הבית שלי ממוקם באחד מהאיזורים היותר מרכזיים של העיר

כשעברתי אליו לקחתי בחשבון רעש ביום והמולת אנשים צוהלים מאהבה ואלכוהול בלילה.

לקחתי בחשבון צופרים בכל שעות היום כולל בשבתות וחגים.

לקחתי בחשבון פיח וצווחות של שכנים.

באמת.

דבר אחד נשמט מחישוביי

השתנות.

ואני לא מתכוון לכלבים או לכלבות

אני מתכוון לנשים, ענוגות ויפות.

ולא אחת חבריי היקרים, המוני נשים מכל גיל וצבע צובאות על גינתי,

מפשילות חצאיות  מפקקות כפתורים ופוערות זוג רגליים

רגליים ארוכות  וקצרות שעירות וחלקות

רגליים חזקות רגליים רועדות רגליים מפושקות.

לחלקן נפלטת אנחת רווחה, חלקן שואגות לשומר התורן (כדי שלא ישמע את זרם ההתאפקות) וחלקם נתקלות בחושך במהמורות גינה ומסננות קללות, כאילו מישהו אשם להן

ויש אחת, קבועה, היא יוצאת כל רביעי ובאה להשתין מתחת חלון חדרי

תמיד היא משוחחת בטלפון כשהיא משתינה

תמיד היא לוקחת את הזמן ותמיד היא זהירה

אם את כאן, גברת השתנה, הנחתי לך שני גלילי נייר מעל המנורה (מצד ימין)

ואם את כבר כאן, את יכולה לעלות להשתין