הוא היה מסתתר מכולם, מעשן סיגריה אחר סיגריה מבלי לדעת שהן מגולגלות בחשיש.

היא הייתה גונבת לו בצורת האל אמ.

מסתתרת בין ארבעת קירות.

מעשנת אותן ברצף ונכנסת להזייה מקצועית וסטטית.

הוא לא מת.

הוא אבוד.

5 חודשים בכלא הסורי. שבוי . רועה צאן. מנגן בחליל. 

הלך עם אישה נשואה ,

זה העונש שלו כנראה, עונש הבגידה.

קונה לעצמו בגדים חדשים ויפים.

מגיע כלב מתיישב על הספה.

היא צועקת בקריאה.

איפה אתה?

אתה מודיע שאתה תמיד היית פה , ותמיד תהיה .

היא נכנסת למגננה.

היא מבולבלת בכעסה. בשב"כ איתו נפגשה.

אבל משם שום דבר לא יצא.

כדורים בגודל הראש שלו, בולעת עוד יום ועוד יום לצאת מהקופסא.

בסוף היא מתעוררת בבחילות של הקאה.

משמינה עוד ועוד קצת שיפוצץ את ליבה. אבל הוא פה.

לא הוא לא פה.

הוא פה היא נאבקת.

לא הוא לא פה. משתתקת.

אבל אני ראיתי אותו הוא פה.

אבל אני גם קברתי אותו מאחורה נסעתי בארון קבורה נעצתי.

שיהיה.

בן זונה . מתעתע בי. מישהו שם צוחק מישהו שם בוכה.

מישהו שם משרטט לעצמו ציור של חרא מגולגל. שם הכל התחיל. ושם נגמר.