אני מוצאת בהתקרבות לגיל חמישים ובשיער השיבה, שהחלטתי לפני כמה זמן להפסיק לצבוע, המון יתרונות: אשמאים זקנים הפסיקו לצקצק בשינהם ולסנן מתחת לשפם "איזה ציצי", אפשר לדבר עם אנשים צעירים בלי לחשוש שהם יחשבו שאני מתחילה איתם, אנשים מעיזים הרבה פחות לנזוף בי והכי חשוב הפסיקו לחלוטין לפמפם לי שאם לא אעשה ילדים אתחרט על זה בסוף (דרך אגב, זה אולי הדבר היחיד שאני שלמה אתו במאת אחוזים).
ואולם, יש רגעים שבהם אנשים מזכירים לי את הסבל מהעבר. אתמול היה רגע כזה. אחותו של בעלי באה לביקור אצלו (נדמה לי שלא קרה מאז שהתחתנתי אתו) והם החליפו זכרונות ילדות. כשהגיעו לדבר על שכן שאמא שלו היתה משוגעת, בעלי טען שהוא דווקא יצא מזה בסדר. אחותו מיד התקוממה ואמרה "הוא לא בסדר. קודם כל הוא החליט לא להביא ילדים לעולם". לא עזרו לי כל שערות השיבה שבעולם ושוב השתתקתי כמו ילדה קטנה נכלמת ולא העזתי לומר לה: “מותק, זה שמישהו מחליט לא להביא ילדים לעולם זה לא אומר שהוא לא בסדר וגם אם כן יושבת מולך אחת כזו, אז איפה הטאקט?” |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נראה לי שטקט זו תכונה נרכשת ולא מולדת. תודה.
יש עוד כמה מצוות שבחרתי לא לקיים, בעיקר מצוות "עשה" כך שבין כה וכה אגיע לגיהנום. גם אותי מרעים שמישהו חושב שהוא יודע מה טוב לשני ומה מגדיר אדם כבסדר או לא בסדר. תודה.
זה שמישהו חושב שהוא יודע מה טוב לשני זה מרעים אותי ברמות.
נכון?
היה. עכשיו יש לה כבר נכדים. תודה על התגובה.
נימוקים לא חסרים לי אבל נראה לי שבסופו ל דבר הסיבה האמיתית להביא או לא להביא ילדים קשורה באיזשהו דחף שאו שיש אותו או שאין אותו (אולי מסיבות גנטיות או הורמונליות או השד יודע).
שמחה שאהבת. תודה.
ישנם נימוקים שהעולם אכזר..עולם קשה ועוד..
אני שמחה שיש לי 3 ילדים. אך בהחלט לא רציתיעוד ילדים ...כן..לא רציתי להוסיף לי דאגות..
מקווה שהילדים שלי גם לא ילדו הרבה ילדים...
למרות שאומרים שילדים זה שמחה..אבל נוכחנו לא אחת כמה שזה לא נכון.
אהבתי את כתיבתך ואוהבת את הראש שלך.
*****
וגיסתך אכן ללא טקט....
כשאקפוץ מהגג זה לא יהיה כי אמרו לי אלא רק כי אני החלטתי (סתאאם)
ובאשר להבדל בין נשים וגברים יש לי עוד טענות, למשל, למה גברים לא צריכים להוריד שערות מהרגליים ונשים כן?
אין צורך להכליל. דווקא יש לגיסתי שני בנים מקסימים (את הנכדים לא פגשתי) ונראה לי שבתור אמא היא דוקא תפקדה בסדר.
מי שמנדנדת לי לצבוע את השיער זו דווקא אחותי. יש בזה משהו מרגיז ביותר אבל אני סולחת לה למרות שמה שהיא אמרה זה שאני מזכירה לה את דודה שלי (שלא כל כך אהבתי). דרך אגב אמא שלי כל החיים צבעה ואולי בגלל זה לצבוע נראה לי יותר "כמו אמא" מאשר לא לצבוע.
גבר שאומר לאשתו. את חייבת לצבוע את השיער
כי בלי, את נראית כמו אמא שלי. אם בבית
ואם בן הזוג יש שיח כזה. מי זאת הגיסה
חסרת הטאקט שבאה והולכת ותפגשו
בעוד כמה שנים בחתונה אחרת.
אני מחשיבה הערות רק של אנשים קרובים שדעתם חשובה.
אפשר לחשוב שעם גנים כמו שיש לה[או לפחות כפי שהיא נשמעת] מה כל כך נהדר להנציח את זה בעוד כמה צאצאים?
יש יותר מדי ילדים בעולם עם הורים גרועים או יתומים.
נראה שכבר עייפתי מכל המתרבים האלה.
יש לי מזל שבעלי שומר נפשנו כך שאני לא צריכה לדאוג לזה. הקשר בינו ובין אחותו דליל ביותר. כנראה שאין מה לעשות אלא לספוג פעם בכמה זמן איזו מנת פולניות ממישהו. גם זו דרך הטבע, כנראה.
תודה רחלי.
אפורות, אבל אני מחכה בקוצר רוח שכבר יהיו ממש לבנות כמו של סבתא שלי. היתה לה שיבה מבריקה ויפה.
אני לא יודעת מה היה עם אחותך אבל צר לי לשמוע שחייה השתנו לרעה. לא תמיד אפשר לדעת מה טוב ומה רע לפני שזה קורה.
האמת היא שלא כל כך קשה להתעלם מגיסתי כי אנחנו כמעט לא נפגשים ובטח עד מחר אשכח את מה שהיה אתמול. תודה על העידוד.
מהם מתעלמת -ועל כך מאד שלמה!
יש לי גיסה ובן שהחליטו לא להקים משפחה-לכן אותך אני מאד מבינה.
לעומת זאת אחותי הבכורה זכרונה לברכה
כל כך רצתה ילד ועל כך בחייה שילמה.
לא נפטרה בלידה-אך כל חייה השתנו עקב ההחלטה ומאד לרעה-עד מותה.
אז יקירה אותך אני מאד מבינה.
ושערות לבנות-WELL אותן אני דוקא בעד-צביעה-חחחח