| בא לי להישאר כאן בדירה החמה, בפינה הקטנה שלי, בשקט של יום שישי. אבל בא לי להיות גם שם, במפגש תרבותי, בין אנשים מפורסמי מילים ופנים, בתוכם, איתם, לידם. כן, גם איתו. בא לי להמשיך ולאכול את החומוס לייט עם הקרקרים שלי. ארוחת צהריים של שישי. עונג לחיך. לא. אני אחתוך תפוחי אדמה, קצת בצל, קצל פלפלים ואחדירם בערגה לאובן-טוסטר. נראה לי שזה- מתאים יותר לבפנוכו שלי. אבל מצד שני בא לי ללכת לשם. שנקין, צהרי שישי, קשקש פה קשקש שם, להזמין טוסט בולגרית יחד איתו, אולי לבד. אבל להיות שם, בין כולם. אז מה לעשות? לפעמים אין לנו כוח להיות. לפעמים הלהיות הוא פשוט לשבת על כורסת סלון ולהרגיש את השקט. ככה אני הכי אוהבת. הוא בטח יתקשר וישאל לאן נעלמתי. אני אגיד לו שיבוא להרגיש איתי את השקט על כורסת הסלון.
|
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתה נשמה!
והבטן שלי. אוהו... ענקית להרגיש...
אני שמחה על עונג ה"אחותשילו"...
תבוא יותר לכאן.
עדנה המלכה.
תיבולי מלכות.
עזבי אותך משטויות
אז אחרי
"השקט שאחרי"
הגיע האקשן
על הכורסה בסלון...
תישארי בבית
חכי שיבוא
תהני
בהצלחה
חיבוק ענק
עדנה המתובלת
אני בעלת 342 אישויות.
אך לעולם מיכלי, לעולם אהיה אחותשילו.
לא?
מכירה מצוייין את ההתלבטות אם לזוז או להשאר
דווקא בזמנים האלה, תמיד כשאני זזה אני יותר שמחה על הבחירה,
אבל טרום יומולדת, עזבי אותך, יש לך את כל הלגיטימציה לשקוע בכורסא
חיבוקים יפתי
התחלת להחליף גם שמות בנוסף לתמונות? אין שום דבר קבוע אצלך באישיות?))
אוהבת
נשמה.
מתגעגעת אלייך.
53 השיחות שלא נענו הן ממך?!
לפעמים אין לנו כוח להיות.
כמה שאת צודקת.
חכמה שלי.
שרונה לאן נעלמת ?
כל היום מחפש אותך
אולי דיייי ?
אני קונה בקביעות.
הוא מענג אותי.
הוא עדיין עם ההם שם...
מתישהו זה אכן יקרה.
שיבוא.
הכי טוב.