בעריכת: י. קולינס



בתקופה האחרונה, חלה עלייה של ממש בצריכה של ויטמינים ותוספי תזונה מסוגים שונים, חלקם הזויים לחלוטין ■ אף על פי שיש מקרים של חסרים בגוף, חשוב להקפיד על צריכה מבוקרת של תוספים בהתאם לצורך מסוים כזה או אחר, ולהפנים, כי עלולים אף להיות מצבים של עודף ■ "יש כמה מרכיבים ספציפיים שחשוב לוודא האם הם מצויים ברמות תקינות בגוף", אומר ל״יתד נאמן" ד"ר ציון שלוסברג, מומחה לרפואת המשפחה ב׳׳לאומית שירותי בריאות״, "אולם במרבית המקרים אין כל סיבה לחיפוש אינסופי אחר חסרים שונים ומשונים" ■



בשנים האחרונות, הולכת ומתפשטת תופעה של נטילת ויטמינים ותוספי תזונה שונים ולעיתים אף משונים. חלק לא מבוטל מהציבור נוהה אחר ההיצע המגוון והנרחב שקיים בשוק, ונוטל ויטמינים ותוספים הנרכשים ממיטב כספו, במקרים רבים ללא כל אבחנה ושיקול דעת. אין ספק כי יש הסובלים מחסרים שונים בגוף, ולעיתים יש צורך בהשלמות חיצוניות. אולם מכאן ועד לצריכה מוגזמת של תוספים, הדרך ארוכה מאוד. מלבד זאת, בד בבד עם מציאות של חסרים בגוף, שהיא אומנם שכיחה יותר, יש גם מצב הפוך: עודפים, או עודפים הנוצרים כתוצאה מנטילת תוספים שלא לצורך. בלהט המרוץ אחר הוויטמין, חשוב לתת את הדעת לעניין זה. לא כדאי לקנות באופן אוטומטי כל תוסף תזונה חדשני הקורץ מבין המדפים בבתי המרקחת, או בחנויות הטבעוניות.

"עודפי ייצור"

כשמדברים על חסרים, או לחילופין: על עודפים, בדרך כלל ההתייחסות היא לכמה ויטמינים, חומצות ומרכיבים מסוימים מאוד. אחד מתוספי התזונה הפופולאריים והמוכרים ביותר, הוא הברזל. גם אם זה יישמע מפתיע, תיתכן מציאות של עודף ברזל בגוף. ״יש מושג של עודף ברזל״, אומר לנו ד״ר ציון שלוסברג, מומחה לרפואת המשפחה ב״לאומית״, מדריך בחוג לרפואת המשפחה באוניברסיטת תל אביב. יחד עם זאת, לדברי ד״ר שלוסברג, על פי רוב, עודף ברזל מקורו בתהליך פתולוגי המתרחש בגוף. ״בדרך כלל, עודף ברזל הוא תוצאה של תהליך פתולוגי חולני, המוכרומטוזיס. הגוף סופג ברזל מעבר למה שהוא מפריש, מה שמביא לשקיעה של ברזל בכל מיני רקמות. תהליך זה, בסופו של דבר, גורם להפרעה בתפקוד של איברים שונים בגוף״.

למרות החשיבות שבעצם הידיעה על קיומה של הפרעה כזו, עודף בברזל שמקורו בתהליך חולני של הגוף, ד״ר שלוסברג מדגיש, כי בדרך כלל, ברוב המקרים של ההפרעות במשק הברזל בגוף, מדובר בחסר, ולא בעודף. ״רוב האוכלוסייה, בעיקר אוכלוסיית הנשים החרדיות, סובלת יותר ממחסור בברזל מאשר מעודף. כך שבהיעדר תוספים של ברזל, בדרך כלל יש מקרים של מחסור. סביר להניח, כי אין הרבה אנשים באוכלוסייה הסובלים מעודף ברזל. אלא אם כן, מדובר בהמוכרומטוזיס, התהליך שתואר לעיל, שהוא עלול בהחלט להיות מסוכן״.

גם בכל הנוגע לוויטמין B12, ויטמין חשוב לתקינותה של מערכת העצבים וייצור תאי הדם; פרמטר חשוב באמצעותו ניתן, בין היתר, לאבחן אנמיה, ייתכנו מצבים של עודף. ד״ר שלוסברג: ״גם בוויטמין B12 קיימת מציאות של עודף. במקרים כאלה, רובם ככולם מקורם בנטילה מרובה של הוויטמין. עם זאת, בשלב זה, מספר מחקרים התקיימו ועדיין נערכים, במטרה לבדוק האם באחוז מסוים מקרב המקרים של עודף בוויטמין B12, שלא כתוצאה מנטילה עודפת, יש רמז על תהליכים פתולוגיים לא תקינים המתרחשים בגוף״.

"רף שמשתנה ללא הרף"

באשר לוויטמין d, שבשנים האחרונות גוברת המודעות בקרב האוכלוסייה לחשיבותו הרבה לגוף, במרבית המקרים, כשהרמות שלו לא תקינות, מדובר בחסר. אך אפילו בוויטמין זה, ניתן להגיע למצבים של עודף. ״לגבי וויטמין d, רב הנסתר על הנגלה״, מסביר ד״ר שלוסברג. ״אם מדברים על חסר בוויטמין זה, הרי שהתברר, כי גם בקרב אוכלוסייה הנחשפת לשמש ואין לכאורה סיבה שתסבול מחסר, התגלו חסרים. לגבי עודף, בדומה לחסר, הבעיה העיקרית היא שקשה לקבוע מהו הערך שכבר נחשב לעודף שעלול להזיק. הרף משתנה ללא הרף, בהתאם למחקרים ולממצאים שונים בנושא סבוך זה. הדעות חלוקות מתי יש עודף, ומהו חסר אמיתי. האם ערך של 50 ng/ml בדם הוא נמוך, או שחסר של ממש הוא רק בערכים הנמוכים ^20 ng/ml. זאת אחת הסיבות שיש דירוג בין חסר לבין חסר חמור(Deficiency־ חסר וinsufficiency־־ מחסור חמור)״.

״בשל הקושי לקבוע את הרמה המדויקת שמעליה מדובר בעודף של וויטמין d או לחילופין, בחסר, דרכי הטיפול בבעיות בוויטמין הזה אינן אחידות וברורות לגמרי. המחקר והבדיקות של נושא זה נמשכים כל העת. בין היתר, נבדקות עדויות לתהליכים בעייתיים מסוימים שעלולים להיגרם במקרים של עודף. בכל מקרה, כיום עדיין אין תמימות דעים לגבי הערכים המומלצים של ויטמין d. וכשמדובר על מקרים של עודף, על פי רוב זה לא ברמה
אקוטית (חריפה. ר.ק.). צריך רמה מאוד גבוהה של עודף, כדי שהיא תיחשב בעייתית״.

"הסידן והתוספים"

בין ויטמין d לבין סידן קיימת קורלציה ברורה. ויטמין d אחראי, בנוסף למנגנונים אחרים, על רמות ספיגת והפרשת הסידן. קיימת חשיבות לערנות ולשימת לב בכל הקשור לרמות תקינות של ויטמין d ושל סידן בגוף. ד״ר שלוסברג מציין, כי למשק הסידן וויטמין d בגוף יש השפעה על בלוטת יותרת התריס (pth), האחראית על תהליך של חלוף העצם־ בנייה וספיגה תקינה של העצמות. ״בדרך כלל, יש פעילות גומלין בין רמות הסידן, המגנזיום וויטמין d, ואין עלייה מקבילה של הסידן עם הצריכה של ויטמין והורמון בלוטת יותרת התריס (pth)״.

״הכבד ומערכות שונות בגוף מווסתים את הוויטמין בצורה שאינה משפיעה לרעה על שיעור הסידן. ההשפעה, ארוכת הטווח, של חוסר בוויטמין d תתבטא בעיקר בשינויים בעצמות, שלאו דווקא יבואו לידי ביטוי בבדיקות הדם. הכבד ומערכות שונות בגוף מווסתים את הוויטמין בצורה שאינה משפיעה לרעה על שיעור הסידן. ההמלצה הקיימת היא על צריכה של לפחות 1000 מ״ג ליום של סידן, ויש מקום להעלות את הדרישה בגילאים מבוגרים יותר. אף על פי כן, צריך לעקוב כמה סידן נצרך מהמזון עצמו, שהרבה פעמים מספק באופן מוחלט את כמות הסידן היומית הנדרשת. במקרים בהם עולה חשד לחסר או לעודף בשני המרכיבים הללו, חשוב לנטר את הרמות שלהם בדם ולטפל בהתאם לצורך. ככלל, אין סיבה למחסור בסידן בקרב האוכלוסייה הצעירה הבריאה״.

"רשימה מתארכת של בקשות לבדיקות"

במקביל לנטייה לצרוך יותר ויותר תוספי מזון, בין אם סידן או כל ויטמין/מינרל אחר, מתפתחת גם היסטריה של בדיקות. יותר ויותר אנשים מבקשים מרופא המשפחה לבצע בדיקות דם מקיפות לאיתור דקדקני של חסרים שונים בגוף. ד״ר שלוסברג: ״ברמת העיקרון, ברוב המקרים אין סיבה שיהיו עודפים או חסרים בגוף, של ויטמינים, חומצות, מינרלים ורכיבים אחרים. בשל כך, אין טעם לבקש בדיקות לניטור רמות הסידן, מגנזיום, כלוריד וכדו׳, במסגרת של בדיקת דם שגרתית. בדיקות כאלה מבוצעות רק במקרה בו יש חשד לבעיה ספציפית. גיליונות ארוכים של כל בדיקות הדם האפשריות, במסגרת בדיקות שגרה, הם מיותרים לחלוטין ברוב המקרים ואף עלולים להוביל לבירורים מיותרים, אולי אף פולשניים, ולגרום לעוגמת נפש״.
ומה באשר לוויטמינים כמו: a ,c ו־3 שלא נהוג לבדוק את השיעורים שלהם בדם במסגרת הבדיקות המבוצעות בקופות החולים ? ״ויטמין c, אין עדויות מובהקות שהוא עוזר למשהו, כמו לדוגמא להתמודדות עם התקררות כפי שרבים סוברים״, אומר ד״ר שלוסברג, ״ולכן, אין סיבה ליטול אותו. באשר לוויטמין a וויטמין e, אין לאנשים בריאים סיבה ליטול אותם כתוספי תזונה. מחקרים מהשנים האחרונות הפריכו את האמונה הארצית שוויטמין e, על יכולותיו האנטי חמצוניות, יביא מזור ומרפא לכל תחלואינו. אולי אף להפך. רק במקרים חריגים, של מחלות מעיים כגון: קרוהן, או מחלת הצליאק, יש מקום ליטול adek, קבוצה של ויטמינים מסיסי שומן. במקרים של מחלות כגון אלה, יש בעיה של ספיגה לקויה. או אז, יש המלצה ליטול את קבוצת הוויטמינים adek״.

"הפרמטרים העיקריים"

משלל הוויטמינים, החומצות והמינרלים החיוניים לגוף, יש חומצה אחת שחשוב להקפיד שלא ליטול ממנה בשיעורים מוגזמים: חומצה פולית. לדברי ד״ר שלוסברג, חומצה פולית היא תוסף שאין ליטול ממנו יותר מההמלצות: ״צריכה של חומצה פולית חשובה במקרים רבים, בעיקר בקרב נשים בהריון. עם זאת, צריכה יתירה של החומצה, מבלי שיהיה לה צורך של ממש, עלולה להיות מסוכנת. ככל הנראה, קיים קשר בין עלייה בגידולים במעי לבין צריכה מוגזמת של חומצה פולית, ויש להימנע מצריכה שלה ׳סתם׳״.

למרות האמור לעיל, לפיו בדרך כלל אין סיבה לעודפים או לחסרים בגוף, יש כמה מרכיבים שחשוב לבדוק אותם, ושהוזכרו במהלך הכתבה. ״בגדול, אפשר וצריך לבדוק את רמות הוויטמין B12 בדם, שיש לו קשר ישיר לתמונת המצב של משק הברזל בגוף; ברזל, על יתר הפרמטרים השונים שלו; חומצה פולית, ובמקרים מסויימים יש גם הממליצים לבדוק את הרמות של ויטמין d, למרות אי הבהירות השוררת לגביו, כאמור לעיל. מלבד זאת, אין שום סיבה לחפש דברים אחרים ומוזרים. כפי שציינתי, אין כל סיבה לאוכלוסייה הבריאה לחפש חסרים שונים ומשונים בגוף. הציבור כיום יותר מדי מושפע מתוספי תזונה אלטרנטיביים והמלצות לא מוסמכות לנטילה של תוספים כאלה ואחרים מחשש כביכול לחסרים שלהם בגוף. ברוב גדול של המקרים מדובר בתוספות שאין בהן כל צורך, וכך גם הבדיקות שאמורות לכאורה לאתר חסרים נידחים״. ומהו הטיפול הניתן במצבים של עודפי ויטמינים? ד״ר ציון שלוסברג: ״ה׳טיפול׳ פשוט מאוד. מפסיקים ליטול את תוסף התזונה במקרה של עודף״.