תִּסְמֹנֶת 'הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה' כְּלַפֵּי אַנְשֵׁי צִבּוּר

יואב גלנט 

בני גנץ 

הרבה פעמים אני שואל את עצמי מדוע אשה מוכה איננה עוזבת את בן זוגה ונפטרת מהאלימות של חייה. דומה שהתשובה לשאלה זו מורכבת ומכילה בתוכה סבך בלתי פטור של תחושות ובליל הרגשות שלא ניתן להבינן במלואן. לא מעט מחקרים נכתבו על התופעה, הכאילו לא הגיונית הזו, והנה היא תופעה. בִּמקום שלא נמצא עוד אף אשה מוכה נותרת בסביבתו של הגבר האלים, נמצא רבות שנמשכות אל הגבר המכה אותן כמו פרפר אל האור. 

יש לא מעט קווים מקבילים ביחסים שבין אשה מוכה והגבר שלה לבין אנשי ציבור והציבור. בטרם תעלו פנים מהוססות אתכבד להסביר את הרעיון. מארג הציפיות, תפיסת הקורבנוּת והאשם העצמי מקבילים בשני במקרים. בפעמים הראשונות אומרת האשה המוכה לעצמה "אני אשמה, אני הבאתי אותו למצב הזה, אני גרמתי לו להכות אותי, הוא האבא של הילדים שלי אני חייבת לקבל את זה למען שלמות המשפחה". דומה שהציבור אומר את אותו הדבר במקרים בם הוא מותקף בידי אנשי ציבור "אנחנו אשמים, היינו צריכים להתנהג אחרת, אנחנו גרמנו למנהיג להתנהג כך, בשל מעמדו עלינו לקבל ממנו התנהגות חריגה." 

די אם אזכיר דוגמות מן ההיסטוריה כדי להדגים ואחר כך אגיע לאקטואליה. משה דיין היה ידוע בכך ששדד עתיקות בשווי מיליוני דולרים ועשה זאת תוך כדי שימוש ברכב השרד שלו ותוך כדי ניצול נהגו הצבאי. רחבעם זאבי היה חברם הטוב של שני רוצחים וכשאלו התקשרו אליו שעה שהיו רדופים על ידי המשטרה אמר להם ;"אם צריך, אני בא". שני אלו לא סולקו בבוז או בבושת פנים מן החיים הפוליטיים. 

חיים רמון אחר הרשעה בעבירת מין שב לכהן כמ"מ ראש הממשלה. אריה דרעי מתקרב בצעדי ענק בחזרה אל הצמרת הפוליטית. בניזרי והירשזון עוד ישובו בגדול ועצם מתן האפשרות, ובהתעלם מזכותם החוקית לעשות כן, מעידה על תסמונת האשה המוכה.  

ביבי נתניהו ואהוד ברק סולקו מתפקיד ראש הממשלה בבושת פנים אחר כהונה כושלת והנה שבו וחזרו לכהונה נוספת. נכון שביבי משקר כל הזמן? נכון שביבי הודה בניהול רמון מחוץ לנישואיו? נכון שאאוד ברק העסיק עובדת זרה? נכון שהוא ונילי ניסו לנצל את הקשרים לכסף? אז אמרו לי, מה אתם רוצים מיואב גלנט? 

..

ברוטוס:   אני ממש כבר לא מבין מה קורה כאן

נטוס:      מה לא ברור?

ברוטוס:   היתה וועדת מינויים, היתה בדיקת היועהמ"ש

נטוס:      נו אז מה? אולי הם טעו

ברוטוס:   גם אם טעו זה מה שהם החליטו והממשלה מינתה

נטוס:      ואם המינוי שגוי?

ברוטוס:   צריך להיות איזה שקט תעשייתי אחרי מינוי, וודאות שלטונית

נטוס:      גם במינוי של הקצב טעו, אז גם היה צריך להשאירותו?

ברוטוס:   יש הבדל בסיסי ומהותי. במינוי של קצב לא דנה וועדה ברשות שופט

נטוס:      אוק, מסכים, ובכל זאת, אם עשה את המיוחס לו כיצד יוכל לשפוט אחרים?

ברוטוס:   אני מסכים שיש בעיה ובכל זאת יש צורך בשקט תעשייתי

נטוס:      לא פשוט להחליף מועמד לרמטכ"ל אחרי החפיפה, ממש לא פשוט

ברוטוס:   לפיכך אני חושב שיש להותירו בתפקידו אלא אם התגלה איזה משו נורא ואיום

נטוס:      תגיד, אם הוא שיקר בתצהיר זה בסדר?

ברוטוס:   אחי, כולם משקרים בתצהירים

נטוס:      כן, אבל לא כולם רוצים לפקד על הצבא, ולא כולם נתפסו

..

תִּסְמֹנֶת 'הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה' כְּלַפֵּי אַנְשֵׁי צִבּוּר

עוֹשֶׂה רֹשֶׁם שֶׁמִּתְגַּלֵּית כָּאן אִי הֲבָנָה מְצַעֶרֶת

וּמִתְעַלְּמִים מֵהַרְבֵּה נוֹרְמוֹת הָרוֹוְחוֹת אֶצְלֵנוּ בַּחֶלֶד

יָמִים שְׂמֵחִים שֶׁל חַג, לִכְאוֹרָה, לָעִתּוֹנוּת הַחוֹקֶרֶת

כְּשֶׁאֵשׁ הַפּוֹפּוּלִיזְם וְהַצַּדְקָנוּת אֶת טוֹבֵי בָּנֵינוּ מַאֲכֶלֶת

עַכְּשַׁף מְדַבְּרִים לְהַחְזִיר אֶת גָנְץ וּלְמַנּוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ

שָׁכְחוּ שֶׁגַּמוֹתוֹ הֶאֱשִׁימוּ בִּפְלִישָׁה לְקַרְקַע צִבּוּרִית

נָכוֹן, שֶׁלְּאַחַר שֶׁאֻיַּם בִּפְלִילִים הֵשִׁיב הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ

אֲבָל נוֹתָר עִם אוֹתוֹ הַכֶּתֶם מֵאָז, מֵאוֹתָהּ הַתַּקְרִית

אָז מַה תֹּאמְרוּ, כְּלוּם יִמָּצֵא אַלּוּף חַף, נָקִי וְיָשָׁר

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עוֹלֵל, לֹא חוֹלֵל וְלֹא הֶחְלִיק פִּנּוֹת?

אוֹ שֶׁמָּא עָלֵינוּ לְהַרְכִּין אֶת הָרֹאשׁ בִּפְנֵי הַמֻּכְשָׁר

וְלָתֵת לוֹ מִנּוּי לַתַּפְקִיד עַל אַף הַפָּרָשִׁיּוֹת הַנְּדוֹנוֹת

©   כל הזכויות שמורות למחברים

©   כל הזכויות בצילומים שמורות ל'הארץ' ול'ישראל היום''