"בקבוק התרעלה" ממדור "בחיק הבית" בעריכת: ט. כץ

1 תגובות   יום רביעי, 26/1/11, 12:34

"הנסיך לוגם פורמולה עשירה בויטמינים" (וגם בביספנול A)

יוצאים עם התינוק החוצה ועוטפים אותו בשבעים ושבע שכבות, רק שלא יצטנן חס ושלום. רצים לרופא על כל חשד לציפצופים, ושם, בחדר ההמתנה, עומדים במרחק ביטחון מכל הנשאים הקטנים של הוירוסים והחיידקים. מרקדים לפני החתן הקטן, מעודם פרצופים ומשתמשים בכל היכולות הדרמטיות; והכל כדי שיאכל עוד כפית של פירות. מעמיסים ויטמינים ככל האפשר, ולקינוח נותנים לחמודי לשתות מבקבוק שמכיל ביספנול A. האם מדובר בבקבוק תרעלה ?

"מסוכרת ועד סרטן"

הבקבוקים הבעיתיים הם אלה העשויים מפלסטיק, במילים מקצועיות: כל מוצר עליו מצוין כי הוא מיוצר מפוליקרבונט מכיל למעשה ביספנול A.
ביספנול A המשמש בתעשיית הפלסטיקה, מהווה מרכיב בבקבוקי תינוקות, במוצצים, בדופן הפנימית של פחיות שתייה ובמוצרים רבים נוספים, (על כך ב״ביספנול צומח בכל פינה״). בין השאר, אחד הייעודים המרכזיים שלו הוא השגת אפקט השקיפות. שבעים אחוזים מבקבוקי התינוקות הנמכרים בעולם, מכילים את החומר.

ביספנול a, כימיקל דמוי אסטרוגן, מצוי כבר שנים רבות בעין הסערה. מדובר בכימיקל סינטטי, אחד מני רבים, הזהה בהרכבו להורמונים שונים. הוא נמנה על משפחה של חומרים המשבשים את המערכת האנדוקרינית בגוף האדם. הכימיקל מתחזה להורמון מקורי, מחקה פעילות של הורמון טבעי וכך משנה את התפקוד של המערכת האנדוקרינית.

לדברי מומחים, החומר עלול להשפיע על המוח, ההתנהגות והמערכת ההורמונלית בקרב תינוקות. כמו כן, קיים חשש כי החומר עלול לגרום למחלות כרוניות, דוגמת מחלות לב וסוכרת.

כך גם טוען ארגון ״אנטידוט״ שבראשו עומד הישראלי ד״ר אנדרי מנשה. מחקרים שנעשו בשיתוף עם הארגון העלו כי הנזק העיקרי מחשיפה לחומר, הוא שיבוש תפקודה של המערכת ההורמונלית. כתוצאה מכך, מתרבים הסיכונים להתפתחות מחלות כמו פרקינסון, סרטן וסוכרת מסוג 2.

לפני שלוש שנים ראיינו, ב״יתד נאמן״, את הפרופסור פרנסים מיימוני, מומחה בעל שם עולמי ברפואת פגים וברפואת ילדים. כבר אז נשמע פרופסר מיימוני נחרץ ביותר: ״החומר מצטבר בגוף והוא עלול לגרום למגוון בעיות, למומים מולדים ואף למחלות קשות, ביניהן מחלות ממאירות״. למרבה הזוועה, נמצא הביספנול גם בקרב תינוקות ילודים, ואף בדם הטבורי שלהם, מכאן שגוף האדם צובר את החומר ולא מצליח להתפטר ממנו.

״העולם המודרני משתמש בביספנול כבר כחמישים שנה״, הסביר פרופסור מיימוני, ״החומר הגיע לכל מקום והוא מגלה נוכחות בכל פינה. נראה באופן ברור שיש קשר בין הכימיקל לסוגי סרטן מסוימים שהתרבו באופן משמעותי, כמו גם בעיות קשות נוספות״.

חפצים רבים המכילים את החומר, פולטים אותו במשך הזמן, אולם בעת חימום או במקרה של חפץ שרוט או חבול, גדלה ללא השוואה כמות החומר הנפלטת. מניסויים שנערכו עולה, כי נוזל חם גורם לביספנול לזלוג בכמות הגדולה עד פי 55, מאשר מבקבוקים המכילים מים בטמפרטורת החדר. כך גם בעת שיפשוף של בקבוקים בעזרת מברשת; השיפשוף עלול להאיץ את התפרקות הביספנול ואת הזליגה שלו למזון שבבקבוק. פרופסור מיימוני הדגיש שהשפשוף בעזרת מברשת, גורם לאותן תוצאות להן גורמת פעולת החימום.

"לא נוסה על בני אדם, אבל"

ההשלכות המזיקות של ביספנול A על בעלי חיים, ידועות מזה שנים. המדענים החלו לחשוד בכימיקל בגלל מקרים מוזרים; חוקרים אמריקנים נתקלו במספר מקרים בהם חולדות מעבדה פתחו תסמינים בעיתיים, מומים מולדים ואף מחלות סרטן שונות.

אחרי מאמצים ומהלכים רבים של ניסוי ותעיה, הצליחו המדענים לאתר את הסיבה! החולדות היו כלואות בכלובים בעלי רצפת פוליקרבונט. המנקים שניקו את רצפת הכלובים, שיפשפו אותה בחוזקה. הרצפה השרוטה פלטה כמויות גדולות של ביספנול A, ההשפעה על החולדות היתה דרמטית ואיומה. איש לא חולק על סכנות הביספנול לגבי בעלי חיים, אולם האם יהיה זה נכון להשליך באופן חד משמעי מחיות על בני אדם, ולקבוע כי הכימיקל מסוכן גם לבני אדם ? כמעט עשרים שנה חלוקים אנשי המדע בשאלה הקרדינלית הזו. הבעייה היא שלא ניתן לבצע ניסויים דומים בבני אדם, היות שכרוך בהם סיכון רב למשתתפים. השאלה הבלתי פתורה הובילה לוויכוח שהלך והחריף בין המדענים ורשויות הבריאות השונות.

שאלת המינון של הביספנול היא קריטית: תינוק הניזון מבקבוקים העשויים מפוליקרבונט, מקבל מדי יום בממוצע 3 מיקרוגרם לכל ק״ג בגופו. למשל, ילד השוקל 3 ק״ג, יקבל ביום 9 מיקרוגרם של ביספנול. זאת בתנאי שהוא ניזון מבקבוקים חדשים, אולם כשמדובר בבקבוק שרוט או פגום, הכמות עולה בחדות. השאלה הקשה ביותר היא סף הביטחון של החומר, כלומר, מהי הכמות היומית המסוכנת. במספר מדינות בעולם נקבע כי מעל 50 מיקרוגרם ליום, מדובר בכמות בלתי נסבלת ובלתי חוקית. כך במדינות רבות באירופה, בצפון אמריקה ועוד.

והמינימום ? אם פעם היו המדענים בטוחים שכמות הקטנה מ־2 מיקרוגרם היא לא משמעותית, הרי שמחקרו של החוקר האמריקני R0m־sal שנערך על בעלי חיים, החמיר בהרבה. עבודות מרחיקות לכת הראו שכמות של 2.5 מיקרוגרם ליום ואפילו 2 מיקרוגרם, היא מסוכנת ואף גורמת להשלכות קשות. מומחים בעלי שם עולמי חוקרים את הביספנול והשפעותיו על הגוף האנושי, כך סקוט בלצ׳ר, פרופסור עמית לפרמקולוגיה וביופיסקיה של התא. בלצ׳ר טוען כי ישנן ראיות מדעיות מוצקות ביותר המצביעות על השפעה מזיקה, אפילו של כמות קטנה ביותר של הכימיקל.

בלצ׳ר וצוות המחקר שלצידו, בחנו בקבוקי מים פוליקרבונאטים משומשים שאספו מבתי ספר באיזור, ובקבוקים חדשים מאותם הסוגים שנרכשו מהיצרן המקורי.

״כל הבקבוקים נחשפו לשבעה ימים של בחינות שנועדו לדמות שימוש רגיל במהלך פעילות יום יומית, תרמילאות, טיפוס הרים ופעילויות חו־ץ־ביתיות אחרות״, מסביר בלצ׳ר. החוקרים מצאו כי כמות הכימיקל שהשתחררה מבקבוקי שתייה חדשים וישנים כאחת הייתה זהה - הן בכמות והן בקצב השחרור - כאשר מולאו במים קרים או פושרים. אולם, כמויות גבוהות הרבה יותר של הכימיקל השתחררו כאשר כל סוגי הבקבוקים השונים נחשפו למים רותחים לזמן קצר ביותר. ״בהשוואת קצב השחרור מאותם בקבוקים, מהירות השחרור במים חמים הייתה פי 55־15 יותר גבוהה״, מסביר החוקר. קודם לחשיפתם למים רותחים עמד קצב השחרור של הכימיקל על טווח של ־0.2 0.8 ננוגרם לשעה. לאחר החשיפה הקצב התגבר לטווח של 32־8 ננוגרם לשעה. החוקר מדגיש כי עדיין לא ברור מהי הכמות המדויקת המזיקה לאדם.

"עיקרון הזהירות המונעת, או ״ונשמרתם״?"

בהלת בקבוקי התינוקות החלה כבר ב־2002, לאחר שוועדה מדעית של האיחוד האירופי פירסמה נייר עמדה, לפיו מבקבוקי תינוקות משתחררים חומרים בתהליך של ״נדידה״, ביניהם החומר ביספנול A.
הוועדה האירופאית קבעה אז, כי אין סיכון בבקבוקים לתינוקות, כיוון שכמות החומר הנודד נמוכה מפי 500 מהכמות המזיקה שנמצאה בניסויים בחיות. שנה מאוחר יותר הוציא משרד הבריאות הישראלי נייר עמדה שקבע, כי חשיפת התינוק לביספנול A נמוכה מהצריכה היומית הנסבלת, אולם המליץ להחליף בקבוקים ישנים מפלסטיק בחדשים, בשל החשש כי מהבקבוקים הבלויים משתחררות אל מזון התינוקות כמויות קטנות מאוד של חומרים רעילים ובהם הביספנול.

התפנית הגדולה התחוללה לפני כשלוש שנים, אז קמה סערה של ממש בארצות הברית. מומחי התוכנית הלאומית האמריקנית לרעלים פרסמו דו״ח ביניים על השפעותיו של הביספנול. היתה זו הפעם הראשונה בה זרוע ממשלתית רשמית מדווחת על סכנה אפשרית של החומר לתינוקות ולילדים.

״יש חשש מסוים להשלכות עצביות והתנהגותיות בתינוקות וילדים הנחשפים לביספנול^ קבעו המומחים והוסיפו: ״מדובר בהשלכות בתחומים רבים והן רחבות טווח״.  הדו״ח של מומחי התוכנית הלאומית לרעלים, המריא בין לילה לכותרות הראשיות בתקשורת האמריקנית! ואז הטילה ממשלת קנדה פצצה, והודיעה שבתוך חודשיים יורדו מהמדפים כל המוצרים המכילים את החומר, ממוצצים ועד בקבוקים המכילים אותו. ״נקטנו צעדים מיידיים כנגד ביספנול A, מפני שאנחנו מאמינים שזו האחריות שלנו לוודא שילדי קנדה לא נחשפים לכימיקל שיש בו סכנה פוטנציאלית״, הסביר טוני קלמנט, אז שר הבריאות הקנדי.

כתגובת שרשרת הודיעה רשת המרכולים ״וולמארט״, הרשת הקימעונאית הגדולה בעולם, על הורדה מהמדפים של כל המוצרים המכילים ביספנול. חברת ״נלגך, יצרנית בקבוקי הפלסטיק הפופולריים, הודיעה שהיא משעה את ייצור הבקבוקים הבעייתיים. כבר אז נשמעו בישראל קולות מוטרדים, רופאים בכירים טענו שאם יש ספק, אין ספק. אם הבקבוקים חשודים כמסוכנים, יש להוציאם מחוץ לחוק. במיוחד משום שלא ניתן לערוך ניסויים בבני אדם. מנגד, טענו אז בכירים במערכת הבריאות שמדובר בתחום נרחב של אי וודאות, וכי אין להסיק מסקנות חפוזות.

"תם עידן ביספנול A?"

במדינות רבות בעולם מכירים בהשלכותיו המסוכנות של השימוש בחומר, ואף הורו להסירו מהמדפים. הנציבות האירופית הצביעה לאחרונה פה אחד נגד ייצור ביספנול A. מדינות האיחוד האירופי יאלצו להפסיק לייצר בקבוקי תינוקות המכילים BPA עד מרץ, ועד יוני 2011 ייאסר על המדינות למוכרם או ליבא אותם.

באירופה החל ארגון ״אנטידוט״(Antidote), בקמפיין ציבורי להטלת איסור על השימוש בחומר. הארגון, שעיקר עיסוקו במחקרים הנוגעים לבריאות הציבור ולחשיפה לחומרים רעילים, פנה בעניין לנשיא הפרלמנט האירופי, הפרופ׳ ירז׳י בודק. הארגון מבקש לבחון את הסיכון הטמון בחומר לנוכח הממצאים המדעיים האחרונים. לפני שנה, פירסם האיחוד האירופי הערכת סיכונים של ביספנול אי, בה קבע סף חשיפה לחומר, המוגדרת כבלתי מסוכנת. אולם מנשה טוען שהערכת הסיכונים לא הביאה בחשבון את החשיפה היומיומית לחומר, ולכן לא ניתן להסתמך עליה להערכת סיכונים בריאותיים.

ואצלנו? ובכן, בהנחייה גורפת שהוציא משרד הבריאות לפני כשבועיים, נאסר על בתי החולים, החל מיולי הקרוב, להשתמש בבקבוקים המכילים את החומר ביספנולA להזנת תינוקות וילדים מאושפזים. על בתי החולים להיערך לשימוש בבקבוקים חילופיים שאינם מכילים את החומר.

כך נכתב בהודעת משרד הבריאות: ״על אף העובדה, כי הערכות סיכונים שנעשו בארצות הברית ובאירופה מראות כי רמות החשיפה בתינוקות אינה עלולה לגרום להשפעות שליליות, משרד הבריאות ממליץ, על פי עקרון הזהירות המונעת, לא להשתמש בבקבוקי תינוקות העשויים מפוליקרבנט, המכילים את הכימיקל ביספנול A, וזאת כדי למזער ככל האפשר את החשיפה של תינוקות לביספנול A״.

משרד הבריאות הקים ועדה שהמליצה על איסור השימוש בביספנול A בייצור - אך מכון התקנים הישראלי יעדכן את התקינה רק לאחר שתעשה זאת אירופה.  והאמהות על התינוקות הפרטיים ? ובכן, לפי שעה ההנחיה תקפה רק לבתי החולים ולא לציבור ההורים. אולם ללא ספק, ראוי ליישם את עיקרון הזהירות המונעת גם על התינוק הפרטי שלכם. חפשו בקבוקים נטולי ביספנול A !!


"חשבונית שעולה בריאות"

ביקשתם חשבונית? קיבלתם לא רק הוכחת קנייה, אלא גם מע״מ של ביספנול A. מחקר אמריקאי חדש שהתפרסם בארצות הברית, טוען, כי חשבוניות קופה ואפילו שטרות כסף, מכילים את החומר .BPA

חוקרים chemicals^ Washington Toxics coalitions, Healthy Families safer אספו חשבוניות קופה מ-22 רשתות קמעונאיות ובתי קפה באמריקה, ומצאו שמחציתן היו מצופות בכמויות גדולות של ביספנול A, שאחד משימושיו הוא הבלטת הדיו על הנייר.

״החזקת החשבונית ביד במשך עשר שניות בלבד גורמת להעברת 2.5 מיקרוגרם של BPA מהנייר לאצבעות״, אמרו החוקרים. ״שפשוף החשבונית העלה את הכמות לפי 15. מכיוון שהביספנול בנייר מגיע בצורת אבקה, אנחנו חושדים שהוא עלול לעבור בקלות לבני האדם ולמוצרים אחרים״.

לטענת החוקרים, הכימיקל נמצא גם על שטרות כסף שנבדקו, אם כי בכמויות נמוכות יותר מאשר על סרטי קופה. יותר מ-130 מחקרים שנעשו בעשור האחרון קישרו בין BPA לבעיות בריאות חמורות, ובהן סרטן בנשים, השמנת יתר, פגיעה במערכת ההורמונלית ועוד.

בקנדה ובאיחוד האירופי כבר החליטו לאסור את השימוש בחומר בבקבוקי תינוקות, אך עדיין משתמשים בו בבקבוקי מים מפלסטיק, בפחיות שתייה, ובמוצרים אלקטרוניים כמו טלפונים ניידים ומחשבים.

״למרבה הצער, הביספנול נפוץ בהרבה מאוד מוצרים״, אומר הישראלי ד״ר אנדריי מנשה, העומד בראש ארגון הצרכנות האירופי ״אנטידוט״, שפועל בין השאר נגד חשיפה לחומרים רעילים. ״היצרנים משתמשים בו כדי להגן על המוצרים ועל האריזות מפני רטיבות״. לדבריו, ״כאשר חושפים תרביות של תאי סרטן מסוימים לביספנול, רואים כיצד החומר גורם להתרבות התאים״.



"ביספנול צומח בכל פינה"

אם נסלק מן הבית את כל בקבוקי התינוקות שמכילים ביספנול, האם אז נהיה מוגנים מהחומר הבעייתי? למרבה הצער, ממש לא. הביספנול יארוב לקטנצ׳יק שלכם ממש בכל פינה. בקיצור, הביספנול מהווה סיבה למסיבת היפוכונדרים היסטריים.

ולמה? פשוט, נראה שאי אפשר להימנע מחשיפה לחומר הבעייתי; בראש ובראשונה, בני אדם נחשפים לחומר באופן תדיר. כמעט כל אחד מאיתנו סועד את ליבו בביספנול מדי יום, החומר מצוי בתוך הסתימות שבשיניים, (בדבקים שמשתמשים רופאי השיניים) והוא משתחרר לאיטו.

הלאה, הביספנול מגלה נוכחות במוצרים העשויים מפוליקרבונט, כמו תקליטורים, מחשבים, ציוד בטיחותי, (כמו קסדות ומשקפי מגן), נשכנים, צעצועי אמבטיה, צעצועי פלסטיק ועוד ועוד. ״מכירים את ברווזי הפלסטיק הצהובים השוחים באמבטיה?״, שאל פרופסור פרנסים מיימוני, ״אני רואה את התינוק שלי שיושב באמבטיה, משחק בו בהנאה, ונושך אותו בידידותיות, ואין לי ספק שהוא מכיל ביספנול A״. וכעת שימו לב, במשפחות בהן הצעצועים אינם חדשים, והם עוברים מילד לילד, הרי שבמקרים רבים מאד, במשך הזמן, הם הופכים למסוכנים יותר ויותר.

הלאה, ביספנול איי מתחבא בחומרי אריזה שונים, בכלים חד פעמיים ובקופסאות פלסטיק, (מחממים בהן מזון במיקרוגל? בין השאר סיפחתם לאוכל גם ביספנול! ושוב, קופסה קשישה, כזו השרוטה מרוב שימוש, בעייתית ביותר!). תוכלו למצוא את הכימיקל בצינורות להעברת מים, במכשירים דנטליים, בבקבוקי תינוקות, במוצצים, (דווקא בטבעת המקיפה את המוצץ), בבקבוקי משקאות קלים, בציפוי הפנימי של קופסאות השימורים, (החומר מסייע להארכת חיי המדף של המוצר), פרופסור מיימוני: ״אין ספק שבמשך הזמן, החומר נפלט מהציפוי אל תוך המזון״. כמה מעודד.

כעת נסייג את הדברים; אין ספק שקיים הבדל עצום בין חפצים מפלסטיק פוליקרבונט שאינם מיועדים לחימום או אכילה, לאחרים המשיקים לתזונה של בני האדם. הכימיקל עלול לחלחל למזון ממיכלי מזון ומשקאות, מבקבוקי תינוקות ומצינורות של מים. (וגם ליקוק ונשיכה של משחקים משכנים). אולם חפץ המכיל ביספנול שאיננו מתחמם ולאיש אין כוונה לטעום ממנו, איננו מסוכן לאדם.

מעבר לחשיפה הישירה לביספנול איי, מתרחשת כל העת חשיפה עקיפה. המזבלות מלאות בבקבוקי תינוקות פגומים או סתם כאלה ישנים. הביספנול המצוי בבקבוקי הפלסטיק, מתפרק ומחלחל למי תהום. כך נקבל אותו בחזרה בסיבוב הבא. בקיצור, קשה להתפטר ממנו.

הפופולריות של הביספנול נובעת מעלותו הזולה פי ארבעה מהאלטרנטיבות המתחרות. זו הסיבה שהוא נהנה מלובי חזק ביותר של התעשייה בעולם. רק באירופה מייצרים מדי שנה כ־700 אלף טונות של פוליקרבונט, העליה בייצור מתמדת, מדי שנה מדובר בהגדלת הייצור בהיקף של כשבעה אחוזים ואפילו שמונה אחוזים.

דרג את התוכן: