על שלושה דברים העולם עומד: אהבה, קנאה וקינה------------- לחלום בלי לישון. להקיץ בלי טיפת רוק בלשון (יובש שכזה. מה אתה רוצה לעשות בנידון?) -----------להקשיב לבטן. אני מכבדת את הבטן שלי, כשאני נותנת (לה) יש לה דברים חשובים לומר (לי) ------------------ (קולות בלבב פנימה) ------------- "כי לא לתוהו בראה, לשבט יצרה" מי אמר שלא לתוהו, מי אמר? ---------------- יש לי חולשה למתאבדים. גמני רוקדת על הדם שלי --------------- אתמול ביציאה מהעיירה הישנה מוקדם בבוקר נח ערפל סמיך על העולם ערפל כזה שלא רואים בו מטר קדימה (דווקא אחורה כן היה אפשר) פעם כשרק התחלתי לנהוג היה לי פחד כזה בנסיעה במקומות שאני לא מכירה, פחד שאחרי העיקול הזה של הכביש הוא ייגמר באמצע (הכביש מעצמו ייגמר) ואני אעמוד מול שלט אין כניסה בגודל של בניין או שפשוט יהיה שם כלום בסוף הסיבוב (כלום בסוף הסיבוב) גם היום יש לי את הפחד הזה אבל לא בנהיגה --------------- לקלף זה לזה את הקוצים שאנחנו ולהישאר מעורטלים רק הבפנים של הדורבן
רק הבפנים
(זה מסוכן) -------------- בכביש העוקף בעורף של באר שבע ילדים בדווים בגובה מטר וקצת קפצו-קיפצו מעל מעקה של בטיחות עם תיקים בצבע תכלת על הגב. רצים-חוצים כביש במהירות, נעמדים על השול ומנופפים. הם פתחו פיות בטח צעקו משהו שלא שמעתי כי היה לי כזה בווליום http://www.berry.co.il/disco/11-a/playme.php?id=10 (אבל נופפתי להם בחזרה וצפרתי להם כזה של חתונה) -------------- נמאס לכתוב על רגשות -
(ר.ט) ---------------- בכביש שש מדרום לצפון היו יותר מידי משאיות
אחר כך חשבתי שזה אולי שבגלל שלא הרבה לפני כן חלפתי על פני משאית של כאלה צפופות. נוח לי יותר לחשוב שהיא בחרה לקפוץ אל מותה קלטה שהדרך והסוף של הדרך לא מתכוונים להיות הרבה יותר מיטיבים לה מ לקפוץ להימרח על אספלט ושיחשבו שאת שקית לבנה עם ניירות בצבע אדום ------------- יום אחד דישנת בשמן ראשי וקוסי רוויה. אך, הטוב והחסד לא רדפו אותי כל ימי חיי. ואני לא רדפתי אותם בחזרה ----------- האתמול התחיל קר. שמתי כפפות דקות מעור בצבע חום. אני לא זורקת סיגריות מהחלון. אני מכבה אותן ברוח וזורקת במאפרה. ואם קר מידי לחכות שהיא תכבה מהרוח אז אני מפרידה באצבעות (מה שיותר קשה עם כפפות) את הראש הבוער מהבדל ואז למאפרה. זה יכול היה להיות נהדר לו היה אפשר לעשות דבר מה דומה; להפריד את הראש הבוער מהבדל שהוא גוף, לזרוק מהחלון, לשכוח את החלום ולהמשיך בנהיגה. אבל
http://www.berry.co.il/disco/11-a/playme.php?id=08
|
אסקרינה
בתגובה על ליצנות רפואית
אסקרינה
בתגובה על כביסה עדינה
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עודפם תודה בוקי
(כן. זה קטע לא נעים)
הבאת את אחד ה-שירים. תודה רבה בוקי.
(משאלה שאת) תודה רבה
(לקלף זה מסוכן אבל זו גם הנאה)
(לפעמים מהזה בא לי להיות מכשפה. עם סיר ענק מעלה מלא אדים. וכדור בדולח. רק שאני לא אוהבת חתולים)
תודה שבאת לרוץ מכאניקה מרגישה. תודה רבה.
אני מאד אואבת את התגובה הזו שלך. כאילו נתת דרור.
(איזה יום בדרך ללימודים ברמזור בכביש חוצה שומרון באתי לאפר והחלון לא היה פתוח מספיק אז נתקעה הסיגריה בחלון והראש הבוער נפרד מהסיגריה ועף לי אל מאחורי הגב. לבשתי כמו מעיל רוח קטן מניילון דק בצבע ירוק זית כהה ועד היום יש שם חור. מילא זה, הבהלה הזאת לרגע באמצע הכביש והניסיון לנער תוך כדי להמשיך בנהיגה. מהצד זה בטח היה מצחיק)
בטח שאני אעשן בנסיעה.
(גם אנשים. רורשאך. ונדיר לראות דברים עין בעין. כמו איתך למשל)
תודה ידיים
ולנו אמרו בפגישה המיוחדת שבעלה ביקש, שלעת עתה, יספרו לנו שהיא "נפטרה ממחלה קשה".
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך (א. נתן)
לקלף זה מסוכן
כי אז מתגלה הערפל.
והדבר הרביעי זה כינה שמוצצת את הדם.
ככל שרוצים קדימה, צריך לחקור לאחור.
ערמה של בקבוקים קטנים עם סיגריה עם ראש בפנים. לא לבלוע ולא להקיא. פחחחח (פח). ובכלל, "לא להשליך בדלי סיגריות". רק בבקבוק.
ופעם, ניסיתי להפריד את הראש אבל הוא עף דרך החלון לספסל האחורי ובבוקר האוטו היה מעושן והספסל שרוף. הייתי צעיר והאוטו של אבא, אז האשמתי את הטרמפיסט שלא לקחתי ושלא ישב מאחור.
בקיצור, אל תעשני בנסיעה.
רורשאך בכלל
(נראה לי שאני מסכימה) ותודה על התמרור (ובכי. זה מתבקש. כשהופכים תמרור לרבים)
תודה
(איזה מתחשבת את שאת רוצה להציל את מה שגורלו נחתם עם צאתו לעולם. כמו עם זיווגים. אומרים שבלידתו של אדם יוצאת בת-קול מהשמיים -וחשבתי על זה שבת קול זה יפה שזה בנקבה- ואומרת זה וזה לזו וזו. לא ניתנו עד כה הוכחות בכתב שזה עובד לאורך זמן. וגם אם זה וזו ביחד, זה לא אומר כלום לגבי מחר. והסיגריה בכביש, גם הנקמות שלך נאות)
תודה רבה לכבודך
(ככה זה אצל אדומים. פעם הייתי הולכת לטדי. אלה היו ימים. צאובים) תודה 7
עולם רק שלך
תזהרי בסיבוב
שלא יגמר לך