אופוריה
האם יכולת לתאר לעצמך שקיים בעולם כזה מאגר לא סביר של אוויר... מסתבר שאם מחברים כל רסיס שביר שהכאיב ברמות שאי אפשר להסביר מתקבל הרכב מיוחד לא רגיל, כנראה שאם הצלחת אותו להכיל שתית בודאי כמות ענקית של שיקוי עליסה צלול ומזוכך שהפך אותך גדולה כל כך ומאושרת, אחרת, סוג של שליטה נטולת כוחנות, תיראי איך כבר אין צורך בהתגוננות הכל פתוח וברור ממש כמו בסיפור, תלמדי ממנה כי היא באמת כל יכולה "אני אף פעם לא מבקשת עצות בענייני גדילה" זוכרת? אמרה והתכוונה בלי רגע של בלבול כי עכשיו רק השמיים הם הגבול והיא צומחת ועולה למקומות הכי טובים, תיפרי לך שימלה מהלקחים החשובים, תסתובבי איתה מהר מהר עד שכל העולם יסתחרר ותעופי גבוה, בפוקוס הנכון תוכלי גם לשמוע את מחיאות הכפיים, את העידוד הגדול, תנסי לקבל כל דבר כפשוטו, אם תביטי היטב תיראי גם אותו שחיבק שם אתמול שלא נתן לך ליפול, הציב את המראה ישר מול הפנים, עטף אותך בכל המשפטים הנכונים... זוכרת מה מרק טווין אמר פעם: "שיחות הן צימוקים בדייסת הקיום חסרת הטעם"... הקשיבי לה מדברת, שימעי מה היא אומרת, שימרי את המילים קרוב קרוב ללב, מהר מאד תביני שהנטייה להתלהב, האופוריה שמנצנצת לך בנשמה היא עכשיו לתמיד הרגשה נעימה חמימה, האור הזה על הבמה כנראה ישאר לך בעיניים לנצח, יותיר אותך חסינה ללא פגע אז קחי אויר, יקירה, תהני מכל רגע.... |