כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    יובל שטייניץ ורצח אמיל גרינצוויג

    12 תגובות   יום חמישי, 27/1/11, 15:51

    בראיון עיתונאי על שיחרורו של יונה אברושמי מן הכלא, שבה מרב מיכאלי בעיתון הארץ  אל אחד מפצועי אותו אירוע  שר האוצר יובל שטייניץ, אז פעיל שלום עכשיו, וכיום כהן מומר. השיחה לא חרגה מן השיח הרגיל בדבר זכות הביטוי דמוקרטיה והגבולות האדומים שאזור לחצותם של אלימות ושינאה.


    אך משפט אחד שאמר שם שטייניץ לא נתן לי מנוח. "אני חושב שהייתי היחיד בקהל שהבין כחייל בגולני שנזרק רימון. ובאופן אינטואיטיבי, שמעתי את הפק וראיתי את הנצרה עפה באוויר עוד לפני הפיצוץ והתחלתי להתכופף ולהשתטח. ואני חושב שזה הציל אותי, שנפצעתי רק ברגליים ולא בכל הגוף"


    בתחילה התקשתי להסביר למה ההדברים צרמו לי, או מה בכלל מפריע במשפט הזה. הרי הגיוני שמי ששרת בצבא, ביחידה קרבית, אכן יזהה את הצליל המתכתי של הניצרה הנשפלת, ביתר קלות וידרך לקראת הפיצוץ.


    אבל אז הבנתי. את שטייניץ מטריד להיתפס כמי שהיה חלק מהשמאל הישראלי, לכן הוא חייב לסייג את הדברים. הוא אינו מתכחש לעברו, אך מחדד את הנקודות שעובודות לטובותו כאיש המחנה הלאומי. ומה חזק יותר מאשר לתאר בהקשר של הפגנת שמאל תבוסתנית את היותו חייל גולני. זאת ואמרת, השר מבדיל את עצמו מיתר המשתתפים, לפחות רעיונית.


    כאשר הוא מציין, כי כנראה היה היחיד בקהל שהבין כחייל גולני שנזרק רימון, המסר שעובר מן הדברים הוא שכל היתר לא יכלו לזהות את הצליל הכה מיוחד הזה, כי הם לא היו בגולני, כי אולי בכלל הם לא היו ביחידה לוחמת. זאת אומרת גם כאשר השתייכתי לשמאל, למעשה לא הייתי בשר מבשרו, הייתי חייל גולני ולא שמאלני בוגד.


    המשפט הזה מעורר תחושת אי נוחות בייחוד לאור העובדה שאמיל גרינצוויג עצמו היה קצין צנחנים במילואים וכי בשורה הראשונה בין הפצועים האחרים, היה גם אברום בורג שגם הוא שירת בצנחנים בשרותו הצבאי. זאת אומרת המשפט של שטייניץ, לא רק יוצר הפרדה ברורה בינו לכל היתר, הוא מכין את תהליך ההמרה שהוא עבר ואת תהליך התיקון. המגיע לשיא בפיסקה הבאה, אשר מנסה, אם לא לפרק אז לפחות להחליש את עוצמתו של האירוע.


    "ואני רק חושב לעצמי היום באופן אבסורדי, אם חס וחלילה הייתי נפגע כמו אמיל גרינצווייג, אז היום הייתי יושב בשמים, רואה שהפכתי לאייקון של השמאל, והייתי צועק מלמעלה שבינתיים שיניתי את עמדותי הפוליטיות לגבי תהליך השלום"


    פיסקה זו לא רק מוציאה את שטייניץ ממחנה השמאל, היא גם רומזת לכך, שאולי אמיל גרינצוייג עצמו איננו באמת ההמייצג של השמאל, אשר הפך אותו לאייקון ולסמל. בהרהור הכמו פילוסופי, שואל שטייניץ מה היה קורה אם הוא היה נפגע כמו אמיל גרינצוויג ווכמהו היה מנוע מלראות את האמת ולבצע המרה ונותר כלוא בדימוי שעבר זמנו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/1/11 07:35:

      צטט: מולי בנטמן 2011-01-29 08:36:14

      צטט: רונן מאיר 2011-01-28 23:27:41

      גם אני קראתי את הראיון הזה וגם לי המשפט הזה בלט.
      הניתוח שלך הגיוני ויכול להיות שהוא נכון.

      אבל בוא אני אתן לך עוד זווית אפשרית;
      יובל שטייניץ הוא היום הבוס של נערי האוצר, אדם שנכס לתפקיד כניחנח למאורת שועלים, כעוזר תקציבאי של נתניהו.
      הוא אחראי להרבה גזירות ומתחכך בהרבה כסף - בחזית ההון ושלטון..
      יש מצב שהוא רוצה למצב את עצמו כאחד העם, כמי שלא רואה רק את הפיננסים אלא גם את האנשים.
      לכן השירות בגולני חשוב לו. הוא היה למטה, בבוץ של גולני.
      זאת היתה התחושה שלי כשחשבתי על האמירה הזאת.

      האמת היא שעד הראיון לא ידעתי (או שלא זכרתי) שהוא היה בגולני.

       

      אני לחלוטין מסכים אתך ואני חושב שההסברים משתלבים

      זאת אומרת מה שחשוב לו זה איך הוא ייתפס בעם ולא איך ייתפס השמאל

       

       למה שיהיה חשוב לו איך הוא נתפס בשמאל?

        30/1/11 01:58:
      ניתוח מדויק מאד.
        29/1/11 08:36:

      צטט: רונן מאיר 2011-01-28 23:27:41

      גם אני קראתי את הראיון הזה וגם לי המשפט הזה בלט.
      הניתוח שלך הגיוני ויכול להיות שהוא נכון.

      אבל בוא אני אתן לך עוד זווית אפשרית;
      יובל שטייניץ הוא היום הבוס של נערי האוצר, אדם שנכס לתפקיד כניחנח למאורת שועלים, כעוזר תקציבאי של נתניהו.
      הוא אחראי להרבה גזירות ומתחכך בהרבה כסף - בחזית ההון ושלטון..
      יש מצב שהוא רוצה למצב את עצמו כאחד העם, כמי שלא רואה רק את הפיננסים אלא גם את האנשים.
      לכן השירות בגולני חשוב לו. הוא היה למטה, בבוץ של גולני.
      זאת היתה התחושה שלי כשחשבתי על האמירה הזאת.

      האמת היא שעד הראיון לא ידעתי (או שלא זכרתי) שהוא היה בגולני.

       

      אני לחלוטין מסכים אתך ואני חושב שההסברים משתלבים

      זאת אומרת מה שחשוב לו זה איך הוא ייתפס בעם ולא איך ייתפס השמאל

       

        28/1/11 23:27:

      גם אני קראתי את הראיון הזה וגם לי המשפט הזה בלט.
      הניתוח שלך הגיוני ויכול להיות שהוא נכון.

      אבל בוא אני אתן לך עוד זווית אפשרית;
      יובל שטייניץ הוא היום הבוס של נערי האוצר, אדם שנכס לתפקיד כניחנח למאורת שועלים, כעוזר תקציבאי של נתניהו.
      הוא אחראי להרבה גזירות ומתחכך בהרבה כסף - בחזית ההון ושלטון..
      יש מצב שהוא רוצה למצב את עצמו כאחד העם, כמי שלא רואה רק את הפיננסים אלא גם את האנשים.
      לכן השירות בגולני חשוב לו. הוא היה למטה, בבוץ של גולני.
      זאת היתה התחושה שלי כשחשבתי על האמירה הזאת.

      האמת היא שעד הראיון לא ידעתי (או שלא זכרתי) שהוא היה בגולני.

        28/1/11 23:12:

      צטט: יובז 2011-01-28 00:18:01

      איזה עומק, מולי, סחתיין

      באמת בקריאה שניה הבנתי מה מפריע לי

       

       

       

      בהתחלה גם אני פקפקתי בתחושות שלי

      אבל עם כל קריאה זה נעשה לטעמי יותר ברור

        28/1/11 09:35:
      מולי -- גם אני קראתי את הראיון וחשתי חוסר נוחות מבלי יכולת לנסח לעצמי את הסיבה לכך עד ש....הגעתי לפוסט שלך :-))
      תודה רבה ו...לא יעזור לך, רואים ש"גדלת" בסביבה הכי מאתגרת של מדע המדינה, מלכת המלכות - הפילוסופיה הפוליטית :-))
      נ.ב. נא לא "לשבור לי את המלה", כן?! חחחח :-))
        28/1/11 07:05:
      שטויות במיץ
      אדם מדבר על החוויה האישית שלו ואתה מכניס בכח את הפוליטי.
      אני לא יודע אם אתה גולנציק או אם היית מזהה את צליל ההפעלה של מרעום רימון אן לא, אבל זו חוויה שלא שוכחים בקלות.
      אני לא הכרתי את גרינצוויג ולא יודע מה היו דעותיו אם היה חי היום.
      אני בטוח שגם אתה היית צעיר מדי מכדי להכיר אותו.
      למרות הניסיון האישי שלך אנשים חושבים משנים את דעותיהם בעקבות ניסיון חייהם.
      אתה עוד היית ילד אבל אני זוכר את ההרגשה כששטיימניץ שינה את דעתו.
      היה קשה לתפוס את המהפך הזה. זה לא עושה אותו למנוול.
        28/1/11 00:18:
      איזה עומק, מולי, סחתיין

      באמת בקריאה שניה הבנתי מה מפריע לי
        27/1/11 23:50:

      צטט: מירי G 2011-01-27 23:44:29

      זו קריאה ביקורתית מצוינת של טקסט. מעניין מאוד

       

       

      תודה מירי

        27/1/11 23:49:

      צטט: Rachel~ 2011-01-27 20:21:33

      יש כאן יותר ממה שאתה אומר ואני מסכימה עם דרך המחשבה שלך. יש לי תחושה שיש כאן ניסיון של שטייניץ לעוות את המציאות של אז ולהשליך אותה על מה שקורה היום אבל לא יעזור לו שכן אנחנו המבוגרים זוכרים שבשנים ההם, שנות צבא הגנה השמאלנים היו קרביים וכשצהל הפך לצבא התקפה הימנים ששו אלי קרב.

       

       

      אני לא יודע מה הוא תיכנן ונשאלת תמיד השאלה האם הדברים נערכו או הובאו כפי שהוא אמר אותם. יש לכך חשיבות רבה. אוחוץ מזה אולי המבוגרים שזוכרים או רוצים לזכור אינם קהל היעד

        27/1/11 23:44:
      זו קריאה ביקורתית מצוינת של טקסט. מעניין מאוד
        27/1/11 20:21:
      יש כאן יותר ממה שאתה אומר ואני מסכימה עם דרך המחשבה שלך. יש לי תחושה שיש כאן ניסיון של שטייניץ לעוות את המציאות של אז ולהשליך אותה על מה שקורה היום אבל לא יעזור לו שכן אנחנו המבוגרים זוכרים שבשנים ההם, שנות צבא הגנה השמאלנים היו קרביים וכשצהל הפך לצבא התקפה הימנים ששו אלי קרב.

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין