יד גדולה ומאובקת מרימה את הדלי מלא עפר ושאריות בניה, הקלילות המופלאה ונטולת המאמץ של התנועה גורמת לי לעקוב מרותקת עד הפגישה של הדלי אל הריצפה. תנועה מושלמת, שרירי זרועה וחזה בשליטה מלאה. רק מכיווץ השריר ניתן להבין את המשקל. יש גוף של ברזלן וכזה של מסגר שלפיתת היד היא עצומה, יש ידיים של נגר ואלו של בונים באבן, ידיים של איש מכונות וכאלו של הדופקים על מקלדת וחותמים על צ'קים בסוף. יש את המגע שלי עם העולם, כזה שצריך להרגיש את החומר ביד, את הטקסטורה של האבן, הריח של עץ שעבר הקצעה וריח שיש רק לריתוך של ברזל שעושה שורף בגרון. יש את ידיעת התחושה, כי הייתי שם, של הלב שמפרפר בהתרגשות כי הדיסק קפץ וידעת בדיוק ש.. עוד שניה יכול היה להגמר עם הרבה דם. את הכאב הבילתי נתפס בעיניים אחרי יום ריתוך שחלקו ללא הגנה, והתחושה המוזרה של ריח שרוף בגרון שבאה עם הכוויה בתוך האישון. קוץ שחדר 3 ס"מ לבשר ואיך זה מרגיש כששולפים אותו משם, כל מ"מ תחושה שכל הגוף מרוכז בה, הרגשה של פינוי. גוף שיודע מגע של אגרוף לפרצוף ואיך זה מרגיש לחתוף סתירה, את הפסקת הנשימה אחרי בעיטה לבטן שלא נחסמה כראוי ותחושת הכעס על עצמך על שלא חסמת נכון בתוך מצוקת הנשימה וחיפוס מטורף לאויר. הגוף חותם זיכרון לתוכו , זיכרון בילתי נשכח, אורגזמה פרועה שאין לה סוף, חדירה עם עוצמה של תשוקה שדורשת שיחרור,מגע של ליטוף אוהב, ריח של גוף ששייך רק לאחד וגורם תמיד לריגוש ורטוב. יש שפה של גוף ששיכת לאלו שחיים משם.
|