כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה בר

    שירה בר

    פוסטים אחרונים

    Ctrl Alt Delete

    5 תגובות   יום שישי , 28/1/11, 22:27

    "זה בסדר, זה בסדר. זה בסדר, זה בסדר." . מתוך אינסוף אבסורד, דווקא את זה אני זוכרת חד כל כך. יוסריאן מטפל בפצע הלא נכון, וכל מה שהוא יכול להגיד לבחור הצעיר שמדמם לו בידיים אלו המילים הריקות האלו, זה בסדר.

    כששאלת אותי איך הרגשתי, כשהייתי שם בתוך הענן הסמיך האפור שלי, רציתי שתביני שככה. כמו בכל פעם אחרי שאנחנו מדברות, עוטפות אותי המילים האלו, ופתאום אני סולחת. זה בסדר, זה בסדר. זה בסדר, זה בסדר.

    אני לא יודעת למה הוא היה צריך להגיד את זה ארבע פעמים. פעם בשיעור תנ"ך למדנו על הקריאה החזרתית "משה ,משה". אולי גם אני הייתי צריכה להדגיש לעצמי שזה בסדר. אולי לוודא ששמעתי נכון. בכל אופן, ככה בדיוק שמעתי את זה בראש. זה בסדר. זה בסדר. זה בסדר. זה בסדר. <בשיווק מלמדים שחזרה על טענה שלוש פעמים ומעלה הופכת אותה לאמיתית. תמיד הייתי תלמידה טובה> כל כך רציתי שתביני. במילים של בני אדם סיפרתי שנרגעתי, שהרגשתי שלווה, נעימות. זה לא היה תיאור מוצלח, אבל מילים של בני אדם מאז ומתמיד היו אמצעי נחות להעברת מסרים.

    איך פתאום בסדר הפך למשהו נעים. מה עם "חרדת הבסדר" של זאב הערבה, שבז לאלוהי שביעות הרצון. שמעדיף איזו טלטלה עמוקה, על דרך החיוב או השלילה, רק כדי לא להינמק שם על קו הבסדר.

    מסך מפוצל. 1/24 מחשבה מתפנה לקבל את זה שהפרוססינג הוא חלק מעסקת החבילה. עומק עושר ועולם תוכן פנימי באים עם עיבוד מתמשך וניתוח שלא נגמר. תקראי לזה מסך מפוצל, תקראי לזה יהושע. ככה אתם . אנחנו. עד שכבר אפשר להגיד אנחנו. לצעוק, בצעקות השקטות האלו שלכם, שהפכו שלנו. אז תגידי אנחנו, אנחנו.

    חצי בדיחה חולפת- חשבת שאת ייחודית כל כך עם המסך המתוחכם שלך. אז הנה, את אפילו לא מיוחדת.

    אולי יש בזה נחמה.

    כמו במבחן האמינות ההוא. זה לא חוסר קונסיסטנטיות. השאלות היו שונות, בגלל זה גם התשובות שלך. זה תהליך העיבוד שלא מאפשר להתעלם מהדקויות ומצריך שקילה מחודשת שוב ושוב ושוב. רק שהניואנסים,  דקים מדי. דקים כך שאף אחד לא רואה אותם. זאת אומרת, לפחות לא 80% מהאוכלוסיה. את יכולה לחשב מה הסיכוי שהמחשב שבדק את הבחינה שלך, או לפחות מי שתיכנת אותו, שייך דווקא לאותם 20. חישובים תמיד עשו לך טוב.

    הכעס, כמה כעס. קיתונות של ביקורות שמופנה בעיקר פנימה, כי הכל מופנה פנימה, בסופו של דבר. כל העולם הרי מיוצג שם, אולי בהפוך בכלל, על הקיר הפנימי. לפעמים זה טוב. לפעמים זה משתק. תעזי לטעות. להיכשל. תמשיכי לשאוף. תפני מקום גם לכעס חיצוני. לא הכל צריך לבוא מבפנים. זה בסדר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/7/11 02:49:
      תודה אסתי. שימחת אותי.
        21/7/11 22:19:
      תודה. מומלץ בפרוזה http://hamimlatsim.blogspot.com/2011/07/307-217.html
        7/6/11 03:24:
      להבין ששמונים אחוז מהזמן שלנו מבוזבז על שטויות והעשרים הנותרים שבהם אנחנו באמת נהנים הם הם החשובים והמטרה היא להגדיל את אחוז ההנאה שלנו כמה שיותר...
        6/6/11 01:53:
      מה זה אומר? לחיות 80% מהזמן רק 20% מהחיים?
        5/6/11 00:34:
      לחיות לפי פארטו זה אחלה חוק :)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      שירה_בר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין