת מזה בסדר...נכון? אתה שלם? כי אני ממש לא. אס אם אס מאיים...? לא לא- תקיף, כן. כתבתי לך מה שאמרו לי בבית חולים. "או שתשלמי לנו 4000 שקל על הגרידה, או שתלכי להתלונן וככה אולי קופ"ח ישלמו לך על זה". נראה לך שאני רוצה ללכת למשטרה? שאני שוכחת שיש לך ילדה קטנה?? אני כזו נוראית נראה לך? נו באמת. "את רוצה לדפוק אותי ואת החיים שלי על משהו שלא עשיתי,לכי על זה! בבקשה." אני,לדפוק אותך? ביקשתי שתשלם לי את הכסף לעשות את הגרידה, העוב גם שלך לא רק שלי, נפשית אתה לא משלם כלום לפחות את זה תשלם,דופקת לך את החיים?? איך בכלל אתה אומר את זה..?! "אין לי את הכסף הזה ואת יודעת את המצב הכלכלי שלי, תתבישי לך.הייתי עוזר לך במה שיכולתי אבל את בוחרת לאיים. לי יש? היית עוזר לי במה שיכולת? כמה נראה לך שזה עולה? 2 שקל? גם אני הייתי בהלם מהמחיר אבל זו הרדמה מלאה וזה ניתוח. זה לא זול. שווב הקטע עם האיום? אתה תתביש לך! ופאקינג תהיה גבר וקח אחריות על מה שעשית. כן- עשית! מסכים או לא מסכים- אונס לא אונס לא משנה, העובדה הייתה שאני בהריון ממך, אני בבית חולים ואני מבקשת את עזרתך לעבור את זה- תהיה ג'נטלמן מינימום. "קלטתי שאת אומרת שאת בהריון,עד לא מזמן האמנתי כי רציתי לעזור.באמת! אמרת לי שאת כבר החלטת מה שבא לך, שאת שונאת אותי ושאת לא רוצה ממני כלום .עכשיו את פונה בבקשת עזרה בצורת איום." האמנת לי עד לא מזמן שאני בהריון כי רצית לעזור...? כה אבירי מצדך תודה.שוב הקטע עם האיום..? תחדש לי. "זה לא העובדות, אם אלו היו העובדות היית מגישה תלונה בזמן שהיית איתי ולא מחכה חצי שנה! אני שרציתי לעזור לך, איזה תמים אני.תתבישי לך." דבר ראשון לא הכרנו לפני חצי שנה, זה קרה לפני חודשיים, ההוכחה גדלה לי ברחם, ולא לא הייתי מגישה תלונה כי אני יודעת איפה אתה עכשיו בעניין שלך האישי, אפילו לא רצית שידעו שאנחנו יוצאים וגם על זה שמרתי בסוד, יש לך ילדה קטנה ואני יודעת שזה לא משנה כמה אתה דפוק- היא לא צריכה לדעת שאבא שלה כזה, והי צריכה את אבא שלה בחיים, תעשה לי טובה תעריך אותי קצת יותר.אתה פה תמים? שאני אתבייש לי?? לא חושבת שיש לי על מה, חוצמעל זה שיצאתי איתך בכלל. תראה איך אתה מתנהג. "אוקי, אז זה לא "איום" זה ניסיון סחיטה על משהו שלא היה. את יודעת מה זה יעשה לי בכלל? הליך משפטי על סתם,על משהו שלא עשיתי!" צודק איזו אנוכית אני. כי ההריון, הגרידה,ה--חוסר מצב רוח באותו לילה, זה באמת לא עשה לי כלום, סתם מתחשק לי לצאת במסע נקמה,, סתם ככה, בא לי, זה מממש כייף ללכת להתלונן במשטרה, וכל החקירות, זה באמת אחלה, אתה קולט בכלל מה אתה אומר??? אני בכלל לא יודעת למה אני מצפה ממך למשהו... ומה עכשיו? אחרי שהכל ניגמר, אני זו שלא ישנה בלילות כי כואב לי, אני לא יודעת אם זה רק פיזי, אני זו שלוקחת אנטיביוטיקה, אני זו שאיבדה שוב את האמון באנשים, אגב תודה. וכן כן מהדהד לי הקטע הזה שהבטת עמוק בעינים שלי ואמרתת לי שבחיים לא תיפגע בי ובחיים לא תעשה שום דבר שאני לא ארצה. אני זו שיש לי יום הולדת עוד כמה ימים ובא לי פשוט להעלם. אני זו שאיבדה חברים. אני איבדתי את התינוק שלי איבדתי את הקסם של הריון ראשון איבדתי חצי ממני, איבדתי את האושר שכחתי לחייך, אני אחזור לעצמי, אני בטוחה, והכל יהיה בסדר, ולמזלי הקופת חולים שילמו בלי צורך ללכת להגיש תלונה. אני אגב ממש קיוויתי שתממש את האיום שלך ותלך להגיש נגדי תלונה שאני סוחטת אותך. חבל שלא עשית את זה, ממש חבל. רציתי שיכאב לך, ושתבכה חצי ממה שאני בכיתי ובוכה עדיין, אתה יודע שאני לא יכולה לחייך? ואתה יודע שאם אני צוחקת זה ישר נהפך לבכי? אתה יודע מה עובר עלי? אני מצטערת, אבל אני באמת רוצה שיכאב לך. |