יש את הרגע הזה ברכב כשאני פולט דיסק מהנגן, ולהרף עין הוא עובר לרדיו לפני שאני מצליח להשתיק אותו.
מעולם לא אהבתי רדיו. יותר מוץ מתבן, יותר טרה מנטו. יותר מדי פרסומות וקשקשת ומעט מדי מוזיקה שווה. בעיקר מעט מדי מעצמך ויותר מדי מהם, מהיד המכָוונת שתוחבת לך תכנים שלא ביקשת לנקבים שלא אישרת, לרוב במטרה לְזָמבֶף אותך לכדי צרכן ממושמע.
הנה, טבעתי מילה בעברית. תגידו להם שלמדתם מרז.
---
גם על החדשות מעולם לא הייתי שרוף, אבל עקבתי. הנחתי שאתה פשוט אמור לעקוב. להיות "מיודע". לדעתי התפיסה הזו רווחת כי גדלנו במדינה עם ערוץ טלויזיה בודד, שלושה עיתונים, ואולי שלוש תחנות רדיו שלא היו FM בערבית או קול המוזיקה. זה כל מה שהיה. אז עקבתי. לא מעט, לא המון. מספיק כדי להישאר "מיודע". עד שלפני שנה הפסקתי בבת אחת. תרנגול הודו קר, כמו שאומרים.
זה התחיל כניסוי: איך ארגיש אם אֶמָנע מהחדשות על כל צורותיהן למשך חודש? אחרי חודש שלא צפיתי, האזנתי או קראתי חדשות, הרגשתי מצוין. אז המשכתי להפסיק, ומאז לא הבטתי לאחור. בהמשך קלטתי שעיקר תפקידן של החדשות איננו ליידע אותנו במה שייטיב עמנו לדעת. (כשכן, זה בונוס.) עיקר תפקידן להיצרך, ולשם כך הן מפתות אותנו עם השלילי, המכעיס, המורבידי, הסנסציוני, הרעיל. ובניגוד למה שחושבים, אלו לא מילים נרדפות ל"החשוּב".
לא מסכימים? בצעו את הניסוי ואז דברו איתי. חודש שלם. בלי לרמות.
---
אז יצאתי עם החברה הכי טובה שלי למסעדה, ודיברנו על מה שעניין אותנו - נושאים שאנחנו קבענו שראויים לדיון. בדרך הביתה שמענו דיסק של ה-Spin Doctors שיש לי מאז הצבא.
"תעתיק לי אותו."
"אין בעיה," אמרתי בעודי חונה. שלפתי את הדיסק מהנגן, והחדשות הבליחו לשנייה ברדיו. היה זה קריין גברי באמצע דיווח:
"...ובהם קריאות לרצוח - -"
לחצתי על כפתור הכיבוי. אני וחברתי הטובה החלפנו מבט הרה-משמעות ופרצנו בצחוק.
"את רואה?" אמרתי לה. "את רואה למה אני לא מאזין לחדשות?"
רנדל הזומבי אומר: "תקשיבו לקול הפנימי שלכם" (אילוסטרציה) |
ההלך
בתגובה על יושבים
ההלך
בתגובה על הבלה-בלה על התבוללות היא בלילת בילבולים מהבולבול
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סופסוף מישהו עשה לי כבוד על הכותרת. גם אני אוהב אותה. :)
כבר מס שנים שלא רואה/ שומע חדשות (אלא אם קשור לעב'), אל העיתון לחושבים ויתרתי לפני שנה אחרי שמצאתי עצמי מעיין רק בספורט / גלריה ולפעמים כלכלכלכלכלכלה, הכל זמין באינטרנט, ספר הרבה יותר טוב!
אכן, הקולות שמשדרים את החדשות הם בד"כ מאוד נעימים - תדרים מעוררי סרוטונין.
נראה לי שיש שני מגזרים במדינה שלא צופים בטלויזיה: החרדים ויושבי קפה דמרקר. ולגבי הראשונים אני לא בטוח...
חוצמזה, מי שקרא את הסירנות של טיטאן (וונגוט) יודע שחדשות, הוראות הפעלה (מילואים) ושאר אינפורמציה, מועברות דרך רחשי הרקע ושמועות שרצות מסביב. לא צריך להקשיב לחדשות או לקרוא עיתונים בשביל זה.
אני הייתי מכור לחדשות לא בגלל התוכן אלא הפתיח: ...מפי מלאכי חזקיה/חיותה דביר, ועיקרן תחילה. זה פשוט היה עושה נעים בגוף.
את ממש לא אוהבת את הספין דוקטורז? היו להם כמה יציאות טובות. ספין תקשורתי ברור שהיה - אין פוסט טוב בלי מניפולציות. :)
איבדת אותי בספין דוקטורז....מזל שזה היה בסוף...ויתכן שגם שם חבוי איזה ספין. תקשורתי...דוקטורי..
מזל שעשה אותנו נקבים נקבים חלולים חלולים, מזל שהעניק לנו את הזכות לבחור.
מצד שני, גם אלוהים הוא סוג של עבודת שיווק של איזו יד נעלמה.
מדהים איך אנשים קולעים פה בתגובות. כן, זה משעמם רצח (תרתי משמע), ולתחת שלי יש דברים יותר טובים לעשות. למשל, לשבת ולראות את "המשרד" הבריטי. היה לא רע. :)
אם אקטואליה זה ניינטיז, מהדורות החדשות בטלוויזיה זה פיור סבנטיז.
מה הכוונה "אם"? הנחתי שזה מה שהן אומרות. :)
צודק, צודק, צודק. תודה, דני. זה בדיוק מה שהתכוונתי. החדשות בארץ מכניסות לנו ח$% ללב.
אה?
פוסט נהדר.
אני כבר כמה שנים בלי טלוויזיה מחוברת וזה לא חסר לי. בסרטים, בסדרות ובתכנים אחרים שמעניינים אותי אני צופה און ליין.
בכלל, החדשות בארץ מתמקדות בשלילי. זה מה שיוצר רייטינג ורייטינג שולט בסדר היום
אקטואליה זה כל כך שנות התשעים.
וכאילו בהזמנה, כדי לחזק את ידיי (או ידיך המיומנות יותר בתורת האסקפיזם) נתקלתי היום בזה ובטפשותי גם צפיתי בסרט ומאז אני באטרף ובמקום לעבוד משוטטת באינטרנט ומחפשת מדינה מערבית עם מדיניות הגירה ידידותית.
מסכים איתך במאה אלף אחוז. מבחינת המשמעות המעשית שלהן לרוב המוחץ של האנשים, אין שום הבדל בין החדשות ה"רציניות" ל"ערב טוב עם גיא פינס". שתיהן ידע כללי שלא עושים איתו כלום, שלא עוזר לך לדעת, ושלא עוזר לאף אחד אחר (למעט חברות התוכן) שתדעי.
אני יודע מי זו מילה ג'ובוביץ' (האלמנט החמישי), ואפילו יודע שהסרט שציינת מבוסס על משחק מחשב, שזה כבר סיבה טובה לרוץ ולראות אותו. לגבי קיצוניות, אני נוטה להסכים איתך מצד אחד, אבל מצד שני אם משהו לדעתי (הרבה) יותר מזיק ממועיל, ואני פשוט לא אוהב אותו, למה לכל הרוחות שאטרח להוסיף אותו למאזן חיי היומיום שלי?
לכן הרבה פעמים בעבודה אני מרגישה כמו ג'ואי מFriends כשמדברים על אקטואליה ואני מרגישה בורה מוחלטת.
לא יכולה להגיד שזה בהכרח הדרך לחיות, אבל תמיד אני אומרת, כל עוד אני לא עולה על בריקדות ועושה משהו עם התסכול הפוליטי-חברתי שלי, בריאות הנפש שלי חשובה יותר.
מבחינת רדיו באופן כללי, לפעמים תוכל למצוא בתחנות מסוימות דברים טובים יותר מהSpin doctors
:-)))
(אתה באמת לא יודע מי זו מילה גובוביץ'?)
הלו-או ! מישהו בבית?
מילה ג'ובוביץ? השחקנית דוגמנית (תעשה גוגל) שנלחמה בזומבים ב"אויב שבפנים" (הראשון מצוין, השני סביר השלישי קצת פתטי אבל בכולם שווה להיות זומבי רק כדי לקבל ממנה איזו בעיטה או משהו).
אבל אם אתה רוצה תגובה רצינית אז דע לך שלהיות קיצוני זה אף פעם לא טוב.
לא טוב להיות ימני קיצוני כמו שלא טוב להיות שמאלני קיצוני, לא טוב להיות אוכלי בשר אדום כל היום אבל גם טבעוניים סובלים מאנמיות וחוסר בויטמינים, לא טוב להיות במזגן כל היום בבית אבל גם לא טוב לטייל בחוץ כל הזמן ולקבל סרטן העור.
לא טוב להיות צרכן חדשות כפייתי אבל גם אל טוב להיות מנותק לגמרי.
לא YNET ולא שמיינט. חייזר וגאה בזה. אם באמת תפרוץ מלחמה, והיא תגיע לתוך המדינה - וזה תכלס הפחד הקמאי שקבוע מחדירים בנו - יש לי הרגשה שאני איכשהו אדע מזה. אם אחמדינג'ד ילחץ על הכפתור וטילים יהיו בדרך לישראל, אני אראה בוחטה של אנשים רצים כמו מטורפים למקלטים, ואשאל אותם... "הי חברה! קורה משהו?" :)
מממממממ.... אומלטטטט....
עדיף אומלט פטריות על ענן.
המממ. כנראה מדובר באחד מהדברים שפספסתי... כי אני לא צורך חדשות. על מה מדובר?
ססמאת הגיוס שלי למילואים מאוד קלה לאיתור: היא ענן פטרייה מעל נתניה.
בלי קפה דה-מרקר? בלי המקור הבלתי-אכזב הזה לשירה מקורית ופרוזה מעוררת-השראה? עד כאן!
מי?
מה, כבר לא מסתובבות משאיות-גיוס עם רמקולים?!