שִׁיר פֶּרֶא 

אֶהֱבִי אוֹתִי בְּלִי תַּסְבִּיכִים,

לְכִי לְאִבּוּד בְּקַוֵּי כַּפּוֹתַי

אֶהֱבִי אוֹתִי לְשָׁבוּעַ, לְיָמִים, לְשָׁעוֹת.

לֹא אִכְפַּת לִי הַנֶּצַח.

אֲנִי תִּשְׁרֵי

חֹדֶשׁ הָרוּחַ, הַגְּשָׁמִים וְהַקֹּר;

אֲנִי תִּשְׁרֵי

הִכָּתְשִׁי כַּסַּעַר עַל גּוּפִי...

אֶהֱבִי אוֹתִי בְּכָל פִּרְאוּת הַטַּטָּרִים

בְּכָל חֹם הַגּ''וּנְגֶל

בְּכָל טוֹרְפָנוּת הַגֶּשֶׁם

אַל תִּשְׁמְרִי, וְאַל תַּשְׁלִיכִי,

וְאַל תֵּעָשִׂי לְעוֹלָם מְתֻרְבֶּתֶת;

עַל שְׂפָתַיִךְ כְּבָר נָפְלוּ כָּל תַּרְבֻּיּוֹת הַמְתֻרְבָּתִים.

אֶהֱבִי אוֹתִי כִּרְעִידַת אֲדָמָה

כְּמוֹ מָוֶת פִּתְאוֹמִי.

הַנִּיחִי לְשָׁדַיִךְ, שֶׁמִּגָּפְרִית וָצֹר נָלוֹשׁוּ,

לְהִסְתָּעֵר עָלַי כִּזְאֵב קַטְלָנִי וְרָעֵב

נוֹשֵׁךְ אוֹתִי, מַכֶּה בִּי

כְּמוֹ שֶׁמַּכִּים הַגְּשָׁמִים בְּחוֹפֵי הָאִיִּים.

אֲנִי גֶּבֶר בְּלִי גּוֹרָל.

אַתְּ תִּהְיִי גּוֹרָלִי,

תְּקַיְּמִי אוֹתִי עַל שָׁדַיִךְ, כְּחוֹקֶקֶת בָּאֶבֶן.

אֶהֱבִי אוֹתִי; אַל תִּתְלַבְּטִי כֵּיצַד

אַל תְּהַסְּסִי מִבֹּשֶת, אַל תִּמְעֲדִי מִפַּחַד

כְּשֶׁאַהֲבָה מַכָּה בָּנוּ.

אֵין "מָה" וְאֵין "אֵיךְ"...

אֶהֱבִי אוֹתִי בְּלִי תְּלוּנוֹת.

הֲיִתְלוֹנֵן הַנָּדָן בְּקַבְּלוֹ אֶת הַחֶרֶב?

הֲיִי הַיָּם וְהַנָּמֵל, הֲיִי הָאָרֶץ וְהַגּוֹלָה

הֲיִי הַפִּכָּחוֹן וְהַסּוּפָה

הֲיִי הָרַכּוּת וְהָאַלִּימוּת.

אֶהֱבִי אוֹתִי – בְּאֶלֶף וְאֶלֶף פָּנִים

וְאַל תַּחְזְרִי עַל עַצְמֵךְ כְּמוֹ הַקַּיִץ; שָׂנֵאתִי קַיִץ.

אֶהֱבִי אוֹתִי וְאִמְרִי לִי.

אֵינִי מוּכָן לְאַהֲבָה בְּלִי קוֹל

אֵינִי מוּכָן לְהַסְתִּיר אַהֲבָה בְּקֶבֶר שֶׁל שְׁתִיקָה.

אֶהֱבִי אוֹתִי –

הַרְחֵק מֵאַרְצוֹת הַהַכְנָעָה וְהַדִּכּוּי;

הַרְחֵק מֵעִירֵנוּ שְׂבֵעַת הַמָּוֶת;

הַרְחֵק מִבַּדְלָנוּתָהּ;

הַרְחֵק מֵאִבּוּנָהּ;

אֶהֱבִי אוֹתִי הַרְחֵק מֵעִירֵנוּ

שֶׁמֵּאָז קִיּוּמָהּ

אֵלֶיהָ אֵין הָאַהֲבָה מַגַּעַת,

אֵלֶיהָ לֹא בָּא אֱלֹהִים.

אֶהֱבִי אוֹתִי

וְאַל תַּחְשְׁשִׁי לְרַגְלַיִךְ, גְּבִרְתִּי, מֵהַמַּיִם.

כִּי לֹא תֻּטְבְּלִי אִשָּׁה

כְּשֶׁגּוּפֵךְ מִחוּץ לַמַּיִם

וּשְׂעָרֵךְ מִחוּץ לַמַּיִם;

שָׁדַיִךְ בַּרְבּוּר לָבָן שֶׁאֵין לוֹ חַיִּים בְּלִי מַיִם.

אֶהֱבִי אוֹתִי בְּטָהֳרִי אוֹ בְּחֶטְאִי;

יָשֵׁן אוֹ עֵר;

וְכַסִּי אוֹתִי, אַתְּ גַּג שֶׁל פְּרָחִים, אַתְּ יַעֲרוֹת הַחִנָּה

הִתְפַּשְּׁטִי, הִמָּטְרִי עַל צִמְאוֹנִי וּמִדְבָּרִי

הִתְמוֹסְסִי בְּתוֹךְ פִּי כַּדּוֹנַג, וְהִתְרַפְּקִי בְּכָל אֵיבָרַי

הִתְפַּשְּׁטִי, חֲצִי שְׂפָתַי

לִשְׁנֵי חֲצָאִים, יָא מֹשֶה עַל הַיָּם...

                                                    ...

רציתי לשתף אותכם בתרגום שירה מערבית למשורר המדהים ניזאר קבאני... 

מערבית: סאלווה נקארה חדאד, אמיר אור