| שני הגנרלים של מפלגת העבודה עזבו | המפלגה נותרה אוסף של חכפ"שים במובן העלוב ביותר של המילה | הבא להורגך פוליטית השכם להורגו | תוניס וישראל | הצדקנות תכלא אותנו!! |

\\\ברק וביבי עוד מהסיירת!!

בפולקלור היהודי נשתמרה מעשייה, שבשנות גלותם הארוכות, היהודים נהגו לספרה ברגעי מבוכה. מעשה בסוחר גדול שנסע ליריד, לקנות, למכור. לסחור. באחד מרגע העומס בשוק הגדול, פנה הסוחר לעשות את צרכיו בצידי השוק, הוא הסתתר מאחורי משאית גדולה שחנתה. אלא, במזלו כי רב, המשאית לפתע פתאום נסעה, והותירה אותו באחת, בלב שוק, באופן הלא-נעים ביותר שידע מימיו.

'רגע של מבוכה', עד היום, מתואר ביידיש: "ניתפש כשוטה ההוא בשוק", והכוונה לשוטה ההוא, מהמשאית.

* * *

למה נזכרתי מהשוטה והמשאית השבוע? משום שבפוליטיקה, כמו בפוליטיקה, אין מנוס מרגעי מבוכה. זה תמיד היה, תמיד יהיה, וזה אפילו לגיטימי. אבל יש רגעי מבוכה, קשים, מלעיגים ומבישים, שאין מנוס מלקבל איסוסיציה אינטואיטיבית מהשוטה ההוא מהמשאית. כזו הייתה מבוכתם של שרי מפלגת העבודה השבוע ביום ב', כשאהוד ברק, החליט להקדימם, ליזום פילוג במפלגה, ולהותירם חשופים, ללא המשאית - אהוד ברק, מול השוק הגדול, לבד! השרים ואיומיהם היום-יומיים על פרישה. אי איזו אי-נעימות! מאיימים ומאיימים, מזיזים את תאריך הפרישה, יחד עם תאריך האיום. מזיזים ומזיזים, מתוך תקווה שיוכלו להשאר שרים ולהסתתר מאחורי גבו של אהוד ברק, כשיסתפקו בתשלום המס המגיע לתקשורת, בהתקפות חסרות טעם, תלושות, טיפשיות, ומעל הכל - רעות ומרושעות, על אהוד ברק. השרים כפויי הטובה הללו, מלאו מלא לוגמם את מנעמי השלטון, שקבלו אודות לחותמת הכשרות שהעניק אהוד ברק לממשלת נתניהו בוושינגטון הבירה, אך בעודם שותים מבארו של אהוד הם רקקו, רקקו ורקקו. זה היה מבחיל ומחליא. וזה נמאס! אז אהוד ושארית חברי המפלגה שעדיין שאריות של תרבות אוחזת בהם, פרשו, פרשו והניחו לכפויי הטובה הכרוניים הללו להישאר במפלגת העבודה המדממת.

* * *

"הפטרנו מחטוטרת פוליטית" אמר בקולו הילדותי בוז'י הרצוג, וכוונתו הייתה לאהוד ברק. מעניין מאוד איזה יו"ר היה למפלגת העבודה בשלושת העשורים האחרונים והוא לא היה 'חטוטרת פוליטית'. חיפשתי, לא מצאתי. ליצחק רבין, היה את החתרן הבלתי נלאה, נשיא מדינתנו דהיום, שמעון פרס. היו לו את חברי השמינייה, הם היו חבורה של ח"כים שפעלו כמפלגה בתוך המפלגה. יוסי ביילין, חיים רמון, עמיר פרץ, יעל דיין, אברהם בורג, ניסים זווילי, חגי מרום, נואף מסאלחה. לפרס, חברי המפלגה מיררו את החיים, עד היום עדיין זכורים נערי שמעון פרס, בכינוי הגנאי שלהם: 'הבלייזרים'. מיררו את חייו, עד שסיים את חייו הפוליטיים במסגרת מפלגת 'קדימה'. צריכים דוגמאות נוספות? הנה: בן אליעזר ואברהם בורג, זוכרים איזה קרב מכוער הם ניהלו זה נגד זה, בבוטות, בברוטאליות, בדם רע, והרבה. עמרם מצנע, אלוף בצה"ל, ראש עיר מצליח, נקי כפיים, איש עם תקווה. מה עשו לו? מיררו את חייו עד שנאלץ לפרוש, לעשות ציונות, לייצב את קופתה הענייה של ירוחם, וליישם הלכה למעשה את חזונו של בן גוריון: 'בנגב ניבחן'. את עמיר פרץ זוכרים? שר הביטחון שצפה בתרגיל צבאי עם משקפת סגורה. משקפת סגורה בתרגיל, זהו רגע של מבוכה, רגע כזה יכול להיות מנת חלקו של המצביא הגדול בעולם, גם של נפוליון בונופרטה. אבל לא אם אתה יו"ר מפלגת העבודה! אם גורלך להיות יו"ר מפלגת העבודה, תמונה כזו תהפוך להיות סמלך המסחרי. זוהי תמצית התנהגותה של מפלגת העבודה בשלושת העשורית האחרונים. כל יו"ר הוא 'חטוטרת פוליטית' מפלגה אכולת קינאה ושנאה. מפלגה שכל מה שרע בבני האנוש, הוא סממנם של אנשיה.

* * *

'אהוד ברח' כינה את אהוד ברק צחי הנגבי, בעצמו, בורח בן בורחת. זה היה על רקע אסון צאלים. מאסון צאלים אהוד ברק זוכה, אך מכינוי השם של צחי הנגבי הוא לא זוכה מעולם. 'אהוד ברח' הפך להיות שמו של אהוד ברק בקרב כל מי שאינו מחבבו. בשבוע האחרון, התקשורת הייתה זו שקנתה את כינוי הגנאי מבית צחי הנגבי, היא מרחה עמודים שלמים את ההברקה המפוקפקת הזו.

בסך הכל, מה עשה אהוד? זנח את מפלגת האם שלו? מה זה חמור יותר מאריאל שרון ב-2006? מה זה יותר גס מאריאל שרון ב-2006? אלא, אז שרון נתן מכת מוות לליכוד, והיום ברק נתן זריקת החייאה לליכוד. הליכוד נמצא מחוץ למחנה התקשורת. פירוק ממשלתו הוא אינטרס לאומי. חיזוק ידי מפרקי מפלגתו, גם הוא אינטרס לאומי.

ברק, שהיה תקוותה הגדולה של קהיליית התקשורת בתחילת העשור הקודם, הופך להיות שנואה בתחילת העשור הזה. וכשהתקשורת שונאת היא מענישה ללא רחמים. ברנע כבר מצא צילי צליליות של שחיטות. התקשורת מפנקת את עמיר פרץ, מי שרק לפני זמן לא רב היה לכוכב תוכניות הבידור, עם הסלוגנים המעליבים של 'ה-עובדים' ושל 'אני אומר בצורה הברורה ביותר..' והכל עם המשקפת הסגורה. אבל, כנראה התקשורת הפסידה בקרב. ה'ביביתון' 'ישראל היום' קורע בכל רבעון נתח נוסף של חשיפה, של מפרסמים, וכן, לאחרונה הוא גם מתחיל לצבור יוקרה. טענת הקש של 'ידיעות אחרונות', כאילו ואינם בתחרות כלל עם חינמון, מתחילה להתגחך יותר ויותר לאור המציאות המשתנה.

ושלא יהיה טעות! כיניתי את 'ישראל היום' 'ביביתון', לא ככינוי גנאי!! בעיניי, שמו של ביבי נתניהו הוא כבוד!! והכבוד היחיד שאני רוכש לעיתון הצדקן והצבוע הזה, הוא העובדה שהוא תומך בבנימין נתניהו. מעבר למעלתו הזו, זהו עיתון מטונף בגדולי הצדקנים, הצבועים המצחינים! הוא המפלגת 'קדימה' של התקשורת!! הוא ריכז אליו את כל הדמויות השנואות והשנויות במחלוקת של התקשורת. ואני מייחל שהעיתון הזה ייסגר, ומייד. בדיוק כפי שאני מייחל שקדימה תיעלם, ומייד. אבל עד אז, השינוי שהוא מחולל בענף העיתונות ברוך ומבורך. די היה השבוע לראות, איך 'ישראל היום' מראיין את בוז'י הרצוג. ו'ידיעות אחרונות' מראיין את פאינה קירשנבאום. תחילתו של תהליך מבורך!

* * *

'שוב פעם הוא עשה קומבינה' זעק בחמה שפוכה השר אבישי ברוורמן, כשהוא מכוון אצבע מאשימה ליו"ר המפלגה לשעבר, אהוד ברק. 'אבישי ברוורמן' הא? מנהיג דגול! מי יודע?! כנראה, בעוד מאה שנה, אם מדינתנו תתקיים עד אז, היחידים ממפלגת העבודה שעוד יככבו בחידוני הטריוויה, יהיו כנראה, דוד בן גוריון, יצחק רבין והמנהיג הבלתי נשכח 'אבישי ברוורמן'. תאריך לידתו עוד יהיה אחד התאריכים המכוננים בתולדות היהדות בכלל, והציונות בפרט. יום של אורה ייחשב יום לידתו של השר. יום שבו נולד מושיען של ישראל. רק שאלה קטנה: "איך?" פשוט, איך? 'איך את מה שכל ההיסטוריונים ייראו בעוד מאה שנה כקונצנזוס, אנו, הדור שזוכה שהדרמה תהיה בחיי חיותו, לא שמים לב?' הפספוס שלנו, שאנו מפספסים את המנהיג הגדול והדגול, אבישי ברוורמן, עוד ייחשב כגדול הפספוסים שאי פעם דור פספס בכל ההיסטוריה.

רק כדי להשלים את המשפט, אספר, כי באחד מהשבועות האחרונים, אחרי אחד האיומים החוזרים ונשנים של אבישי ברוורמן, כשעוד חש כי גורל ממשלת נתניהו בידיו, הוא פשוט איים בהתפטרות מהממשלה. איום שללא ספק העביר רעד קר בכל הגוף של כל מי ששמע את האיום הזה. אני מאמין כי משלחות משלחות של אזרחים מודאגים עלו ירושלימה כדי להשפיע על ביבי שלא ייתן לזה להתרחש. אבל היה אדם אחד, שאיך שהוא, השפיות הותירה בו כמה סממנים. לא התערבב לו המוח מלחץ לאחר איומו של ברוורמן. קראו לו: יאיר לפיד. (אדם שבכזה לחץ דרמטי מחזיק דעה צלולה?! לראשות ממשלה, ומייד!!) וכה הוא כתב בדף הפייסבוק שלו:

"אבישי ברוורמן איים היום להתפטר, ופתאום עלתה בי בהלה גדולה. תארו לכם שיום אחד יתפטרו השרים ברוורמן, יוסי פלד, בוגי יעלון, סילבן שלום, דן מרידור, יולי אדלשטיין ודניאל הרשקוביץ', יחד עם סגני השרים יצחק כהן, אורית נוקד, לאה נס, איוב קרא וגילה גמליאל - ואף אחד לא יספר לנו על זה. איך נדע?" לא נגעתי.

* * *

'לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. אהוד ברק. תמיד הייתי אחריך! תמיד צעדתי בעקבותיך. לאן שהלך, הלכתי. לאן שהובלת, הובלתי. היום הגעתי הזמן להגיד די!!' צעק איתן כבל בכינוסה של מפלגת העבודה, עת התקיים בה הדיון הסוער האם להיכנס לממשלת נתניהו הנוכחית אם לאו. איתן כבל, נואם מוצלח, הצליח, באמצעות פסוקי תנ"ך וכושר רטורי, להצית להבה בלב השומעים! אבל איתן כבל התפטר גם ממשלת אולמרט השמאלנית! על איזה רקע? על רקע דו"ח הביניים של וועדת וינוגרד. הוא היה עד אז השר האחראי על רשות השידור, תפקיד, שככל הנראה לו היה קיים בממשלת נתניהו, היה מצטופף ברשימת יאיר לפיד דלעיל, אבל הוא התפטר. כמה מעניין, מה שהצדיק התפטרות אז, דהיינו אהוד אולמרט ועמיר פרץ, קודקודי המערכת. היום, מצדיק תמיכה ללא סייג בעמיר פרץ. ברית ממורמרים. איתן כבל הודח ממזכ"לות מפלגת העבודה על ידי אהוד ברק. איתן כבל כבר שומר חשבון ארוך עם אהוד ברק, אז, כשאהוד היה חזק, ב-99, אהוד דרדר את מחוזו של כבל מחוץ למקומות הריאליים ברשימה. הנה, היום איתן כבל, לאחר שנתיים של מרירות, לאחר שכוח השטח שלו כבר עומד מוכן ליום פקודה ב'קדימה', יחד עם כוח השטח של עמיר פרץ, אהוד הפתיע אותו ופרש. כבל, יחד עם פרץ, מג'דלה ובן סימון. רוצים בכל מאודם שמפלגת העבודה תתרסק, אבל הם לא יספקו את זה על מגש של כסף לאהוד ברק. הם ימתינו ליום נוח יותר, סגרירי יותר מבחינה תקשורתית, ואז הם יכו. רשמו.

כפי איך שאני רואה את מפלגת העבודה של לפני שבוע, כיום היא ארבע מפלגות. 'עצמאות' בראשות אהוד ברק וארבעת הגמדים, שפרשה. מפלגת המורדים, או הרביעייה, בראשות עמיר פרץ. מפלגת השרים, בראשותם של היו"רים הרצוג ברוורמן ובן אליעזר, שככל הנראה שלושת היו"ר יהיו במלחמה מתמדת מי ינהיג את השלישייה. והמפלגה הפופולארית ביותר, המוצלחת ביותר, שיש בה גם אלמנטים של יושר, ערכים, עקביות ונאמנות וזו היא מפלגת 'שלי יחימוביץ'. שלי היא המרוויחה הגדולה מכל הסיפור, היא הכינה את עצמה, תדמיתית, באופן הנכון ביותר ליום פקודה, ויום הפקודה הגיעה והיא מוכנה.

* * *

ועכשיו בלי שום טיפת ציניות, גדולי הספדנים כבר ערכו את מיטב ההספדים על המפלגה שהקימה את המדינה, המפלגה שהניחה את היסודות הדמוקרטיים של המדינה. המפלגה, שכל מדינת ישראל חייבת לה את הקמתה, פיתוחה, שגשוגה וקשריה בעולם. מפלגה ותיקה ורבת פעלולים. אבל אני מיצר על היעלמותה מהזירה הפוליטית מסיבות שונות לחלוטין! סיבות מכאיבות מאוד. משום שאני תומכו הנלהב של ביבי נתניהו הכלכלי, מצדד בקפיטליזם הרדיקלי ביותר. תקציב מצומק עד מינימום, אפס חוב לאומי, גם במחיר של ריבית גבוהה, מינימום רגולציה. מינימום התערבות של בנק ישראל בשוק. אפס תקצוב מיוחד, קיצוץ המעסיק הציבורי לרבע! והפרטת כל מה שניתן. ואפס ביורוקרטיה. בקיצור: קפיטליזם במובן הכי קפיטליסטי של המילה. אלא שכל עוד ישנה מפלגה השומרת על השכבות החלשות, מגינה על החלש והעני. אני יודע שיש מי שיגן על העני והחלש, אני חש בטוח לקדם את התהליכים הבריאים למשק. אולם היום, כשכוחם של מגני החלשים והעניים מצטמק, אני טרוד! אני יודע שבלי האנשים הללו, מגני העני והחלש. שליחי הקפיטליזם יכולים להרג את המסכנים. אין להם רסן. אין להם מעצורים. וזה יהיה עצוב!!

* * *

פ.נ.

המפלגה הסוציאל דמוקרטית

ה"ה מפלגת העבודה בת המער"ך נכדת המפא"י

אחותה החורגת של ישראל אחת

ז"ל

בחייה היא עשתה רבות, תרמה רבות ופעלה רבות

מלחמות היהודים, חלקיה בחלקיה, לאורך כל שנות קיומה

הביאוה אלום.

היא נקברה תחת קול נהי של כמה משוררים ולקול מצהלות חלק מבניה

אפילו הליכוד הוזיל דמעה בהסתלקותה

היום 17/1/2011

ת. נ. צ. ב. ה.

\\\תוניס וכלכלת ישראל

מהפיכה בתניסיה. כל התקשורת העולמית עסוקה סביב ההפיכה בתוניסיה. הייתפסו האיסלמים את מקום בן עלי המושחת, או כוחות דמוקרטיים יתפסו את מקומו.

איך זה משליך על אזורנו? בנימין נתניהו כבר מצא את הקשר, חייבים גבולות בני הגנה בכל הסדר עתידי שיהיה עם הפלסטינים, סאיב עריקאת, כבר התקצף על ניצולו של ראש הממשלה הישראלי של כל מאורע עולמי, כתירוץ נוסף להתרחק מהסדר עם הפלסטינים.

אני דווקא מצאתי קשר אחר לישראל, ולהחלטת בנימין נתניהו בשבוע שעבר, בתחום שונה לחלוטין. בתחום הכלכלה.

שאלה: מפני מה תוניסיה הוציאה לרחובותיה אלפי אזרחים זועמים? בשל המצב הכלכלי אליו נקלעו בני המדינה. בגלל אותו אומלל שהוחרם לו עגלת מכירת הירקות שלא מצא נוחם בתסכולו עד שהצית את עצמו למוות. הבא נא, עם יד על הלב, מצבה הכלכלי של תושבי תוניסיה כל כך גרוע? הבא נראה מעט נתונים וננסה לקלוט מה קרה שם.

תוניסיה היא מדינה עם אוצרות טבע רבים. תוניסיה היא מדינה בה אחוז האבטלה נמוך מאירופה מארה"ב ומישראל. תוניסיה היא מדינה בה הצמיחה הכלכלית צמחה בשנים האחרונות בממוצע של חמישה שישה אחוזים לשנה. תוניסיה היא המדינה הערבית הראשונה שנחלצה מהמשבר הכלכלי שפקד לאחרונה את העולם.

אז מה הביאה לכזו התמוטטות, ועוד על רקע כלכלי.

ובכן, בתוניס אין המלצות שישינסקי, שם, המשאבים הם לגמרי לאומיים, במאה אחוזים! דבר שגורם שהמדינה היא המתמרנת של כלכלתה, לא השוק החופשי! ממשלה, מוצלחת ככל שתהיה, אינה יכולה להתאים את ההון שלה לפי ביקוש האוכלוסייה. אין אפשרות כזו בעולם! אין ולא היה!

לכן התוצאות הם עגומות. בוגרי תארים, כאלו שהשקיעו זמן רב כדי להבטיח את עתידם הכלכלי, מוצאים את עצמם מובטלים. ואילו אנשים חסרי השכלה, שלא עשו כמעט שום צעד בכיוון הנכון, מצאו את השוק הולם לשאיפותיהם הכלכליות. לכן אני קורא לבנימין נתניהו, שחושב כמוני, לא להיכנע לקמפיין של יובל שטייניץ, של שלי יחימוביץ' ושל ידיעות אחרונות, ולדחות את מסקנות שישינסקי ולתת לכסף הגדול הזה להסתובב בשוק החופשי על מנת שיווסת את עצמו לבדו, ללא התערבות ממשלתית. כדי שתוניסיה תהיה עוד פרק ללימודי היסטוריה ולא כתובת על קיר!!

\\\גם הרמטכ"ל נפל במלחמת הצדקנות!! 

'הצדקנות שלנו מתחילה להרוס את יסודות החברה שלנו' מתריע הפרופסור יוסי שיין בספרו 'שפת השחיתות'. מדינת ישראל, בכל תקופה, השיח הציבורי מאמץ נושא עליו היא ממקד את אור הזרקורים, הוא מאיים, מתריע, מזהיר, בקיצור: מפריז בחשיבות העניין, ובסוף מגלה כי הכל היה שגיאה אחת גדולה. לריטואל הזה קוראים: טרנד. אז היום הטרנד הוא לספר לנו שהכל מושחת, הכל שחיתות, הכל מצחין. תחילה היו פוליטיקאים, בעיקר ממפלגת ש"ס שספגו את ה'טרנד' הלוהט הזה, אולם בהמשך זה התחיל להקיף כל ראש ממשלה בישראל, המשיך ופשה לכל שר, איש ציבור או פקיד עם כוח רב, כיום כבר המפכ"ל ועוד כמה מועמדים למפכ"לות, הרמטכ"ל ועוד כמה אלופים בכירים, עסוקים בטיהור שמם. בהכל דבק הריקבון. האומנם?

כל המגזר הציבורי הוא חבורת עבריינים?

מה קרה לנו? נפלנו על הראש? אנו כל כך שונאים את עצמנו?

הרי זה ברור שבעוד תקופה, והיא לא ארוכה, כולנו נתחיל לתעב את הצדקנים. נבין כמה הזקנו לעצמנו. והעבריינים האמיתיים, לא קיבלו את עונשם האמיתי, הם יתקבעו בתודעת הציבור כעוד קורבנות של צדקנות התקופה.

אנו מכרסמים לעצמנו את האמון במערכת הנפלאה שבנינו במשך שנים, בעמל, ביזע ובדם, בנינו מדינה, מוסדות, משטרה, צבא. והיום? הכל מושחת.

המפכ"ל שלח סמויים, והם התגלו על ידי העבריינים שרצחום נפש, אז המפכ"ל לא יכול להנהיג את הארגון הכחול? הרמטכ"ל בסכסוך שכנים על כמה גרגרי אדמה, אז הוא לא יכול להנהיג את הארגון הירוק? וסבר פלוצקר (איש מאוד מוערך על ידי) כבר מתחיל לתהות מנין לאיש צבא כסף כה רב לאחוזה כה גדולה.

מה יהיה? מה שלא הצליחו אויבנו הערבים, מה שלא הצליחו האנטישמיים באירופה, מה שאיש מבחוץ לא הצליח, מלחמות היהודים יצליחו?? וייגזר על מדינתנו כיליון, חלילה?!

לי דווקא נראה שבשם ההיסטוריה של העם היהודי יש מקום להשליך את מיכה לינדנשטראוס יחד עם דן מרגלית, מוטי גילת, אנשי אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון לכלא ההיסטורי למאסר עולם. הם פשוט מתעקשים לזהם לנו את החיים היפים והרגועים! עד שיש שקט מעזה, מיו"ש, מלבנון, אז היהודים יוציאו לנו את הטעם מהחיים??

די!!

די!!

\\\לסיום:

מילה אחת לסיום, ראיתי שכמה עיתונאים כבר מדווחים על המפלגה שבדרך, דרעי עם לפיד. את דעותיי על שני האישים הללו לא אפרסם עתה. אבל מילה אחת, להערכתי, דרעי ללא המגזר החרדי מאחוריו הוא אפר פוליטי. רישמו!