"אביב העמים" הערבי הפתאומי שפרץ בעיצומו של חורף מזרח תיכוני ממוצע מנפץ שורה של קונצפציות ומוסכמות, שהפכו זה מכבר לנדושות בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי (פלשתינאי) והדרכים להביא לפתרונו של סכסוך זה.

אף אחד מפרשני התקשורת המתיימרים להיות יודעי כל דבר והאנליסטים בגופי המודיעין למיניהם לא חלמו להעריך ולהסיק שההצתה העצמית של מובטל בתוניסיה כאות מחאה וייאוש על-כך שהשלטונות לא מתירים לו להפעיל דוכן מכירות, תצית גל מחאות, הפגנות ומהומות , אשר יפילו את המשטר העריץ בתוניסיה ,תזעזע עד יסוד ( נכון לרגע כתיבתן של שורות אלה) את משטרו הריכוזי של חוסני מובארק במצרים, תניב תסיסה המאיימת על המשטרים בירדן ותימן. גל המהלך אימים על יתר השליטים הערביים ממרוקו במערב ועד סוריה וסעודיה במזרח.

אנו נמצאים רק בראשיתו של"אביב העמים" הערבי ובלתי אפשרי לחזות את מהותה של המציאות הגיאו-פוליטית, אשר תפציע ברחבי המזרח התיכון בחודשים ובשנים הקרובות, אך אין ספק ש"אביב עמים" זה ניפץ שורה של קונצפציות שהפכו לנדושות בקרב חוגים פוליטיים מאד מסויימים בארץ ובחו"ל בנוגע לסכסוך ההישראלי-ערבי:

קונצפציה מס 1:.הסכסוך הישראלי-ערבי (פלשתינאי) הוא המקור הבלעדי המתמשך לאי היציבות ,האלימות ואי-הוודאות במזרח התיכון, פתרון הסכסוך ייצב מאליו את המצב באזור רגיש זה.

אין עוררין שפריצת המהומות,וההפגנות  בתוניסיה, ובמצריים נבעה מהמצב הכלכלי המדכדך בו שרויות שכבות רבות באוכלוסיה המקומית, ומהיעדר קול והשפעה פוליטיים של האזרח הקטן החי במשטרר רודני, מצב זה קיים בכמעט כל מדינות ערב, האזרחים במדינות אלה בוודאי יקבלו השראה והדרכה ממה שמתרחש בתוניסיה ומצרים, הדבר יניב תסיסה מתמשכת שתשנה לחלוטין את המציאות הפוליטית המזרח תיכונית. , בלא כל זיקה לסיכוי להגיע להסדר כולשהו עם ישראל.

קונצפציה מס 2.זה לא מעניינה של ישראל מהות המשטר השורר במדינות השכנות עימן חיוני לכרות הסכמי שלום לשם שמירה על בטחונה ורווחתה של המדינה היהודית.

החוגים אשר מחו בשם ערכי המוסר והדמוקרטיה הנעלים, על יחסי שיתוף פעולה כלכלי-צבאי שקיימה ישראל עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ושלל משטרים מדכאים אחרים ברחבי הגלובוס לא נרתעו מלנהל משא ומתן ולנסות לכרות שלום עם רודנים ערביים אשר דיכאו ורמסו את זכויות אזרחיהם, טבחו בהמוני מתנגדיהם, אך היו  מוכנים משיקולים פרגמטיים להושיט עלה של זית לישראל.

חוגים אלו אף הסבירו, כי רק עריץ ערבי יכול לאכוף על עמו הסכם שלום עם ישראל השנואה על-ידי ההמונים במדינתו, ובכלל רמזו חוגים אלו שתמיד דיברו בשם ערכים נעלים של זכויות אדם, מאבק בדיכוי וקיפוח ודמוקרטיה, כי המשטר האפקטיבי בחברה ערבית הוא רק משטר דיקטטורי, שאם לא  ישרור משטר מעין זה אנרכיה וקיצוניות איסלאמית יישתלטו על המדינות הערביות.

ישראל חתמה על הסכמי שלום עם מצרים וירדן, הסכמי שלום שהיו למעשה רק עם האליטות השלטוניות במדינות אלה, ההמונים וחוגי האינטליגנציה והאינטלקטואלים המשיכו וממשיכים לרחוש שנאה ותיעוב עמוקים כלפי המדינה היהודית.נפילתן של אליטות אלו והקמת משטרים שיהיו קשובים יותר לרחשי ההמון בוודאי שלא ייטיבו עם ישראל ויידרדרו את מצבה ומעמדה הגיאו-אסטרטגיים.

קונצפציה מס 3:יש למהר ולהגיע סוף סוף להסדר שלום מלא עם הפלשתינאים ולכרות שלום עם סוריה שיוציא אותה מהציר האיסלמי-ראדיקאלי של איראן-החיזבאללה והחמאס.

בשאר אל-אסאד הינו חבר נכבד וצעיר במועדון הלא מכובד של רודנים ערביים שאפקט הדומינו של "אביב העמים" הערבי מאיים עליהם, לנוכח הענן ההולך וכבד של אי-הוודאות לגבי עתידם הקרוב של המשטרים הערביים הרודניים, בוודאי שלא יהיה נבון בלשון המעטה להחזיר את הגולן לרודן שימיו בהגה השלטון בדמשק עשויים להיות ספורים.ישראל עלולה למצוא את עצמה בלא שלום ובלא הגולן.

המהפיכה ההולכת ומתרחבת ברחבי העולם הערבי העלולה להניב משטרים איסלאמיים ראדיקליים שפניהם יהיו למאבק מתמשך בישראל , מהפיכה זו תקרין ותשפיע על הרשות הפלשתינאית בעלת המסורת הקצרצרה ולא בשלה של שלטון יציב, כך שישראל עלולה לחוות משטר עויין קילומטרים בודדים מתל אביב,הרצליה ונתניה.