אני ואתה נשנה את העולם

לפעמים נדמה לי שהשימוש במושגים כמו תיקון עולם ושינוי החברה נתפס אצל האנשים כאמירה ילדותית במקרה הטוב וכקלישאה ריקה מתוכן של רצון לפופוליזם במקרה האחר.

מדוע?

איך הפכנו לחברה מנומנמת העוסקת בשאלות "צהובות" ברמת עניין מטורפת ומזניחה שאלות מהות.

חברים וחברות לומר ולרצות לתקן את העולם זו שאיפה ראויה, לרצות להשפיע טוב זו אמירה הגיונית.

אני רוצה להיכנס לבתי ספר ולנהל שיחות עם התלמידים על הדרכים בהם הם רוצים להשפיע על העולם והחברה לטובה ולא על רצונם להתפרסם או לרקוד עם אבק כוכבים.

אני רוצה שאמצעי התקשורת יאדירו הוגי דעות ואנשי עשייה ייתנו במה וישקיעו משאבים לעסוק בשאלות מהות.

אהבתי את הביטוי של עמיר "להעצים את הרוח בחינוך" לעודד חשיבה ערכית ודיונים בשאלות מהות.

חובה עלינו לסלול דרך לחברה ישראלית העוסקת בשאלות מהות ומשקיעה משאבים בהתפתחות ערכית.

מרכז הכבידה הוא האדם

סביבו שני צירים ושני מעגלים

ציר אחד הינו העבר ממנו אני לומד ומתעצם וקצהו השני העתיד אליו אני שואף היעדים שאני מציב והסכימה הציפיתית שאני מציב לעצמי. ציר שני הינו החיבור בין ההתמודדות של הצרכים הארציים והשאיפות והמחשבות שראשם בשמיים. מתוך העומק של ארבעת הקצוות נוצר מרכז הכובד - האדם.

מקיף עצמו האדם בשני מעגלים מרכזיים מעגל ראשון של תיקון העצמי ומעגל שני של תיקון העולם את היכולות והכשרונות שלו אותם הוא יונק מבין קצוות הצירים מביא לידי ביטוי בשני המעגלים תיקון העצמי ותיקון העולם (מבוסס על תורתו החינוכית של חיים פרי).

לעניות דעתי

חובה עלינו לומר ללא מורא ברצוננו לשנות את העולם להיטיב את דרכינו אנו ומתוך כך לעסוק בתיקון החברה.

אינני רואה בכך ילדותיות או כל הגדרה מעליבה אחרת בעיני זו הטבעיות של האדם.

לגלות את הטוב שבאדם להוסיף טוב בעולם.