0
מי שעובד עם קהל יודע שלא תמיד ייכנסו רק אנשים נחמדים, לפעמים מגיעים גם אנשים קצת פחות נעימים. בעצם זה לא רק מי שעובד עם קהל, זה כל אחד מאיתנו, הרי לא סתם אומרים לנו מהילדות לא לדבר עם זרים כי....אבל כשאתה עובד עם קהל רוב הפעמים שתדבר עם זרים, ורוב הזמן הם יהיו נחמדים אבל לפעמים, פעמים רחוקות למזלי, הם יהיו, נקרא לזה, ורק ע"מ שלא אצטרך לסמן את תיבת התכנים הפוגעניים, "פחות נעימים" אתמול הגעתי לחנות באיחור. החנות כבר היתה פתוחה, מוזיקה נעימה, הכל כרגיל. נכנסתי וברכתי את האנשים שהיו לשלום וכבר הרגשתי איזו תחושה של מתח באוויר. עוד לא הספקתי להוריד את המעיל כאשר האישה שאלה "יש לכם ספרים ברוסית?" אני מודה שאין לנו עדיין הרבה ספרים בשפה הרוסית, ראשית לא היה לזה, עדיין, המון ביקוש אצלנו וגם, לדעתי, אלו ספרים שפחות יוצאים מבתים של אנשים. אז התנצלתי על המבחר הדל, חייכתי וחזרתי להניח את המעיל כשהגבר עצר אותי "אין פה הרבה רוסים?" אמרתי בחיוך את ההסבר שלי לעניין ונראה שזה סיפק אותו אבל רק לשנייה "כמה רוסים יש פה?" "מה, במספרים?" "כן, כמה רוסים יש בקריית שמונה? איזה חלק מהאוכלוסיה הם? גדול? קטן?" עניתי שאני לא ממש יודעת להגיד לו מספר מדוייק כי "בואו נעשה רגע סדר, כמה תושבים בכלל יש בקריית שמונה?" "לא יודעת" "איך זה שאת לא יודעת??? את גרה פה באיזור, לא?" זה רק נדמה לי או שהקול שלו מתחזק? "כן, אני גרה פה אבל אני לא יודעת את מספר התושבים בקריית שמונה, אני מצטערת" "גם אני לא יודעת כמה אנשים יש בגבעתיים" ניסתה האישה להרגיע אותו אבל ללא הצלחה מרובה "אם היא גרה פה היא חייבת לדעת כמה אנשים יש בקריית שמונה!" וככה זה נמשך במשך כמה דקות מי שעובד עם קהל יודע שצריך להיות קשוב ואדיב, גם עם זה לא ככ מסתדר אבל לי קצת נמאס "אני לא יודעת כמה אנשים יש בקריית שמונה, האמת שאני גם לא ככ מתעניינת במספר, אולי אם הייתי צריכה לתת דיווח תקופתי ללמ"ס הייתי יודעת יותר..ובכלל, למה אתה מרים עלי את הקול??" והלכתי להניח את המעיל. לשולחן התקרב סטודנט שהיה בחנות במהלך כל השיחה הזו. נשמתי נשימה ארוכה, חייכתי ושאלתי אם אני יכולה לעזור "רק רציתי לדעת כמה נמלים יש בקיבוץ....." |