חבר טוב סיפר לי שיש מקום כזה בו אפשר לכתוב מה שרוצים ולפגוש אנשים.

אז פתחתי פה היום בלוג. וכתבתי מה שהרגשתי ,אחרי עסוי שקיבלתי מגבר יפהפה בגוף ובנשמה שעוזר לי בהחלמתי.

 לא  לא התכוונתי לפגוש פה אהבה או להכיר.

 רציתי להתבטא ולפגוש אנשים.

 אם תגיע אהבה  , אולי .  לא ברור לי אם אני מוכנה.

אבל

מסתבר שהגעתי לגיי דייט מסוג חדש

. אפילו שותים פה קפה. אני כבר שותה רק נטול. אבל אין כמו ריח של   קפה. כמעט כמו סקס טוב. (סליחה  , אם קצת שכחתי איך זה שהוא טוב)

ואז הבנתי.

 לקח לי כמה שעות.אבל לא יותר

 כבר הציעו לי  חברות  והשאירו לי והודעות מזילות ריר  או זרע

הבנתי

די מהריחסית למודל מהאלף הקודם שכמותי נכון?

זה הרבה יותר מטעה ומשוכלל פה.

 פתאום גיידייט נראה לי תמים כמו בתולה בת 14.

 פה זה כבר רמה אחרת של תחכום . אולי אפילו סוג של מודעות גבוהה יותר?  בספק

 ואני כתבתי בפוסט הראשון על אהבה, וצאקרה כתומה. 

  היופי בעיני המתבונן

ברור שגם בעיני . כולל מה שאני כותבת עכשיו.

אז איש איש שיבין את שירצה ,

הרי יודעים אנו כבר את ה"סוד"(אפשר לקנות אותו בכריכה מהודרת ולהיחשב לרוחני, כמו בזמנו עם "הנזיר שמכר את הפררי" ועשה מליונים מהספר)

גילו לנו :גם בבליפ :המציאות היא השתקפות מחשבתנו

למדתי את זה  בקורס  "אווטר"(אני הגדלתי ועשיתי גם קורס מסטרים של אווטר, חמדנית שכמוני. בחול. רק כמה אלפי דולרים בכדי להיות עוד יותר מוארת)

אז אולי בעצם זה מה שאני רוצה? למצוא פה אהבה ואני סתם מתחסדת?

אשאל את הפסיכולוגית הרוחנית שבתוכי,

 ובעצם, מה זה חשוב. ?העיקר שהיה לי כיף לכתוב , היה כיף להעיז  להיחסף פה

. כעם תמונה  אמיתית שגם מטופלים יכולים לזהות....

 הפסיכולוג כאדם עם יצרים מחשבות והזדקקויות וחולשות

. מאד לא פרוידני אבל אנחנו באלף חדש לא?.י

 תמיד חלמתי להיות על במה עוד כשהייתי ילדה.

הקווים הנרקסיסטיים. ששייכים למהות ושום טיפול או סדנא לא ישנו....

 כל הבישנים חולמים על זה. לך ותסביר שבתוך  כל סלב יש מישהו קטן  שזקוק נואשות לאהבה.

 לכל כך הרבה אהבה שרק המונים אולי אולי יכולים לספק. אדם אחד לא יספיק

 אז אולי תהיה פה אהבה בקפה הזה? אולי  ושוב לא יודעת אם מוכנה

בכל אופן היתה פה  במה והקשבה

 כתבתי(דיברתי)ללא כל הפרעה. איזו הכלה! אז תודה בינתיים עד הפגישה הבאה. שרי