אני רוצה לנסות איתכם קצת דמיון מודרך.

דמיינו לעצמכם ילד, נאמר בן 14. ונאמר שלילד הזה, יש פיגור שכלי קשה. הילד יושב בחדר מוקף אנשים - אמא שלו, אבא שלו, חונך מ"האגודה למען הקשיש", ועובד סוציאלי. והילד מנותק לחלוטין מהעולם.

בזמן שחבריו לכיתה שוקדים על מבחן בחשבון, הוא שוקד על הקמת מגדל מלגו - פעולה מסובכת שדורשת את כל הריכוז שלו.

ופתאום - קרן שמש נכנסת בחלון, ומאירה לו את המגדל. פניו קורנות, ואושר אינסופי ניסך מהם.

הילד הזה מקסים, ואין ספק כי הוא חשוב להוריו, לעובד הסוציאלי ולמתנדב.

הילד הזה חשוב. והילד הזה, לא יכול להחליט החלטה בוגרת אחת לבד - בשביל זה קיימים העובד הסוציאלי והמתנדב.

לך, יש עובד סוציאלי? איתך מבלה יום שלם מתנדב? למה לא?

דוגמא אחרת, מזווית אחרת (מבטיח שזה רלוונטי).

עשרים שניות לסיום, והכדור בידיים שלו. הוא יודע שהקליעה הזו תכריע את המשחק, ותשנה את פני הטבלא. הוא מתרכז, וכל גופו מתעל את הזריקה לסל. שריקת הסיום. הוא קלע, והם ניצחו!

כל חבריו מתגלגלים בטירוף לעברו, טופחים לו על השכם ולוחצים לו את היד. ההתלהבות גדולה, קבוצת הכדורסל בית הלוחם חיפה עולה ליגה!

הם חוזרים הביתה, והוא קופץ לפיצוציה לקנות בירה. ליד המקרר, הוא מבין שהוא חייב לקרוא לבחור בקופה שיוריד לו אותה.

עוד לפני שידענו איש על רעהו בעולם, התאגדנו בלהקות, קבענו חוקים, המצאנו שפה. האדם היא חיה חברתית. כל חברה קבעה לעצמה סט של כללים, חוקים ונורמות לפיה נכון ולא נכון להתנהג (רצח, למשל, הוא נושא נזיל קיצונית בין חברה קניבליסטית לחברה טבעונית). לפי הנורמות הללו, עליהם גדלנו, אנו דואגים למשפחה, לחברה, לזולת.

הדמוקרטיה האבולוציונית לא מרכזת את כוחה הרחק מהחלש, כמו שעושה למשל הקומוניזם והדיקטטורה, אלא נותנת הזדמנות שווה להתקדם בחיים לפי הפרמטרים שהחברה קבעה בעצמה, ובכך לקבוע את כמות ההשפעה על המשך התקדמות החברה.

אם נחזור לדוגמאות, הילד עם הפיגור יהנה מזכות בחירה, אולם היא תהיה מוגבלת מה, בהתאם לכך שהיכולת שלו להבין מה הן תוצאות הבחירה שלו הן מוגבלות. לעומת זאת הוריו, העובד הסוציאלי, המנהל שלו, המנכ"ל שלו, המתנדב, מי ששלח אותו, ועוד ועוד אנשים שמסוגלים להבין את תוצאות מעשיהם בצורה כוללת ושלמה יותר, יהנו מזכות בחירה טובה יותר (ממספר קולות בחירה רבים יותר). הם הרוויחו את הקולות האלה ביושר, ע"י כך שהתקדמו בחברה בהתאם לנורמות המקובלות בה.

הנכה, שמסוגל לצורך העניין לבצע החלטות שקולות מבחינה שכלית, לא יסבול מעצם נכותו - הוא משחק בקבוצת כדורסל פעילה, אולי גם עובד בעבודה, אולי גם בעל תואר. נכותו לא תגרע דבר מכושר הבחירה שלו.