בס"ד כ' באב התשס"ט-10.08.09
הפלא ופלא – הכיצד?
באורך פלא, בישובים ערביים, לא מתבצעות עבירות רכוש, ז"א, אין פריצות וגניבות חקלאיות, רכבים וכד', הכיצד ומדוע? אם ננסה להזמין גרריסט ערבי, בן מעוטים, עבור הוצל"פ או עבור קבלן המממש עיקול ע"פ פס"ד, לא נצליח לקבל, כי אותו גורר, גלוי וידוע – (אשכרה וחאבאר), שדמו בראשו, באם יתגלה שהוא שיתף פעולה עם גורמים ממשלתיים, במוקדם או במאוחר, רכבו יוצת וימיתו עליו אסון.
יהודי שנכנס לכפר ערבי, מיד נפקחות העיניים ונשאלות השאלות, מי אתה מה אתה מחפש? יעקבו אחריו עד שיקבלו את כל התשובות ויבינו את מטרת בואו. אם מטרתך לפרוץ לרכב או לבית, כל הסיכויים שתצא חבול בכל חלקי גופך.
הכיצד, הפכנו למטרות מבוקשות שמבצעים בהם פיגועים, מכל סוג, באיצטלה של מלחמת קודש? מסתבר, "כי יתברך" ערבי, בהחלישו יהודי באשר הוא. יש בכך הישגים שמקדמים את פירוק הישות הציונית בא"י. כשהגנבים נהנים בחסות התושבים.- הו, מה טוב ומה נעים-, לזלזל, לפרוע ולסמם ולהמית אסון על חברה נאיבית וחסרת עמוד שדרה, שבאופן התנהגותה, נותנת למיעוטים חסות וחסינות להמשך האלימות. חשוב להבין שמבקשי נפשנו, לא מסכימים עם מדינה יהודית ואינם רוצים לשרת ב צ.ה.ל או בשירות לאומי, ו/או לשלם שווה ערך של 3 שנים: כ- 1/4 מליון ₪ , כשכר הממוצע במשק.
מדוע למנהיגנו ולמשטרת ישראל אין אחריות כלפינו האזרחים? מדוע דמנו ורכושינו הפקר? יש קיום הבנות ושיתוף פעולה בין כל הגורמים העבריינים ובני המעוטים, בחסות המשטרה. העבריינים מנצלים מערכת רקובה ואת חוסר האונים של הציבור, שלא מאורגן ונהיה אדיש ומתוסכל.
עד שנת 1966 , בתקופת הממשל הצבאי, יכולנו לישון בשקט, בדלתות פתוחות, גם כאשר נרדמנו, לעיתים, לא על בטן מלאה, היינו מאושרים, עם חדוות יצירה, ענוותנות ועם תקווה בלב. לא חסרות דוגמאות על מצבנו העגום:- מעשה שארע בנתניה, כאשר נגנב רכב מתושב העיר. בחור ערני עקב אחר הרכב וירה בגלגל האחורי שלו, הרכב מיד ננטש והגנב הצליח לברוח לרחוב השני, בו המתין לו רכב מילוט. למשטרה דווח על ירי לעבר רכב שנגנב. כאשר הגיעו השוטרים הם חיפשו את היורה ה"מסוכן", הם לא חיפשו את הגנבים !?
מקרה אחר שארע לתושב במולדת, לאחר גניבות חוזרות ונשנות ברכושו, מקור פרנסתו, ולאחר שהתייאש מסיוע של המשטרה, החליט לפעול בעצמו (מחוסר ברירה). הוא ארב לגנבים, תפס אותם, ולימד אותם "לקח". האבסורד הוא, שבסופו של דבר, התושב שהגן על רכושו, קיבל קנס וגם מאסר של שנתיים !?
ולאחרונה המקרה של שי דרומי, שעבר מסכת ייסורים, כאשר לקח את החוק בידיו בהתגוננותו על חייו ורכושו. ועוד, רבים המקרים לאין ספור, לדאבוננו הרב.
עד מתי נובל באובדן אמון במערכות כושלות? עד מתי נבלע את לשוננו? באוזלת ידינו, אנחנו מעודדים את המעוטים, לא לתת כבוד לעם הנבחר, שמשום מה אינו משכיל להוקיע את העשבים השוטים, מקרבו. עד מתי נחוש כאזרחים סוג ב', כשעיר לעזאזל של מערכת כושלת שמזמן פשטה את הרגל. מערכת שאינה מתקוממת נגד ממשלה שאינה נותנת לה סמכויות.
יש לשנות קו ולשנות תפיסה. לנו הפתרונים. ראו נא את המצע של קאמבאי"ק-97 : - אנחנו בעלי הבית בא"י. ככתוב בספר הספרים, התנ"ך וגם בספר הקדוש של המוסלמים-הקוראן. ה' הבטיח ו/או נתן לבני ישראל, בצאתם ממצריים, את א"י, על גבולותיה המורחבים.
כל הזכויות שמורות (7)... Comeback97@gmail.com |