בשישי לינואר 2010 חברת מטאלינק (סימול חדש MTLKD) פירסמה הודעה על מכירת מוצר הדגל שלה לחברת לאנטיק בסכום כולל של 16.9 מיליון $, זה היה יכול להישמע כאקזיט נוסף של מפתחת שבבים ישראלית, אבל מי שהכיר את ההיסטוריה של החברה הקטנה מיקום הבין שזהו המסמר האחרון בארון הקבורה הנוכחי של אחת מן החברות המבעבעות ביותר בתקופת בועת הדוט קום.
דרכה של "מטאלינק" חברת מטאלינק הוקמה בשנת 1993 על ידי העילוי הטכנולוגי צביק'ה שוכמן (שימש קודם לכן כיועץ חיצוני לרד מחשבים ול-ECI טלקום) שמכהן כמנכ"ל החברה עד לרגעים אלו, ושותפו איש העסקים עוזי רוזנברג המכהן כיו"ר החברה ואשר היה המשקיע הראשון בה. בתחילת דרכה החברה נכנסה לנישה בשוק ה-DSL, והיא פיתחה שבבי VDSL לתעבורת אינטרנט מהירה על גבי כבלי נחושת. התחום בזמנו נחשב למבטיח מחמת הצורך של חברות התקשורת הותיקות להתמודד מול חברות הסוללר והאינטרנט החדשות ולהציע ללקוחותיהם תקשורת אינטרנט מהירה. זוג המייסדים צירף לדרכו את זהר זיסאפל מקבוצת רד אשר קיבל בתמורה 10% במניות החברה. המו"פ התקדמו יפה והחברה ביצעה שני סבבי גיוס בסך 8 מיליון $ מקרנות הון מפורסמות. וממחקר לשוק, ובתוך חמש שנים החברה פיתחה את השבבים היעודיים ויצאה לדרכה הנאסדקי"ת בשנת 1999 כאשר החברה הנפיקה את מניותיה לפי 12 $ למניה (שווי נגזר של 140 מיליון $ לחברה), ולאחר ארבעה חודשים כאשר הבועה היתה בשיאה החברה ביצעה הנפקה נוספת במחיר מטורף של 45 $ למניה. עד מרץ 2001 החברה הצליחה להיסחר סביב שווי של מיליארד $, אך כאשר התפוצצה הבועה באותה שנה, מניית החברה קרסה לשפל של 10 $ למניה, למרות הקריסה בתי ההשקעות השונים נתנו מחירי יעד גבוהים כאשר מובילת הטבלה היתה אופנהיימר שהציבה מחיר יעד של 70 $ למניה. אמנם שבמקביל להתפוצצות הבועה כל תחום התקשורת קרס אז בפועל בקול רעש גדול, והחברה עמדה מהר מאוד בפני שוקת שבורה של מכירות במיליונים בודדים. מייסדי החברה בהובלת שוכמן החליטו על אסטרטגיה חדשה בעלת שני מתווים, עצירת המו"פ של שבבי ה-DSL והמשך מכירות ללא פיתוח נוסף, והמתווה העיקרי הפיכת החברה לסטארט-אפ שישקיע בפיתוח שבבי WALN PLUS לתעבורת תקשורת ביתית אשר ישולבו בראטורים של חברות ציוד התקשורת. שינוי האסטרטגיה התאפשר רק הודות לכך שזוג המייסדים החזיק בכמעט 50% ממניות החברה. וכאן המקום לציין שהם לא הפסיקו להאמין בחברה ורכשו את מניותיה מעת לעת. החברה שרפה מידי שנה עשרות מיליוני $ עבור פיתוח השבב, ובאוגוסט 2006 החברה ביצעה גיוס הון נוסף של 19 מיליון $ במחירים של 6-8 דולר למניה, ב-2007 לאחר שהחברה עמדה בשלבי הפיתוח האחרונים וכאשר היו לה הסכמי שת"פ חתומים עם כל המי והמי התראיין מנכל"ה מר שוכמן לעיתון גלובס, ובראיון שופע אופטימיות הוא דיבר על הכנסות של 20 מיליון $ ברבעון מהשבב החדש בתוך שנתיים.
סופו של חלום אך המציאות כמו שרק המציאות יודעת לעשות היכתה בפעם השניה בפניהם של מנהלי החברה ומשקיעיה, השוק שהיה צפוי לשבב שינה את לוח זמניו לכמה שנים קדימה, ובראשית 2009 החברה קיבלה אזהרת עסק חי בדוחותי"ה לאחר שמזומניה עמדו על סף כליון. לאחר המסע הארוך והמפרך, ולאחר הצלחה במו"פ וחיזוי התחום הבא, כך ממש במרחק נגיעה מנהלי החברה הבינו שהם יצטרכו להיפרד מן החלום עליו הם עמלו שנים רבות. מאן דהו הצמיד למוצר של שוכמן את המונח המוצלח "הטיל שהקדים את זמנו", כמה שזה כואב. והחברה הועמדה על המדף עד אשר בראשית 2010 החברה מצאה רוכש למוצר הדגל אשר היא פיתחה.
והיכן הכסף ? את מוצר הדגל מכרה החברה בהסכם מותנה, ובמעבר כולל של החטיבה לחברה הרוכשת. על פניו במצב האמור החברה היתה אמורה לחלק את 17 מיליון הדולרים מינוס 4 מיליון חוב כדיבידנד, ולבצע חיסול טוטאלי של נכסי החברה. אולם בפועל החברה מתנהגת כחברה אשר עתידה לפניה, ומטאלינק לא חילקה שום דיבידנד למרות שזאת העצם האחרונה שנותרה למשקיעים המאוכזבים. וכמו כן החברה לוחמת כארי על רישומה ברשימה הראשית בנאסד"ק, כאשר במהלך הראשון החברה ביצעה ספליט הפוך במניה, וכל עשרה מניות הפכו למניה אחת, וזאת בכדי להישאר במחיר של מעל דולר למניה כפי דרישות הבורסה הניו-יורקית. ובנוסף החברה ביצעה מחיקה של מניותיה בבורסת ת"א. ובנאסד"ק מלחמה, והחברה נלחמת בקצה ציפורניה על הישארות ברשימה הראשית בנאסד"ק.
על מה החברה נלחמת מי שעקב אחר התנהלותו של שוכמן במשבר הראשון של החברה ב-2002 הבין שלא מדובר על יזם שחיפש את תרבות האקזיט, בשביל כך הוא היה יכול להיפרד מהחברה באותה שנה כאשר 70 מיליון $ מזומנים ינוחו בכיסו. צביק'ה שוכמן חיפש את הדבר הבא, ואכן הוא מצא אותו, רק מוקדם מידי. כעת אמנם החברה חבולה ושבורה, אך כפי שההיסטוריה שלה מלמדת, לחברה יש פונטציאל בתחומים קרובים למוצרים אותם היא פיתחה. ומכיון שבששת השנים 03-09 החברה צברה ידע רב, ויש באמתחתה שלל רעיונות פיתוח, אז מי שחושב על סגירת החברה לא מכיר את הרוח שמאחוריה. תחיית המתים ולכך יש להניח שעם הההשלמה הסופית של התנאים בעיסקת מכירת חטיבת שבבי ה-WALN בקרוב, היזם והרוח צביק'ה שוכמן יקח את כסף המכירה לסיבוב הבא של מטאלינק. אז נכון שהמכירה היתה המסמר האחרון בארונה של מטאלינק, אבל היא לא היתה המסמר האחרון בארון הרוח של צבי שוכמן.
"לפידות"
ולהבדיל בין המתים לחיים נחזור למאמר שכתבתי בספטמבר על חברת לפידות כאפשרות האידאלית לחשיפה לחיפושי גז ונפט ללא סיכון רציני. מאז קרו כמה דברים מהותיים בתחום אשר מסמנים את היו"ר של החברה מר "לוכסי" כאחד מן הגורמים הדומיננטיים בעתיד בשוק חיפושי הנפט. זה התחיל בחבירתו לאיל ההון טדי שגיא בהתמודדות לקבלת הרישיון בעל הפונטציאל המבטיח, רשיון "בנימין". לוכסי לא הסתפק בכך והוא פעל במרץ רב להכניס את שותפו (בחברת הנדל"ן אינוונטק) רב הכוח מר יולי עופר לעסקי החיפוש. מאמציו אכן נשאו פרי ומר עופר הקים את חברת "יולי חיפושי נפט" כאשר בכוונתו להפוך את החברה לגורם משמעותי בתחום. ההמשך הכ"כ צפוי היה ברכישת 25% ממניות חברת "יולי נפט" ע"י לפידות ללא תמורה. בנוסף החברה רכשה באופן ישיר ובאופן עקיף ע"י יולי נפט אחוזים ברשיונות של חברת גלוב, (הממונה על ענייני הנפט לא אישר לעת עתה את העברת הזכויות). בכך החברה הבטיחה לעצמה הלכה למעשה את ביצוע הקידוח על ידה, באופן די דומה החברה פעלה בעבר עם זרח ברשיון צוק תמרור 3, וכן עם החברה הפרטית אבניו. אופן הפעולה של החברה שם דגש על ההכנסות משירותי הקידוח ולא על הסיכוי למציאת נפט בפועל. כי מי כמו לפידות בעלת הניסיון בקידוחים יבשתיים הרב ביותר בארצינו יודעת כמה שהסיכויים למצוא נפט ביבשה הם קטנים. ובשביל חובת ההוכחה נסתפק ברשיון "שרית" אשר לאחרונה החברות השותפות בו הודיעו על נטישתו לאחר שלא נמצא בו כל זכר לנפט למרות עברו המפואר. אמנם שהאסטרטגיה של לפידות הוכיחה את עצמה גם ברשיון האמור, כאשר לפידות הרויחה על שירותי הקידוח 200% יותר על מה שהיא השקיעה בו דרך חברת הבת "לפידות חלץ".
אז מה מחכה לחברה ב-2011 רכישת רשיונות ע"י חברת הבת יולי עופר והפיכתה לגורם דומיננטי בתחום, ונציין שהחברה היתה מן המתחרות המובילות לרכישת הזכויות ברשיונות פלאג'יק. בנוסף לכך החברה מייחלת לאישור הסופי על קבלת חלקו הדרומי של רשיון בנימין מן הממונה. המריבה העיקשת של לארי מייזל על קבלת החלק הדרומי ולא הצפוני ברישיון מעידה על הפונטציאל הרב הטמון ברישיון אשר המבנה הגיאולוגי שלו דומה מאוד ל"תמר" לפי דעת המומחים. וכמובן הרחבת פעילות שירותי הקידוח עבור החברות הפועלות בתחום. בקיצור "יהיה מעניין".
|