כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הגיגים

    ארכיון

    הנסיכה דיאנה

    23 תגובות   יום שני, 24/1/11, 10:32

     

    קרוב למותה של הנסיכה דיאנה היא נולדה, בת לכלבת ויסלה אהובה שהיתה לנו.

     

    החלטנו להשאיר גורה אחת, בד"כ לקחנו לקראת בגרותה של כלבה אחת כלבה נוספת שתעביר "חפיפה מקצועית" אחת לשניה.

     

    דיאנה היתה יפה אך חוכמה גדולה לא הסתתרה לה איי שם בתוך המוח.

     

    אבל אהבנו אותה כל כך.

     

    ליבי, אימה שלה, היתה הכלבה של אבא, כל ערב ישבה על ברכיו וחיממה אותו, על דיאנה צחקנו שאותה השארנו כדי שתחמם את ברכיה של אמא.

     

    שנים היא ידעה שכללללל ערב היא מתכרבלת על אמא.

     

    כבר שנה שניה שאני לא גרה בבית, ועדיין כל פעם שהייתי מגיעה דיאנה היתה מתרגשת מחדש, כמה שכבר בזמן האחרון היה לה קשה לצאת מהגיגית בה ישנה במשך היום, עדיין כשהייתי מגיעה היא היתה רצה.

     

    סליחה, היא היתה רצה כמו שדה גם כשראתה איזה חתול בחצר.

     

    השנה אפילו חטפתי בגללה ביס ברגל בגלל שהיא היתה חייבת להראות לכלב הדומיננטי בבית שהיא אומנם זקנה אבל כוחה בה.

     

    ביום חמישי האחרון אמא התקשרה ואמרה שנראה לה ש"זה הסוף", ביקשתי תיאורים והסברים וזה היה נראה לי לא חריג במיוחד בהתאם לגילה המתקדם יחסית (13), הלכתי לחגוג יום הולדת עם החברים בערב אבל הציק לי משהו בבטן, בבוקר התעוררתי מוקדם, פחדתי להתקשר לראות מה שלומה, שחס וחלילה לא יבשרו לי בשורות קשות, התארגנתי ורצתי להורים.

     

    כשהגעתי דיאנה היתה על הריצפה במצב ממש ממש קשה, לא אכנס לתיאורים אבל רק אומר שזו פעם ראשונה בכל חיי שאני מתחננת להורי להרדים אותה, התחיל ויכוח, לא עניין אותי כלום, התקשרתי לוטרינרית ולצערי היא היתה בטיול עם הילד, אחרי בכי ממושך וחוסר יכול להכיל - ברחתי מהבית.

     

    בצהריים אמא התקשרה לבשר לי....

     

    לא חשבתי לפני כן שאקח את זה כל כך קשה, הרי אני תמכתי ב-2 חברות שלאחרונה עזרו כוח רב והרדימו את כלביהן היקרים, אין ספק שהימים האחרונים לא פשוטים.

     

    לפחות יש לי חיות יקרות ואהובות שאוכל לחבק כדי להיזכר ולהתנחם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/2/11 12:35:
      מצטערת לשמוע, להחליט להרדים זו החלטה לא פשוטה.
      ואכן העובדה שיש לך חיות שתוכלי לחבק ולהתנחם זה עוזר, כך היה גם לי קל יותר להתמודד עם מותה של דומינו כלבתי האהובה.
        2/2/11 20:00:
      מבינה את הכאב לאבד מישהו וגם את הסבל של לראות אותו סובל אבל בבקשה אל תרדימו את החיות ואל תעזרו להם למות אפילו אם זה תהליך טבעי שקורה מעצמו כי לפעמים קורים ניסים ששווה לסבול להם.
        26/1/11 14:37:
      הי נעמה
      הרגשה מוכרת...קרה לי לפני כשנה וחצי עם פולי כלב סטאף אנגלי חכם
      וחבר מדהים שהיה איתי 14 שנים.
      נשארה הויסלה דורה לחמם את רגלי...יש לי חולשה
      לויסלה והיא איתי כשלוש שנים.
      הסיפור מרגש ועצוב.
      אבל ככה זה בחיים , יש לך כלבים נוספים לאהוב.
      גידי

      צטט: tsunami* 2011-01-24 19:06:39

      מבינה אותך, לגמרי....
      רק המחשבה שיום יבוא ואצטרך להרדים את לולו שלנו עושה לי עצוב נורא
      שולחת חיבוק גדול ואם בא לך להתכרבל על הברכיים שלי את מוזמנת :)

       

       

      טליה, את מדהימה

      תודה על החיבוק...

      נשיקות

        24/1/11 19:33:
      ממש מבין
      חיות מדהימות
        24/1/11 19:06:
      מבינה אותך, לגמרי....
      רק המחשבה שיום יבוא ואצטרך להרדים את לולו שלנו עושה לי עצוב נורא
      שולחת חיבוק גדול ואם בא לך להתכרבל על הברכיים שלי את מוזמנת :)
        24/1/11 17:44:
      אכן עצוב
        24/1/11 17:40:
      מה שטוב אצל כלבים וחתולים שאפשר להרדים אותם לעומת אנשים מבוגרים שחבל שאותם לא יכולים להרדים כשהם סובלים.
        24/1/11 16:41:
      :-(
        24/1/11 16:31:
      אוי אוי כל כך עצוב, לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי בסיטואציה דומה עם הכלב שלי שאוהבת אותו כמו ילד. מחבקת אותך מרחוק ומחזקת
        24/1/11 15:55:
      אהבה היא אהבה היא אהבה, קבלי חיבוק לחיזוק.
        24/1/11 13:14:
      עצוב מאוד

      צטט: ofer ben z 2011-01-24 12:35:28

      מכיראת העצב הזה מקרוב
      קחי כלבה אחרת העצב יופג

      היי עופר,

      זו כלבה שנשארה עם ההורים וכרגע הם זקוקים לחופש, לדעתי לא יקח הרבה זמן עד שהם ישברו, הם כל החיים עם חיות.

      ואני... חייה עם 2 כלבים ו2 חתולים, וגורה שמצאנו הבוקר, בינתיים מספיק לי (ולשותפים שלי) 

        24/1/11 12:35:
      מכיראת העצב הזה מקרוב
      קחי כלבה אחרת העצב יופג
        24/1/11 12:28:
      אכן קשה לאבד ידידים כאלה...מכיר מנסיון :-((
        24/1/11 12:28:
      משתתף בצערך שתדעי רק שמחות
        24/1/11 12:17:

      *

      משתתפת בכאבך, באבלך, בצערך, ומבינה.

      צער שגדול מהלב הקטן שלנו להכיל.

      אכן היתה לך נסיכה.

      יהי זכרה ברוך, תתנחמי שהיא זכתה לחיים בבית חם ואוהב, לא כולם את יודעת זוכים לזה. 

      צטט: NotJustAPrettyFace 2011-01-24 12:04:43

      עצוב כלכך. ואני חושבת עלייך כל הזמן.
      את עושה לנכון שאת חושבת על אלה שכן בחיים שלך עכשיו.
      ואני, בתור אחת מהשתיים המצויינות לעיל שניחמת (נראה לי) יכולה להגיד שרק עכשיו במבט לאחר אני חושבת על הרגעים היפים של ג'ני, ואותם צריך לזכור. עכשיו זו הפרידה וזה קשה בכל מקרה. צריך לזכור שהיא נאהבה ונתתם לה חיים אוהבים ולהיאחז בכך.
      תהיי חזקה. אני איתך

      תודה מותק, אני יודעת שאת איתי

      אוהבת, נשיקות

       

      צטט: avihu_av 2011-01-24 11:50:13

      שהרדמתי את הכלבה שלי (זאבה בגיל 14 פלוס) ישבתי ובכיתי, כי היא היתה בת בית,
      מבין לרוחך..........

       

      אמרת נכון - בת בית

      פתאום הכל מוזר כשהיא כבר לא שם, כל מיני הרגלים שצברנו עם השנים

        24/1/11 12:04:
      עצוב כלכך. ואני חושבת עלייך כל הזמן.
      את עושה לנכון שאת חושבת על אלה שכן בחיים שלך עכשיו.
      ואני, בתור אחת מהשתיים המצויינות לעיל שניחמת (נראה לי) יכולה להגיד שרק עכשיו במבט לאחר אני חושבת על הרגעים היפים של ג'ני, ואותם צריך לזכור. עכשיו זו הפרידה וזה קשה בכל מקרה. צריך לזכור שהיא נאהבה ונתתם לה חיים אוהבים ולהיאחז בכך.
      תהיי חזקה. אני איתך
        24/1/11 11:53:
      עצוב :(
        24/1/11 11:50:
      שהרדמתי את הכלבה שלי (זאבה בגיל 14 פלוס) ישבתי ובכיתי, כי היא היתה בת בית,
      מבין לרוחך..........
        24/1/11 11:33:
      אוףףףףףףף

      פרופיל