חביב ביותר המון מוכה עדר במסדרונות מוזיאון - האם זו תופעה נפוצה בשווייץ? יותר מוכרת לי תופעת ההמון מוכה העדר המחכה לנס במגרשי הכדורגל, בייחוד באצטדיון טדי - כשהנס מתרחש הוא מלווה בשאגה "יש אלהים". אלא שלשמחתי הנס האלהי לא מבקר שם לעתים תכופות בשנה האחרונה. הוא נוטה כרגע חסד להמון "שלי" (שגם ממנו אני מתרחק) לצד זאת איני בטוח שניתן או הוגן לכנות את כהמון מוכה עדר את הקהל השוחר מוזיאונים. וככל שגיליתי בביקורי התכופים במוזיאונים מה שמוגר כהמון אינו דוהר לתערוכות בלתי מובנות. במקרה הטוב הם מעדיפים את הקלאסיקה המוכרת. הרביצה הלאה על חוף הים והבהיה ללא כוח להרים מבט - משום מה מזכירה לי עדר פרות רובץ ומעלה גרה באחו. במחשבה שניה כמה מהרובצים/ות בחופי הים בתל אביב באמת נראים/ות כמו פרות.
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
המון מוכה עדר במסדרונות מוזיאון - האם זו תופעה נפוצה בשווייץ?
יותר מוכרת לי תופעת ההמון מוכה העדר המחכה לנס במגרשי הכדורגל, בייחוד באצטדיון טדי - כשהנס מתרחש הוא מלווה בשאגה "יש אלהים". אלא שלשמחתי הנס האלהי לא מבקר שם לעתים תכופות בשנה האחרונה. הוא נוטה כרגע חסד להמון "שלי" (שגם ממנו אני מתרחק)
לצד זאת איני בטוח שניתן או הוגן לכנות את כהמון מוכה עדר את הקהל השוחר מוזיאונים.
וככל שגיליתי בביקורי התכופים במוזיאונים מה שמוגר כהמון אינו דוהר לתערוכות בלתי מובנות. במקרה הטוב הם מעדיפים את הקלאסיקה המוכרת.
הרביצה הלאה על חוף הים והבהיה ללא כוח להרים מבט - משום מה מזכירה לי עדר פרות רובץ ומעלה גרה באחו.
במחשבה שניה כמה מהרובצים/ות בחופי הים בתל אביב באמת נראים/ות כמו פרות.
או עד שיבוא נס.
צורך להתנתק
עד ידלק ניצוץ חדש
כשעצובים הולכים לים, לכן הים מלוח...
הנר בת חנה