כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קנולר

    כל מה שמרגיז אותי, או מהנה ומי יודע אולי גם אי אלו הגיגים

    ארכיון

    תגובות (12)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      4/11/07 00:47:
    קובי, בעבר הרבתי לטייל בצפת. בנעורי המקום היה רומנטי להחריד והיה בו אפילו מועדון לילה, שווה בנפשך. לא חזרתי לשם אחרי שילדים חרדים ירקו עלי. עכשיו אני דווקא רוצה לבקר כי שמעתי על מוזיאון הונגרי מיוחד שמעניין אותי. עוד מחכה שיפתחו שם מסעדה טובה להשיב בה את נפשי מתלאות הדרך.
      3/11/07 23:09:
    הצעה מעשית:
    לכי לצפת - יש גם פסטיבל כלייזמרים כל שנה,
    מוף מדהים, ובתים בסגנון שתארת,
    לו יכולתי, ואולי אעשה זאת אעבור לשם
      3/11/07 16:25:

    בראשית.. תמונה יפיפיה... זו למעלה!

     

     היה לי מעניין לקרוא על פקיעין מנקודת המבט שלך, היופי, החיים בדואליות, מצב של שלום ומלחמה שזורים ביחד... הזכירו לי ספר שקראתי לפני הרבה

     שנים "חצוצורה בואדי", הסיפור מתרחש בואדי ניסנאס (חיפה), מתאר אווירה דרמטית מעוצבת באמצעות מערכות היחסים בין שני העמים: יחסי שכנות ועבודה, יחסי קיום יום-יומיים, יחסי אהבה ויחסי מלחמה...

    ועכשיו גם אני הולכת לשתות קפה.. קורץ

    שירן רז.

      3/11/07 13:50:

     

    צטט: קנולר 2007-11-03 13:45:01

     

    צטט: zidan de toledo 2007-11-02 11:14:56

    מקום מופלא פקיעין. רווי ברוח, ובאמנות. מצער שעלתה לכותרות לאחרונה ולא בשל ענייני מוסיקה או שכאלה. ניפגש מתחת לגפן ההוא יום אחד. הכותרת שלך נשמעת לי כמו פראפרזה ל'בלעין חביבתי'..

    פראפראזה - כן אבל  ל"הירושימה אהובתי". הגפן נמצא על הגגות, עץ התותים בכיכר - שם נפגש. פרטים אפשר לראות בשטר, בצד האחורי, של 100 שקל.

    כל אחד וההירושימה שלו..

    אני שם, תחת עץ התות, ביחד עם העוּד.

      3/11/07 13:45:

     

    צטט: zidan de toledo 2007-11-02 11:14:56

    מקום מופלא פקיעין. רווי ברוח, ובאמנות. מצער שעלתה לכותרות לאחרונה ולא בשל ענייני מוסיקה או שכאלה. ניפגש מתחת לגפן ההוא יום אחד. הכותרת שלך נשמעת לי כמו פראפרזה ל'בלעין חביבתי'..

    פראפראזה - כן אבל  ל"הירושימה אהובתי". הגפן נמצא על הגגות, עץ התותים בכיכר - שם נפגש. פרטים אפשר לראות בשטר, בצד האחורי, של 100 שקל.

      3/11/07 13:38:

    ענת וקאיה תודה על הפרגון. ג'קי ,מיליון תודות על התמונה. אסטור - כבר הודענו לחברים שאנחנו אישית חוזרים לשם, כל זמן שהם מוכנים לקבל אותנו.

    תעכבו אחרי הסרט "טוקבקיסים" הוא עולה לאינטרנט ב6 לנוב'. סרט מצחיק: חמוץ מתוק עלינו. זה שהבן שלי היה תושף ליצירה, זה שולי בחלט.

      3/11/07 10:33:

    גם אני מאוד אוהב את פקיעין, מקום מיוחד בהחלט.

    אין סיבה להיות מופתע מהמתח הקיים ליד הדו-קיום. זה קורה גם בתוך המערכת העדינה של הזוג המאוהב, וגם בתוך המשפחות האוהבות והשלוות (יש כאלה?). היכן שיש דו קיום יש גם מתח (על ההנחה הזאת והפחד ההדדי מההצלחות והכשלון של הדו-קיום מתפרנסים תומכי ההפרדה, השתי מדינות לשני עמים ולהבדיל חסידי הטרנספר).

    החיים חזקים, האווירה תחזור, מתי שהיא תרצה, למקומה.

      3/11/07 09:36:

    הכיכר בפקיעין.

     

    יש שמועה שבפקיעין אין שעונים, כולם התקלקלו והזמן עצר מלכת.

      3/11/07 09:33:

    אבל עכשיו יכולה.

    * גם על השיפור ביכולות הטכנולוגיות מחייך

      3/11/07 09:25:

    כמה יפה לראות את המקום דרך עינייך

    ולא דרך התקשורת המתלהמת.

     

    תודה

    *

      

      2/11/07 11:14:
    מקום מופלא פקיעין. רווי ברוח, ובאמנות. מצער שעלתה לכותרות לאחרונה ולא בשל ענייני מוסיקה או שכאלה. ניפגש מתחת לגפן ההוא יום אחד. הכותרת שלך נשמעת לי כמו פראפרזה ל'בלעין חביבתי'..
      2/11/07 11:10:

    פה הכל יתכן

    גם ש"עליתי" עליך כל כך מהר

    וגם שאנלא יכולה להראות לך כרגע  בכוכבים

    כמה אני אוהבת ת'כתיבה שלך.

     

    פקעין אהובתי

    14 תגובות   יום שישי , 2/11/07, 11:04
    [

    פקיעין היא המקום האהוב עלי בארץ. לפני האינתיפאדה הראשונה היה לי חלום לעבור את הארץ לאורכה ולרוחבה, דרך הישובים הערביים. אז פרצה האינתיפאדה הראשונה והחלום נגוז. הדבר הכי קרוב לחלום הזה הייתה פקיעין. נסעתי לשם כדי להחלים ממחלה ומצאתי את עצמי בחו"ל, ללא טיסה ובדיקת דרכונים. שעות יכולתי לשבת בכיכר, מתחת לעץ התות, לשתות את תה הצמחים הנפלא, להתבונן ולפטפט. סוכות הגפן על כל גג הדהימו אותי במראם - יוון מתחת לאף ואפשר לדבר עברית.

    חברים זוג הולנדי קנו במקום בית, מתוך כוונה להיות הזוג היהודי הראשון שמתיישב בפקיעין, מחדש. למען האמת האישה הייתה נוצריה, והתגיירה אחרי שנולו מרבית ילדיה. הם התעכבו בהולנד ובנתיים בנם הנוצרי, אישתו הנוצריה והבנים שלהם העונים לשמות ישראלים ומדברים עברית רהוטה, אך נוצרים, מתגוררים במקום. לפני כשנתיים חגגנו לאח הקטן שלו ,שהוא כבר נולד יהודי ,את בר המצווה בבית הכנסת היהודי העתיק. משפחה מסובכת? זה רק קצה קצהו של מה שקורה בפקיעין. בביקור חוזר גילינו שסבא רבא של חברה שלנו, מביירות, שיפץ את בית הכנסת בעת החדשה.

    יש שיציגו את המקום כאי של סובלנות בין דרוזים, נוצרים, מוסלמים ויהודים, ויש שמציגים את המקום כיורה רותחת. שני יהודים רבים על בית הכנסת (מאז הצטרפו עוד כמה יהודים), הדרוזים, כולם בני דודים וגיסים, כמו בכל מקום קצת אוהבים וקצת מסוכסכים, הנוצרים בטלים בשישים ואת המוסלמים כולם שונאים. את הסיפור עם האנטנה בבית של יהודי, והבית שנשרף שמעתי כבר בסוכות, הייתכן שאותו סיפור התרחש עכשיו בפעם השנייה?

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      קנולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הודעות מערכת קפה דה מרקר