יש כאלה שלא אומרים בכלל תודה

אפילו פעם ביום

אולי הם אומרים תודה פעמיים בחיים

כשמתחתנים וכשנולדים ילדים.

יש כאלה שאומרים תודה פעם ביום

בבוקר

כחלק מתפילה קבועה בשם "מודה אני".

בבודהיזם, ממליצים לתרגל הכרת תודה על כל דבר.

על הקרקע שסוחבת אותנו ביציבות

(זה לא טריוויאלי)

על הענפים והפרחים סביבנו

על מוכר הגלידות, המנקה, בודק הבטחון, בני זוגנו, הורינו ...

על השמש שמעלנו, על כסותנו - הביגוד שלנו.

יש שמעמיקים וממליצים ממש לקוד קידה

קידה קטנה בלב או ממש

כסמל להכרת התודה.

כמובן, שיש לומר בלב (להתכוון) לזה.

אני התחלתי בזה פעם ביום, בבוקר.

זה לא הספיק לי, אז הוספתי "פגישה קבועה ביומן" (ממש כך)

שבה כתבתי דברים שאני מבקש לומר עליהם תודה

משפחתי בעיקר.

וכעת, מהיום, אני עובר ל 3 פעמים ביום לפחות, לומר תודה על משהו.

היעד שלי: כל 15 דק' למצוא משהו להיות מרוצה ממנו.

כל 15 דק' לומר תודה על משהו.

תודה = להיות מרוצה. מאושר. להסתפק במה שיש.

לומר תודה = לחיות בשפע, בדיוק בדיוק כמו שאתה ועם מה שיש לך.

אפשר/מומלץ גם לעצום עיניים לרגע בעת הדיבור הפנימי הזה.

זה מרגיע.

תתחילו להתאמן בזה גם אתם.

אולי גם תספרו מה דעתכם. ואם אתם גם בעד

ואולי זה עושה לך גם טוב בלב.

בידידות

ערן