בין הבדים
פוסטים פופולאריים
-
זה לא טריקו – זו סימפוניה
18/7/10 | 7026 צפיות
-
יש אלוהים?
29/6/11 | 1822 צפיות
-
מה קורה כאן? ומה אנחנו יכולים לעשות?
18/12/11 | 1055 צפיות
-
בגד או בגידה? (פוסט שישי בסדרה)
25/8/10 | 3677 צפיות
-
לא מערבבים משפחה בעסקים (?)
13/4/10 | 899 צפיות
-
מה ללבוש?
15/11/10 | 3873 צפיות
פוסטים אחרונים
- על יחסים ויחס 23/8/14
- הייתי בגן-עדן 4/10/12
- הרגל של אישתו כואבת להם 26/1/12
- בדיוק היום לפני שנה 15/1/12
- ג'נראל-פיס ג'וניור 23/12/11
- מה קורה כאן? ומה אנחנו יכולים לעשות? 18/12/11
על שולחן-העבודה וסדר-היום
סוף ינואר. "ימי-ניירות ובריסטולים" - כך אני מכנה את הימים בהם אני עוסקת בתכנון הדגמים לעונה הבאה. היום זה היום. ספל קפה. סיגריה ראשונה של בוקר, ואני בynet-. כוחות-רעים הדליפו לאל-ג'זירה, במזימה מתוזמרת היטב, את ההבנות המתונות של אבו-מאזן עם ישראל. באתר "הארץ" מדווח על מהומות בלבנון. השלטון עבר לראש-האופוזיציה נתמך חיזבאללה. בערב נסראללה ישא נאום בשידור חי. מועקה איומה. לפני שנתיים כאפיות בכל צבעי-הקשת היו לאקססוריז טרנדי בכל העולם. פה ושם גם אצלנו. אני חייבת להוסיף דגמי מכנסיים לקולקציה הקיצית. האם בנות-ישראל ירצו ללבוש שרוואלים בקיץ הקרוב? איזה מכנסים בא לי ללבוש? מכנסיים קלאסיים. מ"דריל" דק. בגווני חאקי, אפור ושחור. אלבש מידה גדולה ואחגור חגורת-עור ישנה. קלאסיקה אירופאית בעין-הסערה המזרח-תיכונית. האם יש בזה מסר מנחם של מתינות? נקבוביות האינטואיציה שלי חסומות. מירי ב אומרת שאני אופטימית חסרת-תקנה. אני מנסה לדמיין את הקיץ בורוד וצהוב. ליברמן מזמין את לבני להצטרף ל"ישראל בייתנו" בעקבות פרסומי אל-ג'אזירה. ציפי שפרה את הסטיילינג שלה בשנים האחרונות (להוציא את הז'קט הלבן, כמובן). איזה מכנסיים יתאימו לציפי? אני משרטטת מכנסים קלאסיים. קפלים קטנים יוצאים מהחגורה. מנז'ט או מכפלת? מכפלת רחבה שאפשר יהיה לקפל אותה ולהפוך למנז'ט. שני כיסי צד עמוקים. מאחור כיס שפתיים קטן. מעניין אם ציפי עדין שומרת חגורת-עור ישנה של אבא שלה? מה נלבש בקיץ? מה בא לנו?
|
תגובות אחרונות
-
face
בתגובה על על יחסים ויחס
-
מרב 1956
בתגובה על ביקור באיתמר – פוסט מצולם
-
עינת עופר
בתגובה על הייתי בגן-עדן
-
גלילה ונגרוב
בתגובה על הרגל של אישתו כואבת להם
-
מטפלת באמנות- איריס
בתגובה על מה ללבוש? (1)
-
גלילה ונגרוב
בתגובה על בדיוק היום לפני שנה
תגובות (97)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
-------------------
תודה אנצ'ו
ואני לוקחת את הפוסט שלך
ומדרימה איתו מצרימה
וחושבת לעצמי -
מה תלבשנה נשות מצרים
בקיץ הקרוב?
האם תשאר הרעלה או תחוייבנה ללבוש צ'אדור?
מקווה שהשינוי לא יהיה רדיקלי..
שבוע חם לך גלילוש}{
-----------------------
תודה לאה'לה
מקווה שאת מחלימה
ליערת-דבש ומירי ב
אני כזבוב על הקיר, צופה בדיאלוג ביניכן.
אצטרף כשיהיה לי מה לומר
אני אבל הולכת ולא אחזור עד מחר בצהריים. הבשורות הטובות הן שאני עומדת בדד ליין קשוח. הפכתי למכונה השבוע בתחילת השבוע הבא אני מתכוונת לא לעשות דבר פרט לצעידות על הטיילת וליוגה ולקולנוע.
מסכימה עמך שליברמן, במידה לא מבוטלת, משקף את ה-snapshot הנוכחי של אורינטציית החברה הישראלית, לדאבון הלב. אבל "דעת קהל" זה אחד הדברים היותר נזילים (לטוב ולרע), והיא איננה נוצרת יש מאין גם במובן זה שיש מי (כמו ליברמן) שעוזר עד מאוד "לפמפם" אותה לכיוון מסוים, ועושה כן מתוך מחושבות ותחכום (ותאמיני לי שזה עולה לי בבריאות להודות בכך) לא מבוטל. רוצה לומר, לנוכחותו של ליברמן האיש והאג'נדה המחושבת בזירה הפוליטית בישראל ישנה השפעה גדולה יותר מכפי שאת (כמדומני) מייחסת לו, ולכן גם להעילמותו מזירה זו כתוצאה מהליך משפטי ישנה משמעות רבה יותר לעניין ה"פמפום" והעידרו... מעבר לכך, אינני חושבת שהאופציה היא בין דב חנין לבין ליברמן בלבד, אבל על כך אנחנו חלוקות כידוע, ולא מאתמול :-))
כן, במידה מסוימת אלו ההנחות שלי. ההנחה שלי היא ש-
1) קטן הסיכוי להנהגה ישראלית שתחתור להסכם הוגן (שימי לב שאני מבחינה בין הסכם שימשיך עם הכיבוש בתנאים אחרים, ואליו ישראל חותרת כרגע לבין הסכם הוגן). תמים לחשוב שאם רק נסלק איכשהו את ליברמן תהיה הזדמנות להנהגה חדשה. ליברמן מסמן את הבשלות שלנו. הוא הופיע כי זה החברה הישראלית בשלה לו. ואם נניח שהוא יעלם איכשהו מהחיים הפוליטיים (למשל בגלל אותו תיק פלילי חמור מאוד) יופיע מישהו אחר במקומו. אנחנו בשלים הרבה יותר לליברמנים מאשר לדב חנינים. זו אמת פשוטה, מירי. לא אומרת שאין אפשרות לשינוי, יש, אבל הסיכוי אינו גדול.
2) יכול להתרחש. ואם יהיה ישנוי הוא כנראה יתרחש מלמטה, לא דרך ההנהגה. אני מנסה ליצור אותו. אבל מפני שכבר כמה זמן אני מנסה ליצור אותו, אני יודעת שגם כאן, הסיכוי אינו רב.
השאלה היא לא האם הדימוי של הנשים שרבות עם חיילים הוא דימוי נכון או לא (הוא לא) אלא מי יצר אותו ולמה.
רובנו בכלל נמנעות מאינטראקציה עם חיילים, ככל הניתן. אני לעולם לא יוזמת אבל כשהם פותחים בשיחה איתי אני תמיד עונה, לא מתעלמת, זה נראה לי גס רוח, ואף פעם לא רבתי חייל. וכך כל המתנדבות. אני בהחלט אומרת להם את דעתי, זה בהחלט כן, גם כשקשה להם לשמוע וגם כשקשה לקיים איתם שיחה כי הם מתלהמים. ועם ש' היה קל מאוד לקיים שיחה. הוא בחור נעים ואינטלגנטי. הדימוי שנוצר, נוצר בגלל צרכים של החברה הישראלית, בגלל הצורך הדוחק לפסול אותנו. כך נוצר הדימוי (שהוא גם שובניסטי) של מכשפות עם ציפורניים. אני מכירה את המתנדבות, את רובן לפחות. אנחנו לא רבות עם חיילים
נרי,
מסכימה עמך שישראל אינה, מעצם הגדרתה, בבחינת "פרויקט קולוניאלי", ובוודאי מקווה שתצדק בהערכתך באשר לכך ש"השלב הטיבעי של מדינה פלסטינית מתקרב" וגו'. ברם אולם, אם לא שמת לב, חלק מכך שמדינת ישראל מדרדרת עצמה מבחינה דמוקרטית נעוץ בכך של-NGOs כמו גם ל"סתם" אזרחים פשוטים אין (כמעט) השפעה דווקא בנושאים הבוערים ביותר על ספיחיהם השונים שהיו אמורים להיות במוקד סדר היום הישראלי. פרופ' גבי שפר כתב על כך, כמדומני, מאמר מעניין ב"הארץ" לפני יום-יומיים (או משהו כזה). רוצה לומר, זוהי ה"אופנה" (אולי) באירופה וצפון אמריקה, אבל לא בארץ, ולא בכדי... ובאשר ל"רווח ממלחמה", נדמה לי שיערת כתבה על "רווח מכיבוש/המשך "המצב הקיים" -- אלו לא הבדלים סמנטיים... אכן, חלק מהטרגדיה ב"צד שלנו" (הישראלי) הוא שה"מצב הקיים" נתפס כבטוח, מוצלח, וכן, גם נושא עמו רווח גדול יותר מהפסקתו. בדיוק כפי שהיה ערב מלחמת יום הכיפורים, ואז באה המלחמה הנוראה ההיא ושינתה "לפתע" את הפרספציה... במלים אחרות, הלוואי ששאלת ה"רווח" או ה"הפסד" ממלחמה (משמעותית) פוטנציאלית היתה על סדר היום שלנו, כי אז אולי ניתן היה "להחליף דיסק(ט)" מבלי לשלם על כך את המחיר הנוראי של התממשותה בפועל. עיניך הרואות שהשאלה הנ"ל אינה מככבת, וודאי לא ברצינות ולעומק, על סדר היום הישראלי.
כל זה טוב ויפה, אבל שימי לב לשתי הנחות היסוד (הסמויות?) שלך אשר מצויות בבסיס המסקנה הבלתי אופיטימית שלך:
1) לא תהיה הנהגה ישראלית ש"תרים את הכפפה"
2) לא יכול להתרחש שינוי בדעת הקהל הישראלית, בין אם "בטוב" ובין אם "ברע" (כתוצאה ממהלך בטחוני/מלחמתי/מבצעי לא מוצלח)
למותר לציין שכולי תקווה שסעיף מס' 1 או חלקו הראשון ("בטוב") של סעיף מס' 2 יתממש/ו...
כן, יהיה שלום !
אבל זה יארך כמה שנים טובות, אולי 10 שנים אולי פחות,
תיווצר עובדה חדשה בשטח.
תהיינה מהומות, יפלו קרבנות רבים בעימותים בין שיעים לסונים,
בעימותים בין ארגוני טרור שונים לבין עצמם ולרשות הפלשתינית, אירן, אל קעידה וכולי, ישלחו
מתנדבים לבצע פיגועים, ועוד ועוד...
אך אי אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור, כי מהצד השני יהיה לחץ אדיר כלל עולמי
שלא יאפשר לסגת מההסדר, סוריה תיאלץ להיפרד מאירן ולהצטרף, לשבת אל שולחן הדיונים,
אירן תבודד לחלוטין, יפרצו שם מהומות דמים, העם יצא לרחוב, יתכן ותהיה התערבות צבאית
מבחוץ שתסייע, ואם אירן תשלח פצצות לעבר ישראל על מנת להסיח את העם, תהיה מתקפה רבתי
של האמריקאים בשיתוף ישראל, ומקרה סדאם חוסיין יחזור על עצמו, רק השם יהיה שונה.
לחשוב שלא יהיה שלום ולכן לא לחתום על הסכם כזה כפי שנתגלה לנו, ולהמשיך לחיות במצב הזה,
זאת אטימות, טפשות, ולדעתי החמצה הסטורית שגובלת בפשע הומניטרי.
מלבד זאת, מקננת בראשי המחשבה שביבי דווקא כן היה רוצה לעשות שלום, ולו מסיבה אגואיסטית
טהורה, ששמו יכנס בגדול, יחצב באותיות קידוש לבנה בתולדות העם הזה, ובתולדות האנושות,
שהוא האדם שהביא את השלום (ופרס נובל כמובן כתוספת בלתי מזיקה), אך האם שותפיו יאפשרו לו?
ואין ספק שגם לברק קורצת ההזדמנות הזאת, שהוא האיש ששינה את פני ההסטוריה במזרח התיכון,
אז כרגע הם בשותפות... וליברמן וש"ס בוהים בהם... האם ליברמן רוצה שלום? ברור שכרגע לא, מפני
שהוא אינו יושב בעמדה שמאפשרת לו להיות האיש שהביא את השלום, לכן הוא מסכל וימשיך לסכל כל
ניסיון להסכם שלום. הוא יאפשר זאת, רק אם הוא יהיה האיש שהביא את השלום, ושמו יחצב בהסטוריה...
זאת היא דעתי... יתכן ואני נאיבי...
מענין הקישור שאת עושה לפוליטיקה, לא חשבתי על זה אף פעם.
הייתי בטוחה שיש איזשהו טון שמעצבי העל נותנים וכולם עושים וריאציה לנושא.
את שונה ויש לך את הסגנון שלך ייחודי ומיוחד.
~
ואולי בכלל השתמשת ברוחות הנושבות ומשתנות במזרח התיכון כמטפורה לאופנה....
חדשים, הם בילט-אין למכנסיים, והולכים איתם מופשלים למטה (השלייקס מופשלים, לא המכנסיים)
זו לא הפעם הראשונה שאני מצהירה בפניך: אינני מבינה בפוליטיקה. בעיקר, אינני קונה את כל מה שיועצי-התקשורת של הפוליטיקאים, אאו התקשורת, מנסים למכור לי. אין לי מושג עם איזו אינפורמציה מתמודדים מקבלי-ההחלטות.
אני כן ערה למה שהאנשים מרגישים. אני מאמינה שיש לדעת האזרחים משמעות וכוח ליצור מציאות טובה יותר. לא בטוחה שהסכמי-שלום זה מה שישנה את המציאות שלנו באחת.
אבל כן נראה לי שמתינות, הבנת האחר וכיבודו + שיתופי-פעולה יכולים ליצור חיים יותר טובים בשכונה שלנו.
תודה רבה
וערב נעים
-----------------------
נכון ליאורה
בכלל, החיים מרתקים
חלק א':
פוסט יפה. תפור להפליא.
מה שבעיקר חשוב פה זה שאת אוהבת את מה שאת עושה.
המציאות לא תמיד מפרגנת לנו את ההנאות האלה, אבל לא חשבת שהמבחן הזה יהיה קל, נכון?!
בעניין האופנתי אין לי הרבה מה להגיד, רק שיהיה נוח.
יכול להיות שאני מצטרף להמלצות הפונקציונאליות של הזונות :)
חלק ב':
את הגילויים של אל ג'זירה את מכנה בשם "הבנות" וזאת כמובן טעות.
ברוח הפרגון המקסימום הוא "הרהורים".
כי מה בעצם גילינו?
ש"הפרטנר" התעורר מאוחר.
וגם שרוה"מ מושחת מוכן לעשות כל מיני דברים, אבל את זה ידענו.
אחרי אינתיפאדת אל אקצא חוקי המשחק השתנו.
ושוב הפלסטינים ניסו להחזיר את הגלגל לאחור.
בסך הכל היחידים שאמרו את הדברים האלה בקול רם אלו אנשי אל ג'זירה.
אגב, נניח שמחר בבוקר חותמים בדיוק על מה שאל ג'זירה חשף.
יהיה שלום?
אני מסכים מאוד עם תגובתה של מירי ש"כפיה מבחוץ" אינה אפשרית אבל אני רוצה להעיר על אופנה ושלטון.
"ממשלה" ו"להרוויח ממלחמה" הן אופנה ישנה. אני חושב שהרעיונות הקונספירטיביים של אנשים שמשמרים מלחמה כדי להרוויח כסף לא ממש מציאותי. האופנה של החשיבה הנוכחית הרבה יותר אחראית לסביבה ולערכים האנושיים.
נקודה נוספת היא השפעת הממשלות והשפעת ההתארגנויות החופשיות (grass roots) והיכולת שלהם להשפיע על מדיניות כמו גם על תמלוגי גז ותמיכה בניצולי שואה. הממשלה לא נעלמת אבל ה"עם" דרך טכנולוגיה רמת השכלה יכול להשפיע יותר (ולכן יש לו יותר אחריות).
אני לא רואה את ישראל כפרויקט קולוניאלי, אני רואה גם את ההצלחה של הפרוייקט הציוני. השלב הטיבעי של מדינה פלסטינית מתקרב ובאופן פואטי ציונות היום היא תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית. (אז אולי צריך להמליץ לגלילה את הצבעים ירוק שחור אדום וצורות של פסים ומשולשים .... ;)
מאוד מסכימה איתך לגבי האבחנות השונות בפסקה הראשונה. עם זאת, ומבלי להיכנס לשאלה אם את "ריאלית" או לא, ובכלל מה זה להיות "ריאלי" בהקשרו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אני חושבת שהמחשבה כי פתרון בר קיימא הוא פונקציה של כפייה מבחוץ בלבד, היא מאוד מאוד לא ריאלית. בסוף, אם לא תהיינה הנהגות בשני הצדדים שתרצנה בכל מעודן בפתרון של שלום ותהיינה מוכנות לשלם את המחיר הנדרש לכך, כל אחת בתחומה, לא יועיל שום לחץ מבחוץ, כי ההסכם יתפוצץ או עוד לפני שייחתם או ביום למחרת (את יודעת, גרסה מקומית מיוחדת לדילמת האסיר ולצרות שמביאה עמה תפיסה אודות "משחק סכום אפס"...)
אני שמחה שהגעתן עם ש' להבנה. התדמית של בנות מחסום ווץ', שרבות עם החיילים, לא עושה שרות טוב.
אני לא רואה רק את הצד הפלסטיני. להפך, דווקא ראיית העולם של אותה קבוצה ממנה אני באה היא מורכבת ומכירה בכך שבכל צד יש מי שמקדם את הסכסוך מסיבותיו שלו ומי שמנסה לקדם פתרון. התפיסה הימנית היא תפיסה מקוטבת של בני אור בבני חושך.
אני, אם עלי להתמקם, פשוט ראלית. יותר מידי ישראלים מרוויחים היטב מהכיבוש, למעשה אין אף ישראלי שלא מרוויח ממנו, גם אני, ואני יודעת שכל עוד הפרויקט הקולוניאלי הזה ישתלם לנו, לא נקדם פתרון. לכן הפתרון האפשרי היחיד יהיה כזה שיכפה עלינו מבחוץ. רק כך נתחיל להפסיד.
אחריות זה לדעת לקרוא את המציאות מכל הזויות שלה גם מהזוית הישראלית וגם מהזוית הפלסטינית. מה שעושה ידידנו
צxxx זה להסתכל רק מזוית הישראלית ולכן הוא רואה את האחריות של החמאס והפלסטינים למצב, ומאשים אותם בזה שמגיע להם מה שקורה להם. ואת מסתכלת רק מזוית פלסטינית ולכן רואה את הישראלים אחראים ולכן מאשימה אותם במלחמה המתמדת ואי הגעה לשלום.
מה שאני רואה שלא ישראל ולא פלסטין יכולים להיות אחראיים כי יש גורמים פלסטינים ויש גורמים ישראלים שפועלים נגד שינוי. ובאופן מפתיע צxxx, את החמאס והמתנחלים נמצאים בקו אחד "של אין סיכוי לשלום" כשזה בדיוק מה שהקיצונים רוצים שנחשוב.
הסכם גבולות יהיה עוד ב2011 ואני חושב שאפילו יכריזו על מדינה פלסטינית אבל יקח עוד כ-5 שנים עד שהיא תהיה פעילה והדיונים בתקשורת יסובו על קצב הצמיחה הכלכלית הפלסטינית ועל התחרות עם הכלכלה הישראלית
צxxx
אתה ממש הפכת תומך חמאס, אתה מאמין להם ומחזק את ידיהם. חשבת פעם איך זה שאתה והחמאס כלכך מסכימים.
ככה זה שהאופנה הישנה מאבדת גובה, היא מגבירה את הטענה שהיא האמת היחידה, וכל השאר הוא שקר.
:)
מnrg
חמאס: פת"ח לא אמין - ולכן יבחרו בנו להנהיג
nrg מעריב
בכיר חמאס בלבנון השתלח באנשי פת"ח בעקבות חשיפת אל-ג'זירה, והאשים אותם בבגידה במטרה הפלסטינית
בודאי !!! חזרתי..... :))
אתם לא מעודכנים אופנתית. האופנה של משחק-אשמה בו כל אחד מאשים את הצד השני ברשעות וטפשות חולפת מהעולם כי גילו שזה לא רק מוער ולא עובד, זה גם גורר איבוד תקווה ואופטימיות.
שניכם אולי לובשים לבושים בצבעים הפוכים אבל האופנה שלכם כבר לא IN
עכשיו הזמן להסתכל בחיבור ואופטימיות להכיר שכולנו נמצאים כאן ביחד וכדי ששדותנו יפרחו והצבעים יהיו נוכחים אנחנו צריכים לראות את התמונה כולה. השלב הבא הוא מדינה פלסטינית, צריך ביטחון וצריך להתקדם להסכם גבולות שלאחריו תוקם מדינה פלסטינית. זה קורה מהר יותר ממה ששניכם יכולים לדמיין, בעיני אתם פשוט לא מעודכנים.
(איני מתכוון לפגוע באיש מכם, רק ללחוש באוזניכם שכדאי שתעברו אצל גליללה לעדכון השקפת העולם. )
מה ללבוש??
מה אני מבין בזה? בקיץ, גינס,סנדלים טישירט..
וליערת הדבש
האם באמת יש לנו פרטנרים? האם רק אנחנו סרבנים?
מי פרסם את הידיעות האחרונות? אבו מאזן? חמאס?
ואם כן מדוע?האם הן נכונות בכלל?
אם כן, אז למה שלא יתמידו באותו קו וידרשו דברים שהיו "מקובלים" עליהם.
למה לחכות לקיץ? למה היה צריך להמתין 10 חודשים לשיחות הקרבה?
אדרבא, יקומו ויכריזו מה הם הם רוצים ומה הם יכולים גם לבצע! נראה אם הם משאירים לנו מקום בחבל ארט זה.
ההשהיה מצידם משגה גדול.
מה, אבל אצלך רק שחור או אפור. איך צבעוניות פסטלית פתאום.
מה שכן צבעים אופטימיים ילכו יופי עם הכיס שפתיים. בהזדמנות תראי למה את מתכוונת.
אני הייתי אתמול במחסומי הבקעה. הגענו לחמרה-בקעות (חיילים רצחו שם שני פלסטינים לפני שבועיים. לא חמושים) כבר ב 3:20. בחיי, בפעם הבאה אפשר לקום חצי שעה מאוחר יותר, זה שגעוני לגמרי לקום ב 1:00, הייתי הפוכה כל היום. ומשם לתיאסיר. מפקד המחסום, ש', אמר שהמ"פ שלו אוסר עלינו להתקרב לשטח המחסום והראה לנו שלוש בטנודות שאותן אסור לנו לעבור. הזכרתי לש' שעל פי חוק אין לו כל אפשרות להסיג אותנו ממקומנו. הוא חזר ואמר שזו הנחיה של המ"פ. הנחיה לא חוקית, אמרתי,המחסום הוא שטח פתוח לכל וס' הוסיפה שלו היה המ"פ מנחה אותו לירות בנו, הרי שלא היה ממלא אחר הפקודה. ואז שמענו אבחנה מהממת. באמת. ש' אמר שיש פקודה בלתי חוקית בעליל ויש פקודה בלתי חוקית. והוא בחור טוב ומשכיל (היתה לנו שיחה ארוכה, התרשמנו ממנו שתינו) ובעצמו הוא חש כמה תמוהים דבריו והתחיל לגמגם. וזה מה שבאמת מכאיב כאן. שגם בחור משכיל, ממשפחה טובה שלמד בבית ספר טוב, גם הוא לא מסוגל להפעיל כלים ביקורתיים. אני לא רואה פשרה של מתונים באופק. אנחנו נמצאים על מסלול וכבר ממנו דרך חזרה. אני שוב ארגיז אותך, אבל אופטימית אני כבר לגמרי לא.
----------------------------
לכוולנו חלק ביצירת המציאות
אם תציצי בתגובות כאן תוכלי להיוכח
שכולם סייעו לי כאן בבניית הקולקציה לקיץ הקרוב
תודה אריאדנה
-------------------------------
יערונת אהובתי
"אין פרטנר" זה סלוגן מבית-היוצר של יועצי-תקשורת וקופי-רייטרים. ואלה האחרונים שאסכים שישבשו את הראייה המפוקחת שלי את המציאות.
יתרה מכך, מכיון שאנחנו נמצאים תמיד בתהליך של שינוי, ומכיון שיש כאן שתי חברות (בהכללה כמובן) עלינו למצוא את המשותף. והמשותף הוא פשרה של מתונים.
נראה לי שגישה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בקולקציה הקייצית כך:
דגמים קלאסיים (כולל קלאסיקה שאנטית, יענו בגדי-נוחות) ונגיעות אקססוריז צבעוניים.
בשלב זה אני מתלבטת האם הצבעוניות באקססוריז צריכה להיות פסטלית, אופטימית?
או, צבעי בסיס מגדרים, לשם הזדהות עם גווני-האור בקיץ האוריינטאלי שלנו...
מה את אומרת?
יערת דבש,
אולי זה לא אופנתי, אבל אני רוצה לחזק את אשר את אומרת הנה כתבה אתמול בארץ:
-------------------------------
ברמאללה לא חוששים: לא תהיה כאן תוניסיה
מאת אבי יששכרוף, רמאללה
המשדרים הדרמטיים באל-ג'זירה לא מותירים ספק: הרשת גמרה אומר להפיל את היו"ר עבאס. אלא שבעוד שבמצרים ובלבנון סוערות הרוחות, הרחוב הפלסטיני נותר די אדיש ....
-------------------------------
מה שחשוב זה שהציבור הפלסטיני לא יוצא נגד ה"הנהגה" וזה סימן של בגרות. הם מבינים שיהיו ויתורים וחשוב להם להגיע להסכם. לכן אני חושב שאפשר לומר שלא רק ההנהגה הפלסטינית רוצה שלום והסכמים גם הציבור מראה הסכמה, אחרת היה תוקף את ה"מנהיגים" הפלסטינים.
אולי איננו מסכימים כי בישראל רוצים שלום, אבל אני בטוח שהסימן הזה של הציבור הפלסטיני הוא סימן משמעותי לסיכויי השלום הקרבים, וככל שנתקרב לשלום נחווה יותר אלימות ויותר קולות קיצוניים. עלינו להיות חזקים וברורים כי הסכמי גבולות הם השלב הבא של היחסים בין ישראלים ופלסטינים כדי לאפשר מדינה פלסטינית עצמאית.
אגיד לך מה לי בא בקיץ - שנפסיק להגיד שאין פרטנר. כי הנה, עובדה, יש ויש. ושנתחיל לתהות אולי מי שאינו פרטנר הוא אנחנו. אפילו בלי להחליט, רק כשאלה שתעסיק קצת את הדיון הציבורי.
ויש גם עידוד בתגובתך הטובה הזאת
----------------------------------------
יתכן שזו התדמית כאן בקפה
אבל החיים מורכבים מהרבה מאוד כובעים
תודה רחלי
ויום נעים
היי גלילה,
ראשית וברשותך, אני מרגישה צורך להבהיר, לאור תגובתה של איריס, שהאמירה שלי על היותך "אופטימית חסרת תקנה" נאמרה על דרך החיוב, ועם לא מעט התפעלות מכך, אם זכרוני אינו מטעני.
שנית, רק בשביל התמונה של ציפי עם "המסיכה" של ליברמן, כבר היה "שווה" לקפוץ לבקר בפוסט :-))
לבסוף, השילוב בין אופנה לבין פוליטיקה והאופן שאת עושה זאת בפוסט זה הוא בהחלט מרענן ואפילו כייפי (וזו מחמאה אדירה, למען הסר ספק, כי להצליח "להגיש" את מי המדמנה שמכונים "המצב הפוליטי הקיים" או אפילו היבט מסוים שלהם באופן "כייפי" זה כבר בגדר אמנות, לא פחות...). אני רק מצרה על כך שבכל הנוגע לצד האופנתי, לצערי, אין לי דבר מה לתרום לדיון המעניין שהתפתח במהלך התגובות לפוסט כאן, עמך הסליחה...
אישה בשמלה ארוכה, רכה כזאת... פשוטה...
כשהיא מהלכת נראה שהיא מרחפת, נוגעת לא נוגעת,
ממזגת קיץ עם אביב וסתיו, והאוויר סביבה פורח.
הרישרוש של השמלה ממוסס את רעש הכפילות שבחיינו.
אישה מרימה ראשה בגאווה מתוך שמלה עם נשמה,
מגישה לנו את קצווי האופק ברכות שמשכיחה טלטלות חיים
טוב, לא מבין שום דבר בעיצובי בגדים, מלבד, שאוהב אותם פשוטים... :)
היתכן?
הפוליטי, והאופנה. בשניהם את כניראה טובה,
והערבוב בינהם בפוסט הזה מהנה ביותר.
-----------------------
תודה רבה אבביה
שמחה לקרוא את החדשות הטובות
בפוסטים שלך
תודה
ודש ממרחקים
חומה כמובן !
נהדרת אז היא שלך !
מתה עליה
אבל מוכנה לתת לך אותה
תבואי פעם ותחטטי אצלי בארונות
יש עוד מיני אביזרים שאולי תאהבי
ולי אין לב לזרוק אותם
גם תיקים מיוחדים ועוד מיני סמרטוטים
תבואי
------------------------------
נכון, דבי, אבל היום החדשות לא באו לי טוב, ונתקעתי.
מחר יום חדש...
כמי שסובלת מקור גם באמצע אוגוסט, תמיד בא לי להתלבש
תודה דבי'לה
-----------------------------
בלי להתכוון, אולי, עיצבת לי כאן 2 דגמים לקולקציה. (כי מעצבת היא מעצבת מבטן).
הזוג "הנפתח" (סחטיין על ההגדרה) אצמצם את הפתיחה ויהיה לנו דגם משופר לקיץ.
אז יש לי כבר 2 דגמים. איזה כיף!!!
לגבי כחול, מוכנה להתפשר על כחול נייבי, ובלבד שתבואי איתי לסיבוב בדים.
מה ציפי עושה לאיוט גם לי עדין לא ברור
אבל לך אני עושה "מתוקה שלי" בלחיים.
------------------------
רוצה? משתוקקת!
אעשה את הדרך עד עכו
בשביל חגורה גברית מהוהה מפעם
שחורה, או חומה?
----------------------------------------
נראה לי שמתגבש כאן קו לקיץ הקרוב.
איך היית מתרגם את ההכחשה למצב, בעיצוב?
מה דעתך על קלאסיקה בורוד פוקסיה?
חושבת ששכחת- בקיץ לא מתחשק להתלבש בכלל ( :
נהניתי לקרוא את זרימת הרהורייך
והיצירתיות שופעת גם כשהתותחים עומדים לרעום
דבי
-----------------------------
אקססוריס נוסטאלגי על בגד חדש - מדליק
אני מתחילה באיסוף חגורות גברים משנות החמישים שישים
תודה אורנה
וערב נעים
רוצה?
צבע סגול זה אאוט?
--------------------------------
אני חושבת שכל מעצב מביא לידי ביטוי
את תפיסת-עולמו. לפעמים הביטוי אינו מפורש ע"י הלקוח.
אבל, דיוטי, מה עשית לי?
לא בטוחה שגם על אחורי אסבול את האסוציאציה הזו...
מקווה שאצליח מחר לגזור בהתאם לשרטוט.
------------------------
כן, ובלבד שה"קריצה" לא תגבר על הקלאסיקה.
ערב טוב
אמיליה
אני מסכימה עם תכנון
הכי עובד לי לבחור לבוש לפי מה שמרגיש
באותו רגע., שלא ניתן לצפות אותו מראש!!!
כשבהיצירה שלך קיים חיבור שלך
לדגם , לצבעים , לבדים
זה יעבור הלאה.
ובגדול
בהצלחה
אשמח לראות את התוצאה
:-)
ובאופנה אני כלל לא מבינה,ובכל זאת הוקסמתי
מהסינתיזה שעשית כאן
ששיקפה את שילוב האידיאולוגיה בכללים הרלוואנטיים לך.
מירי ב לא צודקת, את אופטימית - ובצדק.
הייי, גם לי לא !!!!
(אבל יש לי שלייקס, מגניבים-לגמרי)
החיים נמשכים להם גם כשבלבנון האש מתחילה לבעור, ובחיים הנמשכים האלה, הרי מכנסיים, חייבים ללבוש, האין זאת. פעם נהגתי לצחוק על הסטודנטים שלי שצפיה בנאום שיטנה של אחמניג'ד בטלוויזיה, מצליח לחלץ מהם אמירה אחת בלבד "עניבה מזעזעתתתת". היום אני חושב שזו הדרך לשרוד. לתת לכל הדברים ה"לא חשובים" - חשיבות. אם אנחנו לא יכולים לרפא את הסרטן או להפסיק את המלחמות, לפחות אנחנו יכולים לשפר קצת את היופי בעולם, כן, במכנסיים בצבעי פסטל. זה יותר ממה שהרבה אנשים אחרים יכולים לעשות.
כיס שפתיים מאחור.. ממ..לא יודעת מה זה .. איפה בדיוק ..
האם יש לו פתח איורור ?
אולי הוא יכול להתאים למישהו שעוד מעט נכנס לכלא בגלל אהבת אותיות ..
גלילוש תייצרי מה שבא לך .. רגע אולי משהו שמתאים לרעידת אדמה ?
התמונה סוף הדרך
:)
ואני חושב על הנשיות החדשה של האלף השלישי.
שלי התיישנו עד כדי כך שצריך חדשות...
ברוטוס: אינני מתיימר להבין באופנה, ממש לא. אבל יש לי רעיון בשבילך, גלילוש, תעצבי מכנסיים מרובי כיסים לביבי נתניהו. ככה הוא ילך למשא ומתן ובכל כיס יהיה לו שפן אחר לשלוף ברגע הנאות
נטוס: ולציפי ליבני אני מציע לך לתכנן חליפת מכנסיים מתחלפת. כלומר מסוג אותן החליפות 'שני צדדים' שאפשר להופכן ולקבל שתי חליפות שונות מאותו הבד. כך תהיה לה חליפת ראש האופוזיציה מצד אחד וחליפת שר בצד השני. מי יודע, אולי היא תצטרף לממשלה
..
מאחור כיס שפתיים קטן.
כיס שפתיים קטן... האם יעוצב בהשראת השפתיים החושניות של ליברמן? [ליבר-מן, בגרמנית: איש אהוב]
והעובדה שיהיה קבוע מאחור, זו בחירה עיצובית או פוליטית...?
♣
"מה נלבש בקיץ?"
"מה בא לנו?"
סבורתני שמילים אלו מדברות בעד עצמן.
האדם הלובש את עצמו - הופך את הבגד למעניין.
ההשלכה ההדדית , האדם על האריג והאריג על האדם
גורמת למחול רב גוונים.
מחבקת
אחזור.
האמת ....מה שבא ברוך הבא :)