הארה, השמש העולה מקדם

לראות אורה המתגבר,

לחוש חומה המתחזק על גופי

עוברת ומלטפת כל אבר,

הולכת וקרבה, פורחת כאהבה

שומרת מרחק בטחון מכולם,

מחלקת טובה לכל דורש, אך במידה

שלא לצרוב או להשאיר כוויה לעולם,

לכל חי וצומח היא אנרגיית החיים

אורה המהפנט בחוג השמיים,

אחריה עוקבים כל הפרחים

חיונית היא לעולם כמו מים,

כפרח מוגן בשמי הבריאה

ראהו, הריחהו, כבדהו בגאון,

לא תקטפהו, חוש את היראה

הרגש עוצמתו המתגברת באון,

מיימי רגשותיך שוצפים, מושכים

שואפים אל על, לשאוב לעצמם,

עצור! השמש כמבקר שמכולם משכים

אור בינתו מאזן את כולם,

יירגעו המים, יישטפו אל הים

כה קשה השינוי, בי נלחם,

אך נכון האיזון, חיוני למושלם

עם הזמן יחלחל הוא ויופנם.