היה לו חלון לכיוון השמיים

במקום שממנו נכנסה השמש

ואיזושהיא ציפור

מחפשת מקום לקן

על שולחנו

טבק ובדידות

ובן ידיו

חימר וליבו

 בגג רוחות ובבד,היא

ידיו מחליקות בחימר

מפסל ומרגיש את הרטיבות

כל בליטה בגופה

היא חייבת להיות כמו שהוא דימיין

חיוכה רך

ומבטה עמוק ומרוחק

יהיו לך זרועות של רקדנית

והגוף שלה......

הגוף ערום כמו הים

 הוא מחייך כאשר מדמיין

האם יוכל לשמוע את נשימתה יום אחד

ולאמר את שמי

ואולי לאט לאט לגרום לה להתאהב בו

הגשם ניגן בחלונו

וכאשר התעורר

הרוח החורפית נכנסה אל ביתו

על שולחנו

קצת קפה ישן

ובמבטו

קור ובדידות

בגגו שלג

ובבד הציור

היא

ערומה כמו גבעול של ורד

וידיה מושטות אליו

בפיה,חיוך רך

מחכה לליטופו כמו בכל יום

ומבטה העצוב

עמוק כמו הים

התעלסו בפעם הראשונה

ואחר כך

מחובקים,בכו בלי מילים

ונשבעו לתמיד

אהבה שאף אחד לא יוכל להבין

הלילה כיסה אותם

בשמיכת החושך שלו

לא שלי-אך יצא ממני

עוזי