הכל החל בפיהוק אחד  תמים למראית עין , פהוק מממלכת הפהוקים , אולם  אז החלו מתרגשים  פהוק ועוד פהוק  מתקבלים כמשברים של ים הבאים נינשקויות  חוף. פה נפער  וניסגר  חליפות  בנקצבויות מדוקדקות  כאזושהיא תהום  מאפליה המאימת  להכחיד  כל מי אשר יהין  לחצות סף .  איש המתין לבואו של סוף אולם זה  מאן להגיע  וכל פהוק חדש  היתה מצוירות של  גבול  שהכזיב  גבול אשר  לא צויר , העדר הידעה  אודות הפהוק האחרון  נתנה  תחושה של מסע אן  סופי , מסע אשר לא יתם לעולם   התחלה נראתה  ברורה  אולם  סוף  לא נראה  בפאתי  אופק , איש עקב אחרי  פהוקיו  מנסה  לנהוג  בהם זרות מוחלטת  משל היו אזושהיא  מוזרות דבר אשר השתרבבה  אל מחוזות חייו, הוא נסה  לא  לגלות מעורבות  בכל  סממני  פהוק ממשיך  בשגרת  חייו  מתעלם כליל מנמצאותם של אלה , אולם בשל תדירותם הגבוהה התרגשו אלה  אל כל עשיותיו מחוללים   בהם מני נלבשויות מוזרות , מילה  אשר באה  לידי מפוקפקות  מפגש  עים פהוק במחוז של פה  לבשה נתמהות גלוי  ודומה  היה כי פהוק מושך  בה מכל צדדה נותן בה נלעגות  צורה   משל עשויה היתה  מגומי ,יתרה מזאת עת עזב  פהוק בימת הופעתו  באה מילה  לידי נחלפות  צורה  שבה אל  גלויה הרגיל  וכך קמה  נוצרותם של  שני אנשים  החיים בכפיפה אחת  המקימים  חלופי מוצגות , איש ניסה  להלחם  בפהוקיו חושק נפסקויות  פה  לסת  שניים ושאר נמצאויות  פה  מנסה  ללכוד  פהוק ולהמית את  מקוימותו זה גילה אגב אותה עשיה  כי פהוק הינה ישות  מתוחכמת  עת נחשקו  כל  פתחי  פה  השתרבב  זה ויצא  אל אויר עולם דרך מצאיו של אף , נותן בכללותו  של פרצוף  מצוירות  של איש מאוס  אשר סרחון נוראי  מדפק אל מפתח ביתו , במצוקתו ניסה איש לאטום נחיר  אחד  מותיר פלטת  פתח  אחד לנינשמויותיו אולם גם זה לא הועיל,  פהוק מצוי היה בכל  אפשרויות מילוט,  וניראה היה כי הקרב אבוד מראש  לפהוק היו מאוים  משלו  אשר לא יכלו לבוא לידי מרוסנות איש , ביאושו החל  איש  לעקוב אחר  כל מהלכיו  של  פהוק  מנסה  לצקת  אזשהוא הגיון  בענין נטול הגיון  נפרטויות פהוק  נתנו  גלוי  שני   מהלכים  כניסה  ויציאה  דומה  כי אזושהיא ישות  ערטלאית  מזכה  מחוזות  פנים  בבקור  חטוף  ואז יוצאת אל חוץ  לתת בשורה של פנים . דומה כי נעתרויות   בשורות יש  לפנים  להביא אל חוץ  וכי הפך איש לאזשהיא מערכת דיוור  אחד , כשהוא שולח  אל  מצאיו של אויר  אנסוף נפרחויות  פהוק  מרכבות  ערטלאיות  למחשבותיו  ישב איש והרהר  באותו ענין  בא  לידי מסקנה כי פהוק  חורג  מכל נפעליות אדם , פרוש הוא משאר מצאי   תכלית  אשר  זה מחולל. בפהוק אן  תכלית  של  אדם  מביא  זה אל ממלכת אדם  ממלכת אנסוף , גלים של ים אדם  הנחברים  אל גלי אנסוף וגלים של אנסוף  הנחברים עים ים אדם  מחובקויות  של אהבה באין  סיבה  באן  תכלית   חלופי שגררים ממלכת  אנסוף  ואדם