את השיטה הפיץ בעולם ד"ר הרברט שלטון. אבל לידע המדעי העצום שעליו מבוססת שיטה זו, אחראים גם רופאים וחוקרים רבים אחרים. השיטה נוסתה במשך שנים רבות והוכיחה את נכונותה. הרבה מחלות וסבל ניתן למנוע ע"י הקפדה על צירופי המזון. במשך שנים רבות השיטה לא זכתה להתייחסות ע"י הרפואה הקונבנציונאלית, אבל בשנים האחרונות ניתן לשמוע ולקרא בתקשורת על שינוי מה בהתייחסותם של רופאים ותזונאים מסויימים לנושא. מניסיון אישי שלי ושל מאות רבות של אנשים שאני מכיר, שיישמו את השיטה, אני יכול להעיד שהיא הביאה לשינוי חיובי אדיר בבריאות ובאיכות החיים. צירופי מזון נכונים חיוניים כדי להבטיח עיכול תקין. בוודאי שאם העיכול יהיה תקין, הגוף יזון מהמזון הנאכל. כלומר, אכילה נכונה, תוך הקפדה על צירופי מזון נכונים, קשורה ישירות להזנה, כלומר, לקליטה ושימוש של הגוף בחומרי המזון הנימצאים באוכל שלנו. בנוסף, יש להדגיש שאי שמירה על צירופי מזון נכונים, מבטיחה תסיסה וריקבון של המזון הנאכל, דבר הגורר אחריו הרעלה של מערכת העיכול ושל הגוף כולו. ומכאן מתחילה שורה ארוכה של נזקים ומחלות ותחושות לא נעימות וכן תת תזונה, הפוגעים בבריאותנו ובאיכות חיינו. שיטת צירופי המזון מבוססת על ידע רחב ועמוק בפיסיולוגיה והכימיה של תהליך העיכול. ד"ר הרברט שלטון, שהפיץ את השיטה בעולם, לא פרסם אותה, אלא לאחר שהיא נוסתה בהצלחה במשך זמן רב על אלפי אנשים. טעות גדולה ונפוצה בקרב "מומחי" תזונה מהאסכולה הקונבנציונאלית, ובעצם גם מאסכולות אלטרנטיביות שונות היא שהם מאמינים שקיבת האדם מסוגלת לעכל ביעילות את כל סוגי המזון ובכל עירבוב והרכב המוכנסים לתוכה. טעות זאת אחראית לבריאות הלקוייה, לתת תזונה ולמחלות רבות בקרב מיליוני אנשים בעולם. אכילה נכונה תוך הקפדה על צירופי מזון נכונים הייתה חוסכת סבל זה מאותם מיליוני אנשים, וגם חוסכת להם את השימוש בסמים ובתרופות רעל מזיקים למינייהם. שיטת הריפוי הטבעונית המדעית, "היגיינה טבעית", מבוססת על כוחות טבעיים פנימיים הפועלים מתוך הגוף כדי לתקן ליקויים ונזקים שניגרמו לו. כוחות אלה פועלים עם חומרים נורמאליים שונים הקשורים לחיים של האורגניזם, ומביאים אותו לבריאות, תוך שבמקביל מסולקים גורמי/סיבות המחלה. המזון הינו אחד מאותם חומרים חיוניים של החיים. הקפדה על צירופי מזון, בנוסף לשימוש במרכיבים הנכונים לתזונה נכונה, מבטיחה שאכן הגוף יוכל להשתמש במזון כחומר בריאותי, הקשור למניעת מחלות וריפויין. בעלי החיים בטבע אוכלים מזון מאד פשוט ואיכותי. מיגוון המזונות שלהם הוא קטן ביותר, וישנם כאלה שכל מזונם הוא 1-3 פריטים בלבד. בדרך כלל ארוחתם מורכבת מפריט אחד או שניים בארוחה אחת. כלומר, נושא צירופי המזון לא קיים אצלם. גם אצל האדם שחי בעבר בתנאים פרימיטיביים, הארוחה הייתה מאד לא מגווונת. אך האדם התרבותי המודרני יכול להביא מכל קצווי עולם, לסופרמרקט שבסמוך לביתו, אלפי פריטי מזון. הוא גם נוהג להרכיב את ארוחותיו ממיגוון גדול של פריטים. הטבח המודרני לימד את האדם המודרני לבנות ארוחה ממיספר רב של מנות, המורכבות ממספר רב של פריטי מזון שאינם בנויים להתעכל בייחד באותו הזמן. ישנה מנה ראשונה, ולאחר מכן שנייה ושלישית, ובמקרים רבים גם רביעית וחמישית, וכמובן הקינוחים למינייהם. ככל שהאוכל יותר קשור לבילוי, כמקובל כיום, כך הוא פחות קשור להזנה. המזונות הנאכלים מקבלים פירוק כימי במערכת העיכול ע"י מיצי עיכול [אנזימים] המופרשים ע"י בלוטות שונות הממוקמות לאורך מערכת העיכול. סדר העיכול הוא מאד ברור. העיכול מתחיל בפה בזמן שלועסים את המזון. לעיסה מספקת ההופכת את המזון לדייסתי ומעורבב היטב עם הרוק, מבטיחה שמיצי העיכול השונים יוכלו לבוא במגע עם כולו, ולגרום לפרוק האנזימטי של כל הנאכל. לעיסה לא מספקת גורמת לחלקים של המזון לא להתפרק אנזימטית, אלא ע"י חיידקים, ואז נוצרים תסיסות ורקבונות של אותו חלק שלא התפרק כימית. כאן מדובר על פרוק מזון ע"י חיידקים, הנחשבים מסוכנים ע"י הרפואה המקובלת, וזאת נילחמת בהם באמצעות אנטיביוטיקה. איזה אבסורד. תוצרי התסיסה והרקבון, להבדיל מתוצרי הפרוק האנזימטי, אינם משמשים כמזון לגוף, אלא מרעילים אותו. אבל בפה ישנו גם אנזים הפטיאלין, המופרש עם הרוק, והוא מבצע פרוק ראשוני של עמילן לדו סוכר. אנזים זה נהרס בקלות ע"י חומציות הקלה ביותר. אז אם אוכלים באותה ארוחה מזון עמילני [לחם, תפו"א, אורז וכד'] וגם עגבניה המכילה חומצות, או עם מזון חלבוני [ טחינה, בשר, גבינה וכד'], ומזון חלבוני מתפרק בקיבה בנוכחות חומצה, הרי הפטיאלין נהרס מהחומציות ופירוק העמילן לא יתבצע. התוצאה היא צרבת, גזים, בטן נפוחה, עצירות או שילשול, צואה מסריחה, כאבי בטן, תשישות ועייפות, הזעת יתר, בחילה ועוד, המספרים לנו על התקלקלות המזון במערכת העיכול והפיכתו לרעל מחליא. ובמקום שהגוף ישקיע אנרגיה בעיכול וספיגת המזון, הוא צריך להשקיע הרבה אנרגיה בסילוק הפסולת שנוצרה במערכת העיכול ובהתגוננות מפני הרעלים שנוצרו. יוצא מכך שהגוף לא רק שאינו מקבל אנרגיה מהמזון, הוא גם מבזבז אנרגיה כדי לסלק את הפסולת. מה הפלא שכל כך הרבה אנשים סובלים מעייפות ותשישות, כושר גופני ירוד, חוסר ריכוז וקשיי למידה? זאת רק דוגמא אחת הממחישה את חשיבות הפרדת המזונות. זאת דוגמא הממחישה איך מזון משתבש והופך לרעל גורם מחלות. רעל זה ניספג במעיים הארוכים של האדם למחזור הדם, ובאמצעותו מגיע לכל תאי הגוף. ומכאן מתחילות כל המחלות, מנזלת ועד סרטן. בוודאי שהגוף במקרה כזה אינו מקבל יסודות מזון מהמזון, וזה מביא לתת תזונה האופיינית כל כך לאדם המודרני. חשוב להדגיש שפרוק המזונות במערכת העיכול הוא מסודר. להלן שתי דוגמאות: מזון עמילני שלא קיבל פרוק ראשוני מהפטיאלין, לא יקבל פרוק שני בתריסריון. גם החלבון, אם לא קיבל פרוק ראשוני בקיבה לפפטון, לא יקבל פרוק שני ושלישי במעיים ולא יהפוך לחומצות אמינו. שלב אחד שלא התבצע כראוי, עוצר את שרשרת העיכול וגורם למזון להפוך לפסולת. כלומר, אנזים יוכל לפעול כראוי רק אם האנזים שקדם לו ביצע את עבודתו בשלמות. כל אנזים פועל רק על סוג אחד של מזונות. אנזים הפועל על פחממה למשל, אינו יכול לפעול על חלבון. גם בעיכול מזונות קרובים ודומים הרי לכל אחד אנזים מיוחד לו לפרוק. למשל, אנזים הפועל על מלטוזה [סוג של סוכר מורכב] אינו פועל על לקטוזה. הקפדה על צירופי מזון חיונית לכולם. זאת אינה שיטה המיועדת לצמחונים וטבעונים בלבד. היא חיונית עוד יותר לאוכלוסיית אוכלי הכל. דגים, בשרים ומוצרי חלב הנרקבים במערכת העיכול, ארסיים הרבה יותר ממזון צמחוני שעובר תהליך זה. המסר של השיטה הוא: 1-לא לאכול בארוחה אחת מזונות הדורשים תנאי עיכול סותרים. 2-מזונות מסויימים, כמו פירות למשל, יש לאכול כשהקיבה ריקה לחלוטין. לכן יש לאוכלם בזמן המתאים כשתנאי זה קיים. 3-לשמור על זמן נכון בין הארוחות כדי שמזונות מארוחה קודמת לא יפגשו בקיבה עם הארוחה הבאה, אם היא מכילה מזונות הדורשים תנאי עיכול סותרים. 4-לצרף בארוחה מזונות שמתעכלים בקלות בייחד, ובארוחות המכילות מזונות מרוכזים [בעיקר חלבונים ועמילנים] לצרף מזונות המעודדים עיכול קל ומהיר. מסובך? ממש לא. לאחר לימוד ראשוני של הדרך והתאמתה למקרה [ההתאמה חשובה במיוחד אצל אנשים חולים], הבצוע קל ופשוט. |