צטט: שמעון רוזנברג 2011-01-29 01:47:04

שירך מעורר שאלות מעניינות:
האמנם כשאנו נרדמים המציאות הופכת לאין? ללא כלום, לאפס?

מאחר שניתן להניח כי העולם לא חדל להתקיים בפועל ממש בזמן שאנו ישנים, האם לפחות הוא חדל להתקיים עבור מי שישן? ואולי הישן  שומר על איזה שהוא קשר תת מודע עם העולם? (ויש  מחקרים המאששים זאת)

ושמא השינה (או לפחות מצב חלימה) היא מציאות - אבל שונה, אחרת? ועדיין אינה בבחינת אין?

ואם כן אולי הדימוי הנכון על בסיס שעוניו של דאלי הוא לא מציאות נמזגת לאין אלא מציאות העוברת טרנספורמציה למציאות שונה, כפי ששעוניו הנמסים של דאלי אינם נעלמים מן העין אל האין?  

אבל לפני הכל, ראוי לשאול מה היא בכלל "מציאות"? מתי ועל סמך מה נקבע כי משהו הוא חלק מהמציאות ומשהו אחר אינו? אלה הן שאלות אונטולוגיות לא פשוטות, וככל שקראתי הבנתי שאין להן תשובות חד משמעית כלל, בוודאי לא עד כדי שאוכל להסכים או שלא להסכים כי "המציאות נמזגת מתוך עצמה" ו"הופכת לאין". 

אם שברירון בן ארבע שורות

מעורר כל כך הרבה תהיות

שאלות על מהות העולם ורומו

אז אולי עשה את מלאכת יומו...

צטט: נ.י.ל.י 2011-01-28 18:45:29

אכן זו הרגשה מוכרת
ההתמזגות עם האין סוף

שמחה שהשבריר מדבר אליך.

הנר בת חנה 

צטט: פיני-רבנו 2011-01-28 18:37:01

תאור יפה של שעוניו של דאלי. העילפון  של הזמן אשר  משרה תחושה של זמן נמס וגם של התרוקנותה של המציאות אל מעבר לחלום, לריק המוחלט.

אהבתי.

תודה פיני, אני שמחה שאהבת, וכן זו באמת התחושה שניסיתי באמצעים צנועים להעביר

הנר בת חנה

צטט: debie30 2011-01-29 07:59:31

אוהבת ומתחברת לתיאור
בבשינה זמנים מתערבבים,
נמהלים נוזלים מרחפים.
כל מה שמחוץ מאבד משמעות

 אכן, זו באמת התחושה שגם אני מזדהה איתה. תודה

הנר בת חנה

שירך מעורר שאלות מעניינות:
האמנם כשאנו נרדמים המציאות הופכת לאין? ללא כלום, לאפס?

מאחר שניתן להניח כי העולם לא חדל להתקיים בפועל ממש בזמן שאנו ישנים, האם לפחות הוא חדל להתקיים עבור מי שישן? ואולי הישן  שומר על איזה שהוא קשר תת מודע עם העולם? (ויש  מחקרים המאששים זאת)

ושמא השינה (או לפחות מצב חלימה) היא מציאות - אבל שונה, אחרת? ועדיין אינה בבחינת אין?

ואם כן אולי הדימוי הנכון על בסיס שעוניו של דאלי הוא לא מציאות נמזגת לאין אלא מציאות העוברת טרנספורמציה למציאות שונה, כפי ששעוניו הנמסים של דאלי אינם נעלמים מן העין אל האין?  

אבל לפני הכל, ראוי לשאול מה היא בכלל "מציאות"? מתי ועל סמך מה נקבע כי משהו הוא חלק מהמציאות ומשהו אחר אינו? אלה הן שאלות אונטולוגיות לא פשוטות, וככל שקראתי הבנתי שאין להן תשובות חד משמעית כלל, בוודאי לא עד כדי שאוכל להסכים או שלא להסכים כי "המציאות נמזגת מתוך עצמה" ו"הופכת לאין". 

תאור יפה של שעוניו של דאלי. העילפון  של הזמן אשר  משרה תחושה של זמן נמס וגם של התרוקנותה של המציאות אל מעבר לחלום, לריק המוחלט.

אהבתי.