
פעם בשבוע. פעם בשבוע הוא קורע ממנה את הבגדים. מסתער בצימאון על גופה כאילו שב ממסע במדבר. אהבה מרוכזת, תמצית של סם מערפל חושים. מרגישה את זכרותו באה בה, עד ללב הוא חדר.
קרן אור חודרת את התריס השבור, צובעת את מחלפות ראשיה כלהבות. היא רוכנת מעליו מתענגת מהסחרור. הילה עדינה מסביב פניה היפות.
כבר שלוש פעמים הלילה קרא לאלוהים. היא ראתה את האור, טעמה תפנוקים. אם יכלו, מזמן היו מפסיקים. כלואים בתוך ורטיגו של יצרים.
פעם בשבוע. פעם בשבוע הוא קורע עצמו ממנה וחוזר לחיים. מתרחק ממנה, מתכסה שוב בבגדים. תחושות ג'ט-לג בטיסה נמוכה בכבישים מהירים. השגרה תחדור אל התודעה, כרעשי רקע מתגברים.
|
כנרתשלי
בתגובה על זיכרון של גוף
כנרתשלי
בתגובה על טקסט לא פוליטי
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
החמצה היא מילה מאד קשה,
אבל מדוייקת להפליא בין השניים האלה..
עוד דמעה זלגה..
מצטער שפיספסתי אותך,
ההפסד כולו שלי..
אז שתיתי שוב אותו קפה והיה טעים
שבת שלום :)
נכון
שם השגרה והרעש... ?
זה רעב טוב
מרעיבו משביעו :))
מתחברת מאוד למה שכתבת
תכתוב.... יותר מפעם בשבוע :))
ממש כיף לקרוא אותך.