חתול כחוש פוסע חרש על השטיח הצמרירי וכורע,נכנע,מול מפיץ החום.עיניו נסגרות והוא נרדם,נשימתו מבעבעת כמים רותחים .ליד,נעל בית ברווזית,צהובה, הציצה אל התקרה בעין פלסטיק שחורה.הנעל האחרת הפוכה על פניה לכדה בארובת עינה החסרה את חרדת החתול.הילד במסלול מרתון דמיוני,בעט באקראי בנעל והשתחל תוך צחוק בין רגליו של אביו והלאה עלה אל הכסא והתיישב בחלקה הקטנה שהותיר אביו במושב מול מסך המחשב. הוא מירפק עצמו בין זרועות אביו וירה באצבעות זעירות במקשים ופוצץ את המפלצת לרבבות חלקיקים בוערים.מיד עזב וקפץ ארצה לחפש פיסת פאזל ולהשלים את מה שהחסיר אמש.יללת רעב עדינה נשמעה מהשולחן.גרשון עמד שם מקומר ולחוץ. הילד רץ אליו וחיכך את מצחו במצח החתול.אחרי שלוש ארבע נגיחות ,הדדיות, טכסיות נמאס לילד והוא פנה אל אימו.זו ניגשה לטטרה בשני קמצים ופתח,כרעה מולה לתנוחה יוגיסטית והזליפה תרופה אל צד ימין של פיה.היא מלמלה משאלה.הילד התעלם מטטרה.הוא פרץ בצחוק והזכיר לאביו את היום הראשון בגן.הגננת הציגה עצמה בחגיגיות.אני סאקורה,אמרה.הילד פער פה.גם לחתול שלנו קוראים סאקורה.חתולים היו פעם אנשים?שאל את אביו ביפנית סאקורה הוא פרח הדובדבן.טטרה הוא רצף אותיות סתמי המובן רק לארבעה יצורי אנוש בעולם ולשלושה חתולים .סאקורה וטטרה היו הוריו המזדקנים של גרשון בן הארבע. הגבר נהג לישון על הספה.אחרי שקרא סיפור לבנו,התקלח ברותחין קרא גם לעצמו סיפור. אחר כך כיבה את אורות הבית ונח בעיניים פקוחות.הוא המתין עד שטטרה תצטנף לידו מתחת לשמיכה.בבקר ,לראשונה בחייה ,ראה את החתולה רובצת בהתנצלות בתוך הכיור.האישה פרשה זאת כניסיון נואש לצנן את גופה.טטרה ,כשאר החתולים בית,עשתה את צרכיה בתא סגור ,פרטי,שתחתיתו רופדה בחול. היא נהגה בנימוס מופלג ושמרה על כללי היגיינה. שני החתולים הבריאים בילו בלילה עם האח הגדול על מזרון שמילא את חדרו לאורך ולרוחב.הוא היה בן 17 ולא נקשר לכלום חוץ ממשחקי מחשב.בפנים חלקים,חסרי מבע שכב על המזרן בתחתוניו, ושיחק בלחצנים כל הלילה.מלבנים מוארים נעו באישוניו. גם הטלוויזיה הייתה דלוקה.מפעם לפעם עזב את השלט ונפנה למשחק בטלפון הנייד.אימו כבר התייאשה מכובד אדישותו.אין לו רצונות אמרה.הגבר אמר לה שגם זה ייחשב לרצון.הוא הצטיין בעבר במתמטיקה אבל זנח כל קו שיש בסופו מטרה קונקרטית.משום מה שנא אוטובוסים ורכב על אופנים לבית הספר לפקידים ששכן 20 ק"מ מביתו. לפני יומיים אחרי שחזרו מהווטרינר,יצאו כולם למסעדה.המתבגר העדיף לשבת בשולחן סמוך כשהוא מפנה את גבו להוריו.המעשה לא תאם את מנהגיו המנומסים. ככלל לא רצה לייצר הפרעות או רעשים אנטי-חברתיים.אימו החווירה אך לא אמרה דבר.ארבע שעות המתינו אצל הווטרינר.האישה לא זזה ממושבה.הגבר וילדו הקטן ,חסר המרגוע, שיחקו כדורגל, בחוץ, במגרש החנייה בין כתמי האור של פנסי הרחוב.מדי פעם נעלם הכדור בחשיכה .החיפושים אחריו ארכו יותר מהמשחק אך עינגו את הצמד בשל המעברים החדים בין יאוש לתקווה. הרופא ניקז מים מהריאות של טטרה.הוא הציע להרדימה אך ספג גערה.היה לה כבר סרטן והיא החלימה,אמרה האישה.היא זקנה אמר הרופא,בת 13 והסרטן מפושט.ימיה ספורים. לאישה היה עבר רע עם חתולים.הוריה דבקו בחיות כל זמן שהיו בריאות.בחוליין היו משולחות לשלג. כשיצאה מהמרפאה הבקיע הילד גול והרים ידיים בתרועת ניצחון. בלילה ההוא לא באה טטרה לישון אצל הגבר והתחבאה מעין כל רואה. בבקר יצאו כולם אל היום האפור. חוץ מהגבר.הוא שקד על תליית הכביסה והפעלת עוד מכונה.גם לסופרמרקט יילך .בסוף תמיד הוא שוכח משהו,תרטון האישה בדרכה לגן ולמשרד. חצי שעה אחרי לכתם נעצר הגבר על השטיח ומחשבותיו הנודדות קפאו.גרשון וסאקורה שכשכו כהרגלם בכתמי השמש על השטיח אך טטרה לא נשמעה.הוא מצא אותה מתחת לכסא, זה הלא מיושב דרך כלל , חמה אך לא נושמת.הוא רצה לא לדעת מה שידע ולצאת כפי שתכנן לריצת בקר ההכרחית לשפיותו. הוא הרים את הטלפון.הוא הציע לאישה לקבור את החתולה בגן הקרוב לפני שהילד יחזור.האישה שאלה באיזה צד הראש מונח.של החתול?שאל.תפנה את הראש לצד צפון,אמרה,הדרום סוער ולא יניח לרוחה לעזוב את הבית. היא פקדה על הגבר לטפטף מים בפי החתול ולהניח אותה במרכז הסלון.יש לחכות 24 שעות עד שאחרון האיברים יפסיק לחיות,פסקה.היא כבר התקשתה ,התחנן הגבר.מה עם הילד? אחר הצהריים נסע להביא אותו.הוא סיפר לו והילד בכה אך התעשת מהר וחזר לשגרת מירוץ חייו.הוא גחן ממושבו ברכב מעל כתפי אביו והפעיל את הוידאו."צרלי בממלכת השוקולד".כמה פעמים אפשר לראות אותו דבר שאל האבא.הילד צחק למראה הילדה המסתחררת אל התהום.
האישה באה הביתה ועטפה את טטרה בשמיכה קטנה נאה, ושיכנה אותה בארגז קרטון.רק פני החתולה היו גלויות.האישה דממה מול הגופה שהושכבה בתנוחה עוברית. כשהאב חזר לתחתית הבניין הוא ראה את האח הגדול עומד ליד אופניו, הוא ניסה להסתיר את פניו כי התבייש בבכיו .הילד הקטן הביט בדמעות בתמהון.יחד עלו הביתה והילד מיהר ראשון לקרטון.הוא התיישב בתנוחת W וליטף את טטרה."חתולים היו פעם אנשים?" שאל בפעם הזו את אימו.וההיפך ,היא אמרה לו.בינתיים עסקה במציאת פתרון באינטרנט.נוהג שריפת המתים תאם את אופייה. הילד לבש בגדי קבוצת כדורגל מפורסמת ולקח את אביו בידו החוצה.הם רצו כמו משוגעים נופלים וכואבים וצוחקים.לבית הגיע חבר והמתבגרים שיחקו במחשב. כמו באוטובוס ,הם ישבו זה ליד זה זמן רב בלי שהוציאו הגה.גרשון וסאקורה התעניינו בארוחת הערב אך לא הטריחו את האבלים. והאימא ישבה על השטיח וקיפלה כביסה.הערב ירד.הילד חזר והתעכב ליד החתולה.הוא חכך רגע בדעתו המינימליסטית והתיישב לצידה וליטף באיטיות את ראשה.הוא הביט בעיניים הריקות של המוות בהשתוממות שאין בה שיפוט. |