היום, בבוקר אצלינו ולאחר סגירת השווקים בטוקיו, הודיעה חברת הדירוג S&P על הורדה בדירוג של יפן. מאחר ולפני כשנה, הודיעה S&P שיפן נמצאת אצלה במעקב שלילי (negative outlook), ומאחר שמאז מצבה הפיסקלי של יפן לא השתפר אלא הורע, לא היתה סיבה להפתעה מההורדה הפורמלית של הדירוג.

ואכן, מעבר לתגובה מיידית של נפילה של ין אחד בשער הין/ דולר, וירידות מתונות בחוזים עתידיים בשוקי המניות, העדר התרגשות בשווקים הפיננסיים מעיד שהחדשות לא התקבלו בהפתעה.

מאידך, מדובר בהורדת הדירוג הראשונה של יפן מאז 2002. יצויין שבשנים 1998-2002, המדינה ספגה לא פחות מעשר הורדות דירוג (של חוב לטווח ארוך, טווח קצר, ועוד), שבסופן הדירוג של החוב שלה לטווח ארוך הועמד על AA. עד היום. עכשיו היא AA-, לפחות אצל S&P, בעוד שמודיס ופיץ' נשארים ברמה הקודמת – בינתיים.

אבל מידת ההפתעה של השווקים, וגם עוצמת התגובה של השווקים, אינן המדידות היחידות, או אפילו החשובות, כדי להעריך משמעותה של אירוע. יתרה מזו – הורדת דירוג בעצמה אינה האמצעי היעיל למדוד משמעותה של תהליך מסויים, כפי שלמדנו במשבר של 2007-08.

במקרה של יפן, ושל ההתדרדרות הבלתי-פוסקת במצבה הפיסקלי  (שהוא הגרוע ביותר מבין המדינות המתועשות הגדולות, בשיעור ניכר), הורדת הדירוג אינה אלא ציון דרך נוסף בדרך לגיהנום. נתוני הגירעון חמורים, אבל מה שחמור הרבה יותר הוא השיתוק הפוליטי מסביב לנושא התקציבי – אחרי חלוף שנה וחצי מהמהפך הפוליטי שהעלה לשילטון את האופוזיציה ופתח לכאורה את הדלת לרפורמות.

האנליסטים הפיננסיים, שמדמיינים עולם שבו התהליכים מתפתחים בהדרגתיות, מדברים על שחיקה איטית בשווי של הין ובשערי האג"ח הממשלתיים. בעולם האמיתי, מה שיקרה, כאשר זה יקרה, יהיה שונה לחלוטין.

ביום מן הימים – אולי מחר, אולי בשנה הבאה, אבל התוחלת הולכת ומתקצרת – שוק האג"ח יישבר. המשקיעים, "פתאום כזה", יביעו חוסר אימון בממשלה ובמערכת היפנית,  אולי בכך שיסרבו לקנות הנפקה חדשה של אג"ח ל-10 שנים בתשואות המקובלות של 1.2%-1.4%. מנקודה זו תתפתח במהירות קריסה מערכתית נוראה.

אבל כל עוד היציבות נשמרת בשוק האג"ח הממשלתי של יפן, קל יותר להאמין שגם מחר יהיה כמו אתמול. ברקע יישמעו קולות אזהרה, פעם של S&P, פעם של ה-IMF, אבל הנודניקים האלה מתריעים כבר שנים רבות על חומרת המצב הפיסקלי ומאומה לא קרה....